מגדלי נאמן
 ברקע: ארבעת הבניינים הוותיקים, במרכז: מבנה בריכת השחייה, בצד שמאל: בניין משלב ב' בעת בנייתו | |
| מידע | |
|---|---|
| קואורדינטות | 32°08′15″N 34°47′38″E / 32.137444444444°N 34.793916666667°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   מגדלי נאמן  | |
  | |
מגדלי נאמן הוא מתחם מגורים בצפון תל אביב, הכולל שבעה בנייני מגורים ו-330 יחידות דיור. מהווה חלק משכונת צוקי אביב. את חזיתות המבנים מעטר פסיפס בצבעים שונים, יצירה של האמן יעקב אגם. המתחם הוקם בניצוחו של עורך הדין אברהם נאמן ונקרא על שם אביו.
תכנון ובנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עתודות הקרקע לבנייה בצפון מערב תל אביב מתחלקות בין אלפי בעלים ויורשים, אשר חלקם מחזיקים בקרקע עוד מלפני קום המדינה. זה היה המצב המשפטי גם באשר לאדמות עליהן יושב המתחם. רכישת האדמות לבניית המתחם הייתה מורכבת והחלה באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20. היא גובשה בחלקה על ידי חברת אזורים ובחלקה על ידי נאמן.[1] המתחם שוכן ברחוב מיכאל נאמן, שהיה גואל קרקעות ואביו של אברהם נאמן.
שלב א' של הפרויקט, הכולל ארבעה בניינים בני 12 קומות אשר מחוברים ביניהם באמצעות בנייה מרקמית בת 3 קומות, הוקם ביוזמה של נאמן וחברת אזורים ונבנה על ידי אשרמים (מקבוצת אשטרום). גוש בניינים זה נבנה בשנים 1998 - 2000 כשכונה מבודדת בחולות צפון תל אביב. המבנים אוכלסו בשנת 2000, כ-200 יחידות דיור אשר לרשותן עומדים מרתפי חניה ומועדון ספורט המכיל גם בריכת שחייה אשר מצויה במבנה נפרד. הכניסה למתחם היא דרך לובי מפואר המארח תערוכות. הדירות הן בגדלים מגוונים, כאשר דירה טיפוסית היא בת 4 או 5 חדרים ולה מרפסת שמש מעוגלת.
שלב ב' של הפרויקט כולל שלושה בנייני מגורים, בני 12 קומות ובהם כ-130 דירות. את הבניין החמישי בנתה דניה סיבוס ביוזמה של אזורים. את הבניין השישי בנתה דניה סיבוס ביוזמה של קבוצת רכישה שארגנו האחים חג'ג' ואקרו נדל"ן. הם אוכלסו ב-2012. את הבניין השביעי יזם ובנה יוסי אברהמי.[2] הוא שווק תחת המותג "מגדלי נאמן VIP" ואוכלס ב-2015. גם בניינים אלה בנויים מעל מרתפי חניה.
בין תכנון שלב א' לשלב ב' חלו שינויים רגולטוריים שבאים לידי ביטוי בתכנון הבניינים במתחם: בשלב א' הממ"ד בדירה טיפוסית הוא קטן ומשמש כמזווה ואילו המרפסת אינה מקורה, אלא הנה מרפסת שמש. שינוי בתקנות חייב תכנון ממ"ד גדול[3] ובשלב ב' הממ"ד משמש כאחד מחדרי השינה. לעומת זאת, האיסור לבנות מרפסות מקורות בוטל, לכן בשלב ב' המרפסות מקורות. פרט לכך דומים הבניינים בשלב ב' לאלה שבשלב א' וגם הם מעוטרים בפסיפס ססגוני, אם כי בעיצוב שונה. דירה טיפוסית בשלב ב' היא בת 4.5 או 5 חדרים ולה מרפסת מעוגלת גדולה.
מורכבותו של הפרויקט, בכלל זה ריבוי הבעלים, ריבוי שלבי הבנייה וריבוי היזמים, הפכה אותו כר פורה לסכסוכים משפטיים. היותו של הפרויקט מבודד ומוקף למעשה באדמות לגביהן יש תוכניות בנייה שונות ומשתנות, הבטיחה את המשך המחלוקות גם לאחר השלמתו; במרץ 2019 הגישו בעלי הנכסים במתחם תביעה בסך 71 מיליון שקלים נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית תל אביב-יפו לאחר שזו דחתה את התנגדותם לתוכנית להקמת שכונה סמוכה, אשר לטענתם נוגדת תוכניות קודמות ופוגעת בזכויותיהם.[4]
מגדלי נאמן שימשו ומשמשים ככתובתם של אנשים מוכרים לא מעטים, בעיקר מהצמרת העסקית. בין הדיירים היה גם שמעון פרס שהתגורר במתחם מאז עזב את משכן הנשיא ועד מותו.
שבעת הבניינים במתחם תוכננו על ידי כנען שנהב אדריכלים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אלעזר לוין, קבוצת אזורים תשקיע 24 מיליון דולר בבניית שלב ראשון במגדלי נאמן בצפון ת"א, באתר גלובס, 28 במאי 1998
- ^ שלומית צור, יוסי אברהמי זכה בהתמחרות להקמת מגדל במתחם מגדלי נאמן, באתר TheMarker, 24 במרץ 2011
- ^ 9 מ"ר נטו לפחות, לעומת 5 מ"ר קודם.
- ^ אמיתי גזית, מתחם היוקרה המבודד בת"א לא רוצה שכנים, באתר כלכליסט, 18 במרץ 2019