מודינת א-סליה
 | |
| שמות נוספים | Mudayna as-Saliya |
|---|---|
| היסטוריה | |
| תקופות | התקופה ההלניסטית המאוחרת והרומית |
| אתר ארכאולוגי | |
| התגלה | 1908 |
| ארכאולוגים | אלואיס מוסיל, נלסון גליק, פליקס-מארי אבל, ג'יימס מקסוול מילר וחיים בן-דוד |
| מיקום | |
| מדינה |
 ירדן |
מודינת א-סליה (באנגלית: Mudayna as-Saliya) הוא שמו של אתר ארכאולוגי במרכז ממלכת ירדן ובו שרידי מבצר גדול מהתקופה ההלניסטית המאוחרת והרומית. האתר נמצא כ-25 ק"מ דרום מזרחית לדיבון ו-60 ק"מ דרומית לעמאן, בין הנחלים ואדי-סליה וואדי-סיידה, הנשפכים אל נחל ארנון. האתר הוא חלק ממכלול אתרים המכונה "חורבת אל-מודינה" הכולל 6 אתרים ארכאולוגים. באתר, הנמצא על ראש הר מבודד התגלה שרידי ביצור, שזמן בנייתו מתוארך על ידי החוקרים לתקופת החשמונאים.
תולדות המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
באתר ביקר לראשונה החוקר האוסטרי אלואיס מוסיל, שפרסם את רשמיו בשנת 1908. נלסון גליק ביקר באתר בשנת 1934, ובסקר שערך באתר דיווח על אתר נבטי עם חומות רחבות ומגדלים, הוא זיהה גם מספר חרסים המתוארכים לתקופה הנבטית.
האב הדומיניקני פליקס-מארי אבל ביקר באתר בשנת 1938. חוקר התנ"ך ג'יימס מקסוול מילר חקר את האתר במסגרת מחקריו על נחל ארנון [1], וכך גם חיים בן-דוד ממכללת כנרת [2].
בשנות ה-90 החלו סקרים ארכאולוגיים על ידי חוקרים מאוניברסיטת לה-סיירה בארצות הברית[3].
חפירות ארכאולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר המבוצר במודינת א-סליה מזכיר מאוד את מבצרי המדבר החשמונאים, ובייחוד את מכוור: המאפיינים הטופוגרפיים של הגבעה הנישאת והתלולה דומה לזו של מכוור, כאשר על הפסגה נבנה מבצר המקיף את כולה, ונמצאה גם מערכת אספקת המים הכוללת אמת מים ובורות לאגירת מי נגר עילי וכן שרידי דייק המזכירים את מערכת המצור הרומי סביב מכוור. באתר נמצאו חרסים מהתקופה הרומית הקדומה, הנראים זהים לאלו האופייניים לירושלים מימי הבית השני[4].
באתר נמצאה בריכה קטנה מדורגת ומטויחת, אשר לדעת חלק מהחוקרים היא ככל הנראה מקווה טהרה[5][6].
תולדות האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאור הדמיון הרב למבצרי החשמונאים ובייחוד למכוור, מתבקש לכלול מבצר זה בין יתר המבצרים שנבנו על ידי החשמונאים, אך אי אזכורו במקורות ההיסטוריים וריחוקו היחסי מגבולה המוכר של הפראיה היהודית, מעלה שאלות בדבר זהותו של המקום וטיב האוכלוסייה. החוקרים סבורים כי זהו מבצר חשמונאי לא מזוהה, כפי שבשנים האחרונות נחשפו מבצרים נוספים המיוחסים לחשמונאים שאינם מוכרים בשמם ובתפקידם בספרות ההיסטורית[7].
ככל הנראה, ההתיישבות הראשונה באתר הייתה בתקופת הברזל, ולאחריה בסמוך להקמת המבצר במכוור הוקם גם המבצר במודינת-א-סליה. בניגוד ליתר מבצרי החשמונאים שהוקמו לשימושים שונים, המבצר הוקם מטעמים אסטרטגיים וביטחוניים בלבד כדי לשלוט על גבול המדבר הערבי ועל דרך-המדבר, נתיב סחר נבטי חשוב ששימש גם את הצבא הנבטי, ובכך החשמונאים השיגו שליטה על המרחב כנגד התקפות הנבטים.
לאור הממצאים הללו, עולה שהגבול בין ממלכת החשמונאים לנבטים היה גמיש והשתנה תכופות לאורך שנות שלטונם, אך המבצר ככל הנראה היה מחוץ לגבולות הברורים לכל אורך קיומו. ריחוקו היחסי מריכוז ההתיישבות היהודית בעבר הירדן והיעדר ממצאים המעידים על הקמת ארמונות באתר או מחסנים מעידים גם הם שהמבצר היה בסיס צבאי בלבד.[6]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
Ji C.C. "A Late Hellenistic-Early Roman Fortress at Khirbat Mudayna as-Saliya, Centeal Jordan", PEQ ,152, 2020 pp. 207-233.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Miller, J. M., ‘Six Khirbet el-Medeinehs in the region east of the Dead Sea’, BASOR 276, 1989, עמ' 8-25
- ^ Ben David, C., ‘The Mudayna sites of the Arnon tributaries: “Midian alongside Moab”?’, Antiguo Oriente 15, 2017, עמ' 74-149
- ^ Ji, C., and Lee, J. K., Preliminary report on the survey of the Dhiban Plateau, 1997, ADAJ 17, עמ' 549–71
- ^ שגיב נחום, היישוב היהודי בפראיה (עבר הירדן) בתקופות ההלניסטית והרומית: הנתונים ההיסטוריים והממצא הארכיאולוגי, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה., רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, 2004, עמ' 156
- ^ Kloner A,, Water Cisterns in Idumea, Judaea, and Nabatea in the Hellenistic and Early Roman Periods, ARAM 13-14, 2001-2002, עמ' 461-485
- ^ 1 2 Ji C.C., A Late Hellenistic-Early Roman Fortress at Khirbat Mudayna as-Saliya, Centeal Jordan, PEQ 152, 2020, עמ' 207-233
- ^ רביב ד' וטבגר א', "מבצר ארטבה" (נ.ג. 364:) חשיפתו של מבצר חשמונאי-הרודיאני בגבולה הצפוני של יהודה, במעבה ההר 11, 2021, עמ' 89, ובעיקר הערה 10