מוזיקה גאורגית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (20 באוקטובר 2023)
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (20 באוקטובר 2023)
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

המוזיקה הגאורגית היא בעלת היסטוריה עשירה, הידועה כמסורת הפוליפונית הקדומה ביותר בעולם הנוצרי. גאורגיה ממוקמת על גבול אירופה ואסיה, מה שהופך אותה לביתם של מגוון סגנונות שירה עם תערובת של פוליפוניה מקומית, מונופוניה ומוזיקה קלאסית אירופאית.

המוזיקה הגאורגית מתחלקת לכמה סגנונות עיקריים:

  • מוזיקה גאורגית עממית
  • מוזיקה אורבנית
  • מוזיקה קלאסית

מוזיקה עממית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיקה העממית של גאורגיה ידועה בעיקר במסורת עשירה של פוליפוניה ווקאלית, ואת שיריה מלווים כלי נגינה גאורגים מקומיים כמו פנדורי, סלמורי, צ'ונגרי ועוד.

מקובל במוזיקולוגיה בת זמננו כי הפוליפוניה במוזיקה הגאורגית קדמה להופעת הנצרות בגאורגיה (תחילת המאה ה-4 לספירה). הפוליפוניה הגאורגית מבוססת על שימוש נרחב בהרמוניות דיסוננטיות חדות (שניות, רביעיות, שביעיות, תשיעיות). בגלל השימוש הנרחב באקורד הספציפי המורכב מהרביעי והשני על גבי הרביעי (C-F-G), מייסד האתנומוזיקולוגיה הגאורגית, דימיטרי אראקישווילי כינה אקורד זה "השילוש הגאורגי". המוזיקה הגאורגית ידועה גם במודולציות צבעוניות ובשינויי מפתח יוצאי דופן.

מוזיקה אורבנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיקה האורבנית החלה ברגע שהערים הראשונות הופיעו בגאורגיה. טביליסי הפכה לבירת גאורגיה במאה החמישית, ונודעה כמרכז התרבותי של הקווקז. טביליסי הייתה על הנתיבים החשובים שחיברו את המזרח עם המערב, כמו גם את הצפון עם הדרום. מיקום אסטרטגי זה משך אליו קבוצות אתניות שונות, בעיקר ארמנים ואזרים שהצטרפו לאוכלוסייה הגאורגית.

משנת 1555 הייתה ממלכת כארתלי-קאחתי נתונה להשפעה פרסית שגרמה לפריחתם של אמנים ארמנים בטביליסי שהחלו ליצור מוזיקה בסגנון באיאתי (מקאם) ואליהם הצטרפו גם אמנים גאורגים מקומיים אשר יחד יצרו סגנון מוזיקלי ייחודי לגאורגיה, האמן המפורסם ביותר באותה תקופה היה סאיאת נובה.

בתחילת המאה ה-19 סופחה גאורגיה לאימפריה הרוסית, ולאחר שנוצרה סוגה מוזיקלית ייחודית בגאורגיה, תקופה זו הייתה שיא הפריחה של הז'אנר בגאורגיה.

בתקופה זו הולחן בטביליסי ה"שלאחו" (קינטאורי) שהפך למנגינה עממית פופולרית בקרב כל עמי הקווקז, נוצרו השירים "Ar Viqnebi me is loti", "Chemo Sicockle", "Maxinji Var","Grzoba Rogor Dagiamo" ועוד, שהוקלטו בצורה מקצועית במאה ה-20 וה-21 והפכו לשירי עם מפורסמים של העם הגאורגי. בתקופת ברית המועצות נוצר בגאורגיה עוד שיר פופולרי בסגנון הז'אנר, "Dolya Vorovskaya". מילות השיר ברוסית, והוא מדבר על חיי הפשע בברית המועצות וברחובות טביליסי. לשיר הוקלטו עשרות גרסאות בשפות שונות, והוא נחשב ללהיט בכל ארצות ברית המועצות לשעבר.

בתחילת המאה ה-21 הופץ בגאורגיה הז'אנר המוזיקלי רביז שמקורו בארמניה, והושפע רבות מהמוזיקה האורבנית של טביליסי.

חלק מהמבצעים המפורסמים של הז'אנר הם קקולי גוריאלשווילי, שבי קורן, ויטלי סיפראשווילי וללה צורצומיה.

כלי הנגינה העיקריים בסגנון זה הם דודוקבי, גרמון, דולי, קלרינט, ואורגן חשמלי המסונתז למקצב 6/8.

מוזיקה קלאסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלקה השני של המאה ה-19 הגיע לגאורגיה סגנון מוזיקלי פופולרי חדש. זו הייתה מוזיקה קלאסית אירופאית, שהתבססה על שלישיות מקבילות והרמוניות משולשות. לפתיחת האופרה בגאורגיה בשנת 1850 הייתה השפעה עמוקה על החברות העירוניות הגאורגיות ועד מהרה הסגנון הפך לפופולרי מאוד. הסגנון האירופי של המוזיקה הגאורגית מורכב משני ז'אנרים: (1) מקהלת קאפלה השרה בשלושה חלקים ווקאלים, ו-(2) שירת סולו (או שלושה חלקים) בליווי כלי נגינה (בדרך כלל גיטרה או פסנתר).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוזיקה גאורגית בוויקישיתוף