מולדת בלשנית
מולדת בלשנית, המוכרת גם בשמה הלועזי אורהיימט (בגרמנית: Urheimat, מילולית: ״הבית המקורי״), הוא מושג בבלשנות היסטורית, הנועד לתאר את המיקום המשוער שבו דוברה שפה אם מסוימת. כך, למשל, נהוג להגדיר את המולדת הבלשנית של שפות הודו-אירופיות בערבותיה של דרום רוסיה, ואת המולדת של השפות האוסטרונזיות נהוג להגדיר בטאיוואן, שם שורר המגוון הגדול ביותר של לשונות אוסטרונזיות.[1]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Robert Blust, The Austronesian Homeland: A Linguistic Perspective, Asian Perspectives, Vol. 26, No. 1 (1984-1985), in JSTOR
