מוזיאון האסלאם (הר הבית)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
Islamic museum  |
| כתובת |
Al-Aqsa |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
מדינה פלסטינית |
| מייסדים |
המועצה המוסלמית העליונה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1194–1922 (כ־728 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
1923 |
| קואורדינטות | 31°46′34″N 35°14′05″E / 31.776075°N 35.234811111111°E |
 | |
  | |
מוזיאון האסלאם (בערבית: المتحف الإسلامي[1]) נמצא בהר הבית בירושלים, סמוך למסגד אל-אקצא. הוא נוסד על ידי המועצה המוסלמית העליונה בשנת 1923, והיה אחד המוזיאונים הראשונים בארץ ישראל.
המוזיאון מציג את התרבות והמורשת המוסלמית ואת המוטיבים האמנותיים בכיפת הסלע ובמסגד אל-אקצא.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה המוזיאון הוקם בראשית המאה ה-12, כנראה על ידי הטמפלרים, שהשתמשו בו כמבנה מפקדה. לאחר כיבוש ירושלים בידי צלאח א-דין בשנת 1194 הוא הפך את המבנה למסגד. הוא כונה "מסגד המוגרבים", כשמו של השער הסמוך, שנקרא על שם עולי הרגל המוסלמים מצפון אפריקה שהגיעו למקום. על פי תיעוד משנת 1282 המבנה שימש כמדרסה לתלמידי בית ספר שנבנה על ידי הסולטאן הממלוכי קלאוון, ולימדו בו את תורתו של פח'ר א-דין א-ראזי. בניין המוזיאון, וכמוהו מסגד הנשים שהיה צמוד אליו, נוספו לרחבת מסגד אל-אקצא ככל הנראה בתקופת השושלת האיובית. המבנים שופצו בתקופה העות'מאנית.
בשנת 1923 הפך "מסגד המוגרבים" למוזיאון, ביוזמת המועצה המוסלמית העליונה. המוזיאון היה סגור במשך שנים רבות אך נפתח מחדש ב-1979. לקראת פתיחתו נערכו בו שינויים יסודיים, והממצאים בו סודרו מחדש. אוצר המוזיאון הוא ח'אדר סלאמה.
אגפי המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוזיאון נחלק לשלושה אגפים עיקריים: אגף האמנות, אגף הקוראן ואגף האדריכלות.
באגף האמנות, סמוך לכניסה, מוצגים חפצי אמנות, כלי נחושת עתיקים, חלונות ויטראז', לוחות עץ, אריחי קרמיקה ודלתות ברזל, רובם מבית תמחוי שפעל בירושלים במאה ה-16 ונבנה על ידי הורם סולטאן, אשת סולימאן הראשון. כמו כן מוצגים תותח ששימש לציון תום צום הרמדאן, אוסף כלי נשק עתיקים, ושרידיו החרוכים של מינבר אל-אקצא, בימת הדרשן שנבנתה על ידי נור א-דין במאה ה-12 ונשרפה כאשר הוצת מסגד אל-אקצא בשנת 1969. כמו כן מוצגים באגף זה בגדים מוכתמים בדם של 17 פלסטינים שנהרגו במהומות הר הבית בשנת 1990.
באגף הקוראן מוצגים כ-600 עותקים של הקוראן מתקופות שונות, שנתרמו למסגד אל-אקצא במהלך השנים. בין השאר מוצגים ספרי קוראן מתקופת בית אומיה, בית עבאס, השושלת הפאטמית, השושלת האיובית, תקופת הממלוכים והאימפריה העות'מאנית. ספרי הקוראן נבדלים זה מזה בגודלם, בקליגרפיה ובעיטורים. בין המיצגים הבולטים:
- ספר קוראן בכתב יד המיוחס לצאצא ישיר של מוחמד.
- ספר קוראן המתוארך למאה ה-8 או ה-9 וכתוב בכתב כופי.
- ספר קוראן ממרוקו מהמאה ה-14, ב-30 חלקים. ספר זה נכתב בשלושה עותקים על פי צו של סולטן מרוקו באותה עת, הסולטאן אבו אל-חסן אל-מריני (אנ'). העותקים נשלחו למכה, מדינה וירושלים, והעותק במוזיאון האסלאם הוא היחיד ששרד.
- ספר קוראן גדול במיוחד, כ-100 על 90 סנטימטרים, המתוארך למאה ה-14.
באגף האדריכלות, הגדול ביותר, מוצגים פריטי אדריכלות ופריטים אמנותיים ממסגדי הר הבית.
בחצר המוזיאון מוצגות כותרות עמודים שמקורן בשיפוצים שנערכו במסגד אל-אקצא ובמבני הר הבית. בולטות במיוחד כותרות הענק שהוסרו מהאולם המרכזי של המסגד בשיפוצים שנערכו בשנים 1938–1942.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלי שילר, הר הבית ואתריו, הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, 1989.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ المتحف الإسلامي - אודות מוזיאון האסלאם (בערבית).
