מבט לאחור (ספר)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אדוארד בלאמי |
| שפת המקור |
אנגלית  |
| סוגה |
רומן |
| נושא |
אוטופיה |
| מקום התרחשות |
בוסטון |
| תקופת התרחשות |
2000 |
| הוצאה | |
| הוצאה |
Ticknor and Fields |
| תאריך הוצאה |
1888 |
| סדרה | |
| הספר הבא |
Equality |
  | |
מבט לאחור - 2000-1887 (באנגלית: Looking Backward: 2000–1887) הוא רומן מדע בדיוני אוטופי מאת אדוארד בלאמי, עיתונאי וסופר ממסצ'וסטס; הוא פורסם לראשונה בשנת 1888.[1] זה היה רב-המכר השלישי בהיקף מכירותיו באותם ימים, אחרי "אוהל הדוד תום" ו"בן חור- סיפורו של ישו".[2] הוא השפיע על מספר רב של אינטלקטואלים, ומוזכר בכתבים סוציאליסטיים רבים עוד היום. "זהו אחד הספרים המעטים שפורסמו אי-פעם, שיצרו כמעט מיד עם הופעתה, תנועת המונים פוליטית".[3]
בארצות הברית לבדה נפתחו מעל 160 מועדוני מעריצים של בלאמי, כדי לדון בספרו ולהפיץ את רעיונותיו. מאחר שבספר הוצגה תוכנית הלאמת הרכוש הפרטי, ובנוסף לכך היה רצון לפעילי המעריצים להימנע מהשימוש במונח "סוציאליזם" - התנועה הפוליטית הזאת נודעה בשם "הלאומית". ראוי לא לבלבל אותה עם המושג הפוליטי של הלאומיות.[4] הרומן גם נתן השראה לכמה קהילות אוטופיות.
היסטוריית הפרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]
העשורים של שנות השבעים והשמונים של המאה התשע-עשרה התבטאו בסערות כלכליות וחברתיות, כולל השפל הכלכלי הארוך של 1873-1879. הייתה זו תקופה של מיתון כלכלי ועלייתם של ארגוני עובדים ושביתות מאורגנות, ופרשת מהומות הפועלים בשיקגו שנודעו ״כפרשת היימרקט״ (שבעקבותם נקבע 1 במאי כחג הפועלים) ב־1886 ותוצאותיה השנויות במחלוקת .[5] יתר על כן, החלה להתבהר נטייתו של הקפיטליזם האמריקאי לריכוז ארגוני-תאגידי ותחרותיות רבה יותר - מונופולים, אוליגופולים וחברות נאמנות. בעוד שהגירה מאירופה באותו הזמן, הרחיבה את היצע העובדים וגרמה לקיפאון בשכר. הייתה תחושה כי הגיעה השעה לרעיונות חדשים לפיתוח כלכלי, אשר עשויים לשפר את בעיות החברתיות של אותם ימים.[6]
אדוארד בלאמי (1850-1898), סופר לא ידוע יחסית, יליד ניו אינגלנד, עם היסטוריה של טיפול בנושאים חברתיים, החל להעלות על דעתו לכתוב יצירה ספרותית שתעצב את קווי המתאר של עתיד אוטופי. עתיד - שבו חוקי הייצור והשיווק של הסחורות וארגון כוח עבודה, יהיו שונים מההווה שבו הוא חי. בכך הוא לא היה לבד - בין 1860 ל -1877, לא פחות מ -11 ספרי מדע בדיוני דומים פורסמו בארצות הברית על ידי סופרים שונים העוסקים ביסודם בשאלות של ארגון כלכלי וחברתי.[7]
ספרו של בלאמי, שתוכנן בהדרגה במשך 1880, הושלם בשנת 1887 והועבר למו"ל בבוסטון בנימין טיקנור, שפרסם מהדורה ראשונה של הרומן בינואר 1888.[8] המכירות הראשונות של הספר היו צנועות, אך הספר מצא קהל קוראים באזור בוסטון, וזכה לביקורות נלהבות של מבקרי הספרות בעיתונים החשובים של אותם ימים - הבוסטון גלוב ובוסטון הראלד.
זמן קצר לאחר הפרסום, נרכשה ההוצאה לאור של טיקנור על ידי מו"ל גדול בבוסטון - הוטון, מיפלין ושות ', שיצרו לוחות דפוס חדשים עבור הספר. תיקונים קלים נעשו בטקסט, והספר פורסם במהדורה השנייה, על ידי Houghton Mifflin בספטמבר 1889.[9]
במהדורה השנייה, הרומן העתידני של בלאמי זכה להצלחה אדירה, עם יותר מ -400,000 עותקים שנמכרו בארצות הברית לבדה, כאשר רומן ההמשך הנוסף של בלאמי, Equality, פורסם ב -1897. המכירות עלו 532,000 בארצות הברית עד אמצע 1939. הספר זכה לקהל קוראים נרחב גם בבריטניה, עם יותר מ 235,000 עותקים שנמכרו שם בין הפרסום הראשון שלו 1890 ו 1935.[10]
תקציר הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרומן של בלאמי מספר את סיפורו של דמות גיבור בשם ג'וליאן ווסט Julian West אמריקני צעיר, אשר לקראת סוף המאה ה -19, נופל לתוך שינה עמוקה היפנוטית ומתעורר 113 שנים מאוחר יותר. הוא מוצא את עצמו באותו מקום (בוסטון, מסצ'וסטס), אבל בעולם שונה לחלוטין: זוהי שנת 2000. בעודו ישן, ארצות הברית הפכה לאוטופיה סוציאליסטית. שאר הספר מתאר את מחשבותיו של בלאמי על שיפור העתיד. הנושאים העיקריים כוללים בעיות הקשורות לקפיטליזם, פתרון סוציאליסטי מוצע של הלאמת כל התעשייה, ושימוש ב״צבא תעשייתי״ לארגון השיווק, כמו כן טיפל בסוגיה כיצד להבטיח יצירה תרבותית חופשית בתנאים כאלה.
הבחור מוצא בקלות מדריך - דוק׳ ליטי Doctor Leete שמראה לו את כל ההתקדמות בעידן החדש - כולל שעות עבודה מופחתות באופן דרמטי עבור אנשים שמבצעים עבודות כפיים כמו משלוח של סחורות. כולם פורשים עם הטבות מלאות בגיל 45, ויכולים לאכול בכל אחד מהמטבחים הציבוריים. כושר הייצור של ארצות הברית הוא בבעלות לאומית, ומוצרים של החברה מחולקים שווה בין אזרחיה.
חלק ניכר מהספר הוא דיאלוג בין המדריך ובין ג׳וליאן ווסט שבו הוא מבטא את הבלבול שחש לגבי האופן שבו פועלת החברה העתידית. דוק׳ ליטי מסביר את דבריו בשיטות שונות, כמטאפורות או השוואות ישירות עם החברה מהמאה ה-19.
אף על פי שהרומן של בלאמי לא דן בפירוט בטכנולוגיה או במבנה המשק הכלכלי, פרשנים משווים לעיתים קרובות את הספר "מבט לאחור" עם ההתפתחויות הכלכליות והטכנולוגיות שנוצרו מאז. הוא גם מציג מושג דמוי "כרטיסי אשראי", אבל אלה בעצם מתפקדים כמו כרטיסי החיוב המודרני. כל האזרחים מקבלים כמות שווה של "אשראי". אלה שעובדים בעבודה קשה יותר, מומחים גדולים בתחומם, או עובדים בעבודה מסוכנת יותר - עובדים פחות שעות (בניגוד למצב בעולם הנוכחי שבו נהוג לשלם להם שכר יותר גבוה על מאמציהם, באותו מספר שעות עבודה). בלאמי גם מנבא כי מוזיקה ושידורים וורבאליים יהיו זמינים בבתי האזרחים, באמצעות כבל "טלפון" (מכשיר שכבר הוכיח את יעילותו אבל הפך למסחרי רק ב 1890)
למרות האופי האתי של הסוציאליזם שלו, רעיונותיו של בלאמי משקפים במידה מסוימת את המרקסיזם הקלאסי. בפרק 19 בספר, למשל, הוא הסביר את המערכת המשפטית החדשה. רוב התביעות האזרחיות הסתיימו בעידן הסוציאליזם, ואילו הפשע יהפוך לבעיה רפואית. בסיפור - אחד השופטים ממנה את שני עמיתיו להיות האחראיים על התביעה וההגנה. אם כולם לא היו מסכימים עם פסק הדין, ההכרעה עוברת לשופט נוסף גבוה יותר בהיררכיה. בפרקים 15 ו -16 יש הסבר על האופן שבו ניתן יהיה לספק בחינם אמנות ציבורית עצמאית ולהפיץ חדשות במערכת החברתית הסוציאליסטית ליברלית יותר. בלאמי מגדיר את האומה כמעסיק היחיד שהוא קפיטליסטי.
אף על פי שבלאמי נטה להדגיש את עצמאות עבודתו, אפשר לראות בספר רעיונות משותפים עם כמה עבודות ספרותיות מוקדמות יותר, כמו הספר של אוגוסט בבל מ 1866.[11] מבקרים ספרותיים אחדים טוענים כי חלק ניכר מרעיונותיו של בלאמי, שאובים מרומנים מוקדמים כאלה. בספרו של בלאמי יש גם דמיון עם טיעונים של תאורטיקנים סוציאליסטיים מוקדמים כאטיין צ'אבט, צ'ארלס פורייה, רוברט אוון, הנרי סיינט-סיימון, וכן ל"אגודה "של אלברט בריסביין שבלאמי נפגש איתם בשנות ה -70 .[12]
תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר פורסם הספר "מבט לאחור" הוא זכה לשבחים על ידי "הפדרציה האמריקנית של העובדים". חברים רבים של ארגוני העובדים נוספים, קראו את הספר והצטרפו בעקבותיו למועדונים הלאומיים של בלאמי.[13]
ב־1897 כתב בלאמי ספר המשך שנקרא "שוויון" שעסק בזכויות נשים, בחינוך ובעיות רבות אחרות. בלאמי כתב את ההמשך כדי לפרט ולהבהיר רבים מהרעיונות שנגע בהם בספר "מבט לאחור".
הצלחת ״המבט לאחור״ עוררה מבול של חיקויים, פרודיות, סאטירות, דיסטופיות ותגובות "אנטי-אוטופיות".[14] להלן רשימה חלקית של פרסומים כאלה. (שמותיהם מתורגמים לעברית להדגשת הביקורתיות, הציניות או הערצה.)[15]
תגובות ישירות נגד בלאמי: מיכאליס, ר., ס., מבט קדימה: תשובה ל"מבט אחורה" מאת אדוארד בלמי (1890); מוריס, ו., חדשות משומקום (1890); רוברטס, י., מבט מבפנים: מגמות מטעות של "מבט אחורה" ( (1893); סנדרס, ג.א,. מציאות: או חוק וסדר מול אנרכיה וסוציאליזם, תשובה לאדוארד בלאמי, מבט לאחור ושוויון (1898); וילברנט, ג., חוויותיו של מר איסט בעולם של מר בלאמי (1891).
לצד אלה הופיעו תגובות חיוביות, לדוגמה: חוואנס, א., קהילת העתיד (1892); קרוזו, ר., מבט כלפי מעלה; או שום דבר חדש (1892);פלאוור, ב., ה., הזמן החדש (1894); סולסברי, ח., "לידת החירות", הלאומנית (נובמבר 1890, מרץ-אפריל 1891); שינדלר, ס, 'מכתב ד"ר ליטי לג'וליאן ווסט", הלאומני (ספטמבר 1890)
- (Bachelder, J. A.D. 2050. Electrical Development at Atlantis (1890
- (Michaelis, R.C. Looking Further Forward: An Answer to "Looking Backward" by Edward Bellamy (1890
- (Morris, William, News from Nowhere (1890
- (Roberts, J.W. Looking Within: The Misleading Tendencies of "Looking Backward" Made Manifest (1893
- (Satterlee, W.W. Looking Backward and What I Saw (1890
- (Vinton, A.D. Looking Further Backward (1890
- (West, J. [pseud.] My Afterdream (1900
- (Wilbrant, C. Mr. East's Experiences in Mr. Bellamy's World (1891
- (Chavannes, A. The Future Commonwealth (1892
- (Crusoe, R. Looking Upwards; or Nothing New (1892
- (Flower, B.O. The New Time (1894
- (Fuller, A.M. A.D. 2000 (1890
- (Geissler, L.A. Looking Beyond (1891
- (Giles, F.S. The Industrial Army (1890
.jpg)
תוצאת פרסומים אלה, הייתה "קרב ספרים" שנמשך לאורך סוף המאה ה-19 וראשית ה-20. אופיו של הדיון מתואר בכותרת המשנה של גיסלר משנת 1891 בספרו - "מבט קדימה", שהוא ההמשך ל"מבט אחורה" מאת אדוארד בלאמי וכתשובה ל"מבט קדימה "מאת ריצ'רד מיכאליס.
הספר תורגם לבולגרית בשנת 1892. בלאמי אישר באופן אישי בקשה של הסופרת הבולגרית איליה יובצ'ב לעשות "תרגום מותאם" על סמך המציאות של הסדר החברתי בבולגריה. היצירה שהתקבלה, כותרתה הייתה - "ההווה כפי שנראה על ידי צאצאינו הצצה אל התקדמות העתיד". הגרסה הבולגרית עקבה בדרך כלל אחרי אותה העלילה של הספר המקורי. האירועים, בגרסתה של יובצ'ב, מתקיימים בסופיה בירת בולגריה, שהיא עיר ידידותית לסביבה. החיים המתוארים בעיר מלמדים על דרכה הייחודית של בולגריה בהתאמתה לסדר החברתי החדש. הספר נחשב על ידי המבקרים המקומיים, כיצירה האוטופית הבולגרית הראשונה.[16]
הספר של בלאמי השפיע גם על פעילים בבריטניה. הסופר אלפרד ראסל וולאס הזכיר את "מבט לאחור" בעניין משיכתו לסוציאליזם.[17] הפוליטיקאי אלפרד סאלטר ציטט את "מבט לאחור" כמשפיע על המחשבה הפוליטית שלו.[18] האוטופיה של ויליאם מוריס משנת 1890 נכתבה בחלקה כתגובה לאוטופיה של בלאמי, שמוריס לא ראה בה כיצירה חביבה.
מעבר לתחום הספרותי, תיאורי בלאמי כוללים גם התייחסות לתכנון עירוני אוטופי. תיאורים אלה השפיעו באופן מעשי על פעילותו של אבנעזר הווארד ותנועת "עיר הגנים" באנגליה.
השפעות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר זכה לקליטה מסוימת ואינטנסיבית בגרמניה, כולל פרודיות ותסריטים שונים, מאדוארד לוונטל, ארנסט מילר ופיליפ וסרבורג, ואחרים.[19]
בשנות השלושים התחדשה התעניינות בספר "מבט לאחור". הוקמו מספר קבוצות לקידום רעיונות הספר. הגדולה ביותר הייתה האיגוד בניו יורק. חברי הכבוד שלה כללו את ג'ון דיואי, הייווד ברון ורוג'ר נ' בולדווין.[20]
ארתור ארנסט מורגן, יו"ר רשות עמק טנסי, העריץ את הספר וכתב את הביוגרפיה הראשונה של בלאמי.
ב"מבט לאחור" נכתב מחדש ב-1974 על ידי הסופר הסוציאליסטי האמריקאי מאק ריינולדס כמתבונן אחורה משנת 2000.
מחזה חד פעמי, "הטלפון המוזיקלי של בלאמי", נכתב על ידי רוג'ר לי הול והוקרן לראשונה במכללת אמרסון בבוסטון ב -1988, במלאת 100 שנה לפרסום הרומן. הוא שוחרר כמו DVD שכותרתו "הטלפון המוזיקלי".
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Edward Bellamy in Encyclopedia of science fiction
- ^ Edward Bellamy, Looking Backward 2000-1887, with a Foreword by Erich Fromm, Signet, 1960.
- ^ ראה הקדמה למהדורה החדשה של הספר: Fromm's Foreword to Looking Backward, p. vi.
- ^ Edward Bellamy. "What 'Nationalism' Means". The Eclectic Magazine of Foreign Literature (1844–1898); Vol. 52, No. 3 (September 1890); p. 289.
- ^ Sylvia E. Bowman, The Year 2000: A Critical Biography of Edward Bellamy. New York: Bookman Associates, 1958; pp. 87–89.
- ^ Sylvia E. Bowman, The Year 2000: A Critical Biography of Edward Bellamy. New York: Bookman Associates, 1958; pp. 87–89.
- ^ Bowman, The Year 2000, pg. 107.
- ^ Bowman, The Year 2000, pg. 115.
- ^ Bowman, The Year 2000, pp. 115–116.
- ^ Bowman, The Year 2000, pg. 121.
- ^ (August Bebel's Woman in the Past, Present, and Future (1886
- ^ Carl J. Guarneri, The Utopian Alternative, Fourierism in Nineteenth-Century America, (Cornell University Press, Ithaca, 1991), p. 368, p. 401
- ^ Robert E. Weir, Workers in America: A Historical Encyclopedia.Santa Barbara, Calif. : ABC-CLIO, ©2013 ISBN 1598847198 (p. 68-70).
- ^ Jean Pfaelzer,The Utopian Novel in America, 1886–1896: The Politics of Form, Pittsburgh, University of Pittsburgh Press; pp. 78–94 and 170–3.
- ^ הרשימה הוכנה מתוך מקורות רבים (ראה הערך האנגלי בויקפדיה, הערת שוליים 22)
- ^ Ivaylo Runchev (1985). "The Beginning". Narodna Mladezh. Retrieved 1 July 2013.
- ^ Paul T Phillips, A Kingdom on Earth : Anglo-American Social Christianity, 1880-1940. University Park, Pennsylvania : Pennsylvania State University Press. 1996
- ^ Fenner Brockway, Bermondsey Story : The Life of Alfred Salter. London : George Allen & Unwin, 1949. (p.6)
- ^ (Edward Bellamy, Ein Rückblick aus dem Jahre 2000 auf das Jahr 1887, Translation Georg von Gizycki, editor Wolfgang Biesterfeld. Philipp Reclam jun., Stuttgart 1983 ISBN 3-15-002660-1 (Universal-Bibliothek 2660 [4]), Afterword of Biesterfeld, p.301f.)
- ^ Aaron D. Purcell, Arthur Morgan: A Progressive Vision for American Reform. University of Tennessee Press, 2014 ISBN 9781621900580 (p. 214-9)