מוזיאון מיכאיל בולגקוב

מוזיאון מיכאיל בולגקוב
מידע כללי
סוג	biographical museum, מורשת תרבותית, אתר היסטורי
כתובת	Москва, ул. Большая Садовая, дом 10, 6-й подъезд, 4-й этаж, кв. 50
מיקום	פרסננסקי ראיון
מדינה	רוסיה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–2007
תאריך פתיחה רשמי	2007
קואורדינטות	55°46′01″N 37°35′37″E / 55.76681512°N 37.59364124°E
	www.bulgakovmuseum.ru
	(למפת מוסקבה רגילה) מוזיאון מיכאיל בולגקוב

מוזיאון מיכאיל בולגקוב (ברוסית: Музе́й Михаи́ла Булга́кова) הוא מוזיאון ממלכתי בנפת פרסננסקי שבעיר מוסקבה, רוסיה, המוקדש לחייו וליצירתו של הסופר מיכאיל בולגקוב. המוזיאון נפתח בשנת 2007 בחלל הדירה הקהילתית מספר 50 בבניין 10 ברחוב בולשאיה סדובאיה, באחד מהחדרים בו התגורר בולגקוב בשנים 1921–1924. דירה זו הפכה לאב-טיפוס של "הדירה המשוקצת" המתוארת ברומן "האמן ומרגריטה". אוסף המוזיאון כולל יותר מ-3,000 מוצגים הכוללים את חפציו האישיים של הסופר, תצלומים, מסמכים ורהיטים עתיקים.^[1]

בית פיגיט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית מס' 10 ברחוב בולשאיה סדוביה נבנה בסגנון ארט נובו בשנים 1902–1903 על ידי האדריכלים אדמונד יודיצקי ואנטונין מילקוב בהזמנת הסוחר המוסקבאי ובעל מפעל הטבק "דוקאט", איליה פיגיט. המבנה, שנבנה בצורת טרפז, מורכב משלושה בנייני מגורים ומסדנאות אמנות. במרכז הבית הייתה חצר עם מזרקה וגינה קדמית, שלא שרדה. הדירות הן רחבות יחסית והן בנות מארבעה עד חמישה חדרים. היוצא מן הכלל היחיד היא המבואה השישית, שדירותיה עוצבו ברגע האחרון מחדש כמעונות לקורסי הנשים בתקופת האימפריה הרוסית. לפני מהפכת אוקטובר, הדירות בבניין נשכרו על ידי תושבים עשירים למדי. בחלק המרכזי של מבנה החצר מוקמו סדנאות אמנים.

ב-1918 הולאם הבית והפך לבניין לקומונת פועלים של בית הדפוס לשעבר של איוואן מאסטיטוב. החל משנת 1919 הופיעו בבניין הדירות המשותפות הראשונות, שנוצרו כתוצאה ממדיניות הציפוף ואוכלסו על ידי פועלי מפעל דוקאט. פאני קפלן שהתה באחת הדירות הללו בלילה שלפני ניסיון ההתנקשות בולדימיר לנין ב-1918. ידוע כי היא יצאה מביתה בסדוביה מוקדם בבוקר ופנתה למפעל מיכלסון, שם ירתה בו שתי יריות.

בשנות ה-20 של המאה ה-20 התיישבו בדירות המשותפות של הבית פועלים, בעיקר עובדי בתי הדפוס במוסקבה, וכן עובדי בית החרושת דוקאט, אנשי מכירות, מנקים, תופרות, מכונאים ואחרים. בשנות ה-60 החל יישוב המוני של דירות משותפות. אם בשנת 1944 גרו כאן 767 אנשים, אז בשנת 1978 היו כבר 355. בשנות ה-70 הפך הבית ברחוב סדוביה לאחד ממרכזי מוסקבה הלא רשמיים של אמנות לא-רשמית. עד 1986, כמעט כל הדירות בחלק הקדמי של הבניין היו מאוכלסות ומוזיקאים ואמנים עברו לשטחים הפנויים, שכבר היו רעועים מבלאי וניהול כושל.

דירת בולגקוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט בכניסה לבניין ובו נכתב "בבית זה משנת 1921 עד 1924 חי ועבד הסופר מיכאיל אפאנסייביץ' בולגקוב. כאן מתרחשים אירועי הרומן של בולגקוב "האמן ומרגריטה"

מיכאיל בולגקוב מצא את עצמו בבית מספר 10 בבולשאיה סדובאיה בסתיו 1921: יחד עם אשתו הראשונה טטיאנה ניקולאייבנה בולגקובה (לבית לאפה), הוא התיישב באחד מחדרי הדירה המשותפת מספר 50 וחי כאן עד סתיו 1924. בתקופה זו כתב בולגקוב את הרומן "הגווארדיה הלבנה", את הסיפורים "ביצים קטלניות", סיפורים קצרים, פרשיות, מסות ועוד. הדירה המשותפת מספר 50 אפילו שימשה כאחד מאבות הטיפוס של "הדירה המשוקצת" ברומן "האמן ומרגריטה".

פתיחת המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1983, מכון העיצוב Giprotechmontazh אכלס את דירה 50. בהשראת הסיפור של הדירה, אחת מעובדות המכון, נטליה רומנובה הקימה באחד החדרים תערוכה מאולתרת לזכר בולגקוב. במקביל, בזה אחר זה, מגוון אנשים הביעו פתיחות בעד יצירת מוזיאון בולגקוב בבולשאיה סדובאיה ועריכת "חג בולגקוב" באגמי הפטריארך. חגיגה ראשונה כזו התקיימה בספטמבר 1989. ערב יום הולדתו ה-100 של בולגקוב, בשנת 1990, הוקמה קרן מיכאיל בולגקוב בהנהגתה של מרייטה צ'ודקובה, שטיפלה גם בדירת הסופר. בשנת 1994 הועברה הדירה באופן רשמי להנהלת הקרן. פתיחת המוזיאון התקיימה ב-15 במאי 2007.

המוזיאון התרחב לדירות נוספות בבניין, בעיקר בשל חוסר מקום בדירה עצמה לקיום אירועי תרבות וחינוך. המוזיאון יוזם פתיחת סניף בדירה ברחוב בולשאיה פירוגובסקאיה, שם התגורר בולגקוב בשנים 1927–1934. מאז 2018, אותה דירה נמצאת בשיפוצים. המוזיאון מפעיל גם תיאטרון לקומדיה, שהצגותיו מתקיימות במרחבים הציבוריים של המוזיאון.