מבקר חופשי
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אריק גלסנר |
| שפת המקור | עברית |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת הקיבוץ המאוחד |
| הוצאה בשפת המקור | 2019 |
| מספר עמודים | 357 |
| עורך | נגה אלבלך |
| מהדורות נוספות | |
| מספר כרכים | 1 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 004898195 |
מבקר חופשי הוא ספר מאת אריק גלסנר המרכז ביקורת ספרות של המחבר על יצירות שונות, ומסביר את הרקע לכתיבת ביקורת הספרותית.
הספר יצא לאור בעברית בשנת 2019, בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר מרוכזות מסות ורשימות נבחרות מ-15 שנים בהם עסק המחבר בביקורת ספרות. במקביל נפרשים העקרונות והערכים שעל בסיסם נכתבו הביקורות. בהקדמה לספר נערך דיון מעמיק בתפקידו של המבקר ובצידוקים לקיומו של התפקיד.
הספר מחולק לשלושה חלקים, אשר פורשים את הנקודות החשובות במפת הספרות כיום ומצביעים על תופעות ומגמות שמבטאות רגעי שינוי והתפתחות תרבותיים בספרות:
- רשימות כלליות על ספרות.
- רשימות נרחבות על ספרים ספציפיים.
- קצרות יותר על ספרים רבים.
בין היוצרים שנסקרו בספר נמנים: הומרוס, דוסטויבסקי, יעקב שבתאי, דוריס לסינג, שלמה ארצי, וולבק, קנאוסגורד, ד"פ וואלאס, א"ב יהושע, דרור בורשטיין, מאיה ערד ושהרה בלאו.
לצד הביקורת על יוצרים ויצירות ספציפיות, מנותח האופן בו משתקפות בספרות הישראלית מספר סוגיות, בהם יציאה בשאלה אפוקליפסה, מיניות ופוסט הומניזם.
החלק הראשון מנתח לעומק את תפקיד הספרות ותפקיד הביקורת עליה. הבחנה מרכזית המדברת על "ההשפעה של המציאות הפוסטמודרנית על הספרות. ההגות הפוסטמודרנית נתנה גט כריתות לנרטיבי-העל הגדולים, לסיפורי המסגרת שאמורים למשמע את חיינו, הרבה בגלל אידאולוגיות גדולות בעבר שהתגלו כהרסניות, במיוחד לאור מלחמת העולם השנייה. והנה, רומנים מנסים למכור לנו סיפורים גדולים כאלה, שמצריכים אורך נשימה, שלעיתים רבות חסר במצב החדש, ולכן נראים כלא מתאימים לתקופה. בכך אפשר לפענח את תמונת הכריכה המוצלחת – אדם אחד קורא בספר הולך נגד כיוון אנשים רבים השקועים בסלולרי שלהם"[1].