מור קיש
 | |
| לידה |
12 במאי 1857 קלוז'-נאפוקה, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
10 בספטמבר 1945 (בגיל 88) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
  | |
מור קיש (בהונגרית: Kiss Mór; קלוז', 12 במאי 1857 – בודפשט, 6 בספטמבר 1945)[1] היה משפטן, יהודי-הונגרי מומחה למשפט הרומי פרופסור באוניברסיטה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיש נולד במשפחה יהודית כבנם של שמואל קיש ויוהנה קוהן. הוא סיים את לימודיו בקולג' היוניטרי בקלוז'-נאפוקה ואת לימודיו האקדמיים באוניברסיטה בבודפשט (1872–1876), תחילה במדע המדינה (1876) ולאחר מכן כדוקטור למשפטים (1877). הוא המשיך את לימודיו במלגה מחוץ להונגריה (לייפציג, ברלין, האלה, מינכן, גטינגן, פריז). הוא הוסמך כמרצה למשפט הרומי ב"אוניברסיטת פרנץ יוזף של קלוז'-נאפוקה" (1878) והחל את ההוראה בשנה האקדמית 1879/1880). יש סברה שהתנצר (הדת הרומית קתולית) בשנות ה-90 של המאה ה-19, אך אין לכך שום תיעוד.
קיש היה מרצה במשך ארבע שנים באקדמיה למשפטים בעיר סיביו (1880–1884). שם נולד בנו, גזה קיש, והפך גם כן למשפטן בתחום המשפט הרומי. אחרי סגירת האוניברסיטה בסיביו (19 ביוני 1884) חזר קיש לאוניברסיטת קלוז'-נאפוקה כדי לשמש כמרצה למשפט רומי. הוא לימד משפט רומי באוניברסיטה במשך למעלה מ-25 שנה (1884–1910). כמרצה למשפט הרומי וכתלמידו וחסידו של ברנהרד וינדשייד (Bernhard Windscheid) ושל רודולף פון ירינג (Rudolf von Jhering) קיש נחשב לאחת הדמויות הדומיננטיות בחינוך המשפטי ההונגרי במשך יותר משלושה עשורים. כפרופסור באוניברסיטת קלוז'-נאפוקה, במחלקה למשפט פנדקה[2] (1990–1915), אחר כך פרופסור במחלקה למשפט רומי (1915-1919). שלוש פעמים היה דקאן הפקולטה למשפטים ולמדע המדינה, ובשנת הלימודים 1904/1905 היה רקטור האוניברסיטה. בשנת 1910 הוענק לו תואר "יועץ חצר המלוכה". בשנת 1921 פרש לגמלאות מאוניברסיטה.
בשנת 1919, לאחר ביטול אוניברסיטת פרנץ יוזף בעיר, הוא נשאר בקלוז'-נאפוקה, שם חי בין שתי מלחמות העולם. הוא המשיך בעבודתו המדעית גם לאחר פרישתו, ובכך הצטרף גם לעבודת "איגוד המוזיאונים בטרנסילבניה". הוא נפטר בבודפשט בראשית הסתיו של 1945. אשתו הייתה אסתר פישר.
מעבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ההיסטוריה של התפתחות הצוואות עד בית המחוקקים של הקיסר יוסטיניאנוס, קלוז'-נאפוקה, 1876
- נתונים על מקורם של bonorum possessio contra tabulas - מוזיאון טרנסילבניה, 1880
- Einfluss der altrömischen Staats- und Heeresorganisation auf die spätere Weltherrschaft und Rechtsentwicklung – Vortrag, gehalten am 23. Februar 1883. im militär-wissenschaftlichen Verein zu Hermannstadt. – Hermannstadt, 1883.
- לזכרם של וינדשייד וירינג - קלוז' נאפוקה, 1893.
- חוק החובות - מחברים משותפים: מור קטונה, יאנוש ריינר, בודפשט, 1898, - מתוך:ה משפט האזרחי ההונגרי - נערך על ידי ארמין פודור ודז'ה מרקוש - I - IV. כרך ג '. כרך.
- טיוטת הקוד האזרחי הקיסרי הגרמני - בודפשט, 1899.
- תיאוריה, פרקטיקה, הרפורמה בהוראת המשפט בהונגריה קלוז' נאפוקה, 1905[
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Romania magyar irodalmi lexikon: Szépirodalom, közírás, tudományos irodalom, művelődés III. (Kh–M). Főszerk. Dávid Gyula. Bukarest: Kriterion .1994. ISBN 973-26-0369-0 לקסיקון הונגרי לספרות ברומניה
- Gaal György: Egyetem a Farkas utcában – A kolozsvári Ferenc József Tudományegyetem előzményei, korszakai és vonzatai – Erdélyi Magyar Műszaki Tudományos Társaság, Kolozsvár, 2001 ISBN 973-0-02284-4 ג'רג' גאל: אוניברסיטה ברחוב פרקש.
- Magyar életrajzi lexikon: 1000–1990 – szerkesztő: Kenyeres Ágnes – Arcanum Adatbázis Kft., Budapest, 2001.
- Magyar zsidó lexikon – Szerkesztette: Ujvári Péter – Makkabi, Budapest, ISBN 963-7475-50-8 לקסיקון יהודי הונגרי. מור קיש
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái – Arcanum Adatbázis Kft., Budapest, 2000 ISBN 963-86029-9-6 חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים.
- Földi András - Hamza Gábor: A római jog története és institúciói. 23. átdolgozott és bővített kiadás, Budapest, 2019 ISBN 978-963-19-8332-6
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. XIV. ker. állami halotti akv. 2531/1945. folyószáma alatt.
- ^ The Digest, also known as the Pandects