מועצה אזורית משוש
מועצה אזורית מָשׁוֹשׁ (בערבית: مجلس مشاش الاقليمي) הייתה מועצה אזורית במחוז הדרום בישראל, בשטח שבין באר שבע, דימונה וערד. המועצה הייתה המועצה האזורית הראשונה למגזר הבדואי בישראל[1][2]. המועצה פורקה בשנת 1996 ובמקומה הוקמו המועצות המקומיות כסייפה, ערערה בנגב ושגב שלום.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כחלק מתוכנית להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, הוקמו היישובים שגב שלום, ערוער וכסייפה בשנים 1979, 1981 ו-1982, בהתאמה. בשנת 1988 הוקמה עבורם מועצה אזורית – משוש, על שמו של תל משוש (ח'רבת אל משאש) שבתחומה. חברי המועצה מונו על ידי משרד הפנים, ובראשה הועמד אילן שגיא מכפר ורבורג. כנגד המינוי הוגשה עתירה לבג"ץ בטענה כי חברי המועצה מונו משיקולים פוליטיים בשל היותם מזוהים עם הליכוד (שר הפנים באותו הזמן היה ראש הממשלה ויו"ר הליכוד יצחק שמיר). בית המשפט דחה את העתירה לאחר שמרבית חברי המועצה הצהירו על חברותם במפלגת העבודה[3].
בשנת 1991 גרו בתחומי המועצה 10,000 בני אדם[4].
הקמת המועצה גררה קשיים פנימיים, בשל ההבדלים בין השבטים ביישובים השונים, ועקב כך כאשר הוכרז על בחירות למועצה – אף תושב לא הגיש את מועמדותו. משרד הפנים הקים ועדה בראשות פרופ' גדעון קרסל, וזו המליצה לפרק את המועצות האזוריות הבדואיות שוקת ומשוש ולהחליפן במועצות מקומיות[5]. בשנת 1996 חתם שר הפנים חיים רמון על צו המורה על פירוק המועצה לשלוש מועצות מקומיות: כסייפה, ערערה בנגב ושגב-שלום[6].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אורי בינדר, משוש הבדואים, מעריב, 1 בפברואר 1988
- ^ ימי בראשית, מעריב, 13 באוגוסט 1991
- ^ אורי בינדר, ישיבה ראשונה של המועצה האזורית הבדווית הראשונה, מעריב, 3 ביולי 1988
- ^ המועצות האזוריות בישראל בשנת 1991, מעריב, 13 באוגוסט 1991
- ^ זאב זיוון, הבדואים בנגב: ריבוי נשים, מעבר ליישובי קבע והקצנה דתית ולאומית, בתוך: צבי צמרת, יחיעם וייץ וזאב דרורי (עורכים), "העשור החמישי: תשמ"ח – תשנ"ח (1988 – 1998), הוצאת ראובן מס תשפ"א, עמ' 250
- ^ קובץ התקנות 5751, 12 במאי 1996
