מוזיאון השואה וזכויות האדם של דאלאס
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מוזיאון להנצחת זכר השואה, מוסד ללא כוונת רווח  |
| מיקום |
 דאלאס, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מבקרים בשנה | +80,000 (נכון ל־2018) |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–2005 |
| תאריך פתיחה רשמי |
2005 |
| קואורדינטות | 32°46′51″N 96°48′29″W / 32.78075°N 96.807916666667°W |
|
dhhrm | |
 | |
  | |
מוזיאון השואה וזכויות האדם של דאלאס (לשעבר מוזיאון השואה של דאלאס לחינוך וסובלנות) הוא מוזיאון לחינוך ולהיסטוריה בדאלאס שבארצות הברית. משימת המוזיאון היא ללמד את ההיסטוריה של השואה ולקדם זכויות אדם כדי להילחם בדעות קדומות, שנאה ואדישות[1].
המוזיאון תוכנן בסיועו של מייקל ברנבאום, מנהל הפרויקט של מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1977, הקימו 125 ניצולי שואה מדאלאס ארגון בשם "ניצולי שואה בדאלאס"[2][3]. ב-1984 הקימו הניצולים, יחד עם ארגון הנדיבים של צפון טקסס, את מרכז הזיכרון של דאלאס לחקר השואה. המרכז היה ממוקם במרכז הקהילתי היהודי של דאלאס בצפון העיר[4] בינואר 2005, שונה שמו של מרכז הזיכרון ל"מוזיאון השואה של דאלאס לחינוך וסובלנות" והוא עבר למרחב למרכז העיר. ב-2019 עבר המוזיאון בשנית, לאזור מערב העיר[5][6].
תערוכות קבע[עריכת קוד מקור | עריכה]
התערוכות הקבועות של המוזיאון תופסות ארבעה אגפים:
אגף האוריינטציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת הסיור במוזיאון. המבקרים נכנסים לתיאטרון קטן כדי לצפות בסרט קצר. נשאלות שאלות בסיסיות הקשורות לקשר של האדם הפשוט עם השואה ועם פגיעה בזכויות אדם, באגף זה מקבלים המבקרים הצצה לחיים של היהודים באירופה לפני השואה[4].
אגף השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אגף זה חוקר את ההיסטוריה של השואה. המיצג המרכזי כולל כ-68 עדויות של ניצולי שואה שהתגוררו בדאלאס. מבקרים יכולים גם ללכת דרך קרון רכבת אותנטי (בתקופה השואה, שימשו קרונות רכבת רבים להובלת יהודים למחנות ההשמדה). הראשון שהוצג במוזיאון בכל מקום בעולם[7][8].
האגף לזכויות אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]
באגף לזכויות אדם, התערוכה מתמקדת בהתקדמות בגישה העולמית לזכויות אדם - החל מההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, המספקת קו מנחה שאפתני לאנשים ולאומות. אגף זה בוחן את חשיבות משפטי נירנברג לשמירת זכויות האדם אחרי מלחמת העולם השנייה. באגף זה נמצאת גם גלריית עשרת השלבים של רצח עם, המכילה 10 איים מהרצפה עד התקרה, כל אחד מייצג אירוע היסטורי של רצח עם, בהם רצח העם ברואנדה, רצח העם בגואטמלה וההולודומור באוקראינה.
אגף פנייה לאמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אגף זה מאתגר את המבקרים "לאמץ אידיאלים, לאתגר את המציאות ולהשתתף בתיקון", האגף מציג את התפתחות זכויות האזרח והאדם בטקסס עצמה ובארצות הברית כולה[9].
תערוכת תלת-ממדית[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוזיאון מציג תערוכה אינטראקטיבית קבועה בסיועה של קרן שואה של אוניברסיטת דרום קליפורניה - המכון להיסטוריה חזותית וחינוך. בתיאטרון העדות יש שימוש בטכנולוגיה הולוגרפית תלת־ממדית ובינה מלאכותית כדי להציג ניצולי רצח עם עונים לשאלות על חוויותיהם הרבה אחרי שהם הלכו לעולמם. מבקרים יכולים לקיים אינטראקציה ו"לדבר" עם שורדים כאילו הם נמצאים איתם בחדר[10].
מקס גלאובן, אחד המייסדים המקוריים של המוזיאון, ששרד את גטו ורשה בילדותו והתייתם בגיל 13 בזמן במחנה העבודה בודזין, נשאל יותר מ-1,000 שאלות על חייו עבור ההקרנה ההולוגרפית שלו. הוא אחד מניצולי השואה איתם ניתן לנהל אינטראקציה בתיאטרון ממדים בעדות[11].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Home". Dallas Holocaust and Human Rights Museum. נבדק ב-2020-02-05.
- ^ "Dallas Holocaust Museum, Center for Education and Tolerance at MuseumsUSA.org". www.museumsusa.org. נבדק ב-2020-02-05.
- ^ "Dallas Holocaust Museum". museu.ms (באנגלית). נבדק ב-2020-02-05.
- ^ 1 2 "Dallas Holocaust Museum officials hope bigger facility, focus will help fight prejudice, hate". Dallas News (באנגלית). 2017-10-09. נבדק ב-2020-02-05.
- ^ "A Peek Inside The New Dallas Holocaust And Human Rights Museum". CBS News (באנגלית אמריקאית). 2019-03-25. נבדק ב-2020-02-05.
- ^ "First Look At New Dallas Holocaust Museum". Art&Seek (באנגלית אמריקאית). 2019-03-26. נבדק ב-2020-02-05.
- ^ "'There's enormous pressure': A behind-the-scenes look at restoring the Dallas Holocaust Museum boxcar". Dallas News (באנגלית). 2019-03-11. נבדק ב-2020-02-05.
- ^ "First Look At New Dallas Holocaust Museum". Art&Seek (באנגלית אמריקאית). 2019-03-26. נבדק ב-2020-02-05.
- ^ "Touring the Dallas Holocaust and Human Rights Museum | TJP News". 18 בספטמבר 2019. נבדק ב-2020-02-05.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Michael Granberry, How holograms are helping this Dallas Holocaust survivor tell his story, The Dallas Morning News, 22 באוגוסט 2018
- ^ Max Glauben Will Live Forever - D Magazine, D Magazine, 4 בפברואר 2019