מארק ברטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מארק אורין ברטון
Mark Orrin Barton
לידה 2 באפריל 1955
סטוקברידג', ג'ורג'יה, ארצות הברית
התאבד 29 ביולי 1999 (בגיל 44)
אקוורת', ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה תואר ראשון בכימיה מאוניברסיטת קלמסון ואוניברסיטת קרוליינה הדרומית
עיסוק סוחר יום
מעסיק All-Tech Investment עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג דברה ספיבי, לי אן ונדיבר ברטון
צאצאים מת'יו דייוויד ברטון, מישל אליזבת' ברטון
מספר צאצאים 2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מארק אורין ברטוןאנגלית: Mark Orrin Barton;‏ 2 באפריל 195529 ביולי 1999) היה רוצח המוני מסטוקברידג', ג'ורג'יה, אשר רצח שנים-עשר אנשים ופצע שלושה-עשר נוספים ב-29 ביולי 1999. הרציחות התרחשו בביתו של ברטון ובשתי חברות מסחר נוספות באטלנטה בהן עבד בעבר כסוחר יום.[1] האמונה הרווחת היא שהפסדים כספיים גדולים הם שהובילו את ברטון לפתוח במסע הקטל, שבסופו התאבד כדי לא להיתפס בידי המשטרה.

בחיפוש שנערך בביתו לאחר הירי נמצאה גופתה של אשתו, לי אן ונדיבר ברטון, וכן גופותיהם של שני ילדיו מנישואיו הראשונים, מת'יו דייוויד ברטון בן ה-12 ומישל אליזבת' ברטון בת ה-8, אשר מתו לפני לירי כתוצאה ממהלומות פטיש בראשם. גופות הילדים הונחו במיטותיהם, ובפתק שהותיר ברטון בזירה הסביר כי רצח את אשתו לפני שרצח את ילדיו, ב-27 ביולי.[2]

לפני הטבח היה ברטון חשוד במקרה רצח מ-1993 של אשתו הראשונה דברה ספיבי ואמה אלואיז ספיבי בצ'רוקי, אלבמה; אולם הוא מעולם לא הורשע ברציחות וטען לכל אורך הדרך כי לא היה מעורב בהן, אפילו בפתק שהשאיר לצד גופות ילדיו ואשתו השנייה. עם זאת הרשויות עדיין רואות בו חשוד אפשרי.[3][4]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברטון נולד ב-2 באפריל 1955, בסטוקברידג', ג'ורג'יה, למשפחת יוצאי חיל האוויר, וגדל בקרוליינה הדרומית. למד באוניברסיטת קלמסון ובאוניברסיטת קרוליינה הדרומית משם קיבל תואר בכימיה על אף נטייתו להשתמש בסמים. משחזר לאטלנטה, התחתן עם דברה ספיבי ויחד נולדו לשניים זוג ילדים, מת'יו ומישל.[5]

המשפחה עקרה לאלבמה לאחר שמצא שם ברטון עבודה חדשה. כעבור זמן-מה הופיעו אצלו סימני פרנויה והוא החל מאבד את אמונו באשתו, לי אן ונדיבר, ובמהרה הפך למובטל. ריצה תקופת מאסר קצרה לאחר שנתפס מחבל במידע פנימי של החברה ממנה פוטר. ברטון מצא מעסיק חדש בג'ורג'יה וכמו כן מאהבת בדמות אחת מחברותיה של אשתו, איתה ניהל רומן לאורך תקופה. ב-1993 אשתו ואמה נמצאו מתות לאחר שהוכו בראשן בעזרת חפץ כבד. ברטון היה החשוד העיקרי ברצח הכפול, אולם לא הורשע בשל מחסור בראיות. ברטון נישא לאשתו השנייה לי אן ב-1995, אך בריאותו הנפשית המשיכה להתדרדר והוא החל לסבול מדיכאון חמור ומהזיות פרנואידיות.

בלית ברירה נטשה המשטרה את תיק הרצח של דברה ספיבי ואמה, וברטון קיבל כספי ביטוח בסך 294,000 דולרים, בהם השתמש כדי לממן את עבודתו החדשה כסוחר יום. הוא היה ידוע בנטייתו להשקיע במניות בעלות סיכון גבוה ובחודשים שקדמו לירי חשבונו נסגר בידי חברת "ביטחונות מומנטום" לאחר שאיבד כ-105,000 דולרים.[6]

מסע הירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 ביולי 1999, התעורר ברטון מוקדם בבוקר והכה את אשתו למוות בזמן שישנה. בלילה למחרת הכה גם את ילדיו מת'יו ומישל למוות. הוא הניח את גופותיהם במיטות וכיסה אותם בשמיכה, מותיר פתקים שונים לידם, בהם נכתב, בין היתר:

הרגתי את לי אן מפני שהיא הייתה אחת הסיבות העיקריות לסופי. אני יודע שיהוה ידאג להם בעולם הבא. אני בטוח שהפרטים אינם חשובים. אין לכך כל תירוץ, או סיבה טובה, ואני בטוח שאף אחד לא יבין. אם הם היו יכולים להבין לא הייתי רוצה שיבינו. כתבתי את הדברים האלו רק כדי להסביר מדוע. בבקשה תבינו שאהבתי את לי אן, מת'יו ומישל בכל לבי. אם יהוה יהיה מוכן אז הייתי רוצה לראותם שוב בתחיית המתים כדי שנוכל לקבל הזדמנות שנייה. אני לא מתכוון לחיות עוד הרבה, רק מספיק זמן כדי שאוכל להרוג כמה שיותר מהאנשים שחיפשו בחמדנות את השמדתי.

ב-29 ביולי הגיע ברטון למשרד של מעסיקו לשעבר, חברה בשם "ביטחונות מומנטום". עדים אמרו כי ראו אותו משוחח עם מספר עובדים כשלפתע שלף שני אקדחים ופתח באש. הוא הרג ארבעה אנשים וניסה להרוג עובד נוסף בשם בראד שומהל, בו ירה שלוש פעמים מטווח אפס. לאחר מכן הלך מרחק קצר אל בניינה של חברת "קבוצה ההשקעות של טכנולוגיית-כל" והרג חמישה אנשים נוספים, נמלט מהמקום. שוטרים אשר ערכו חיפוש בביתו מצאו את גופותיהם של משפחתו ואת הפתקים שהשאיר אחריו, בהם הכחיש בתוקף את מעורבותו במותה של אשתו הראשונה ואמה.[7]

המשטרה פתחה במצוד רחב אחריו. ארבע שעות לאחר הטבח, ניגש ברטון לילדה צעירה בקנסו ואיים עליה שתתלווה אליו, זאת בניסיון להבטיח בן ערובה שיסייע לבריחתו, אולם הילדה הצליחה לברוח ודיווחה עליו למשטרה.[8] כוחות ביטחון שהגיעו למקום איתרו את ברטון במיניוואן שלו ופתחו במרדף משטרתי אשר הסתיים בתחנת דלק באקוורת'. כשאחד השוטרים ניסה לעצור אותו ירה לעצמו ברטון בראש ומת.

קורבנות[9][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לי אן ונדיבר ברטון, בת 27, אשתו של מארק ברטון
  • מת'יו דייוויד ברטון, בן 11, בנו של מארק ברטון
  • מישל אליזבת' ברטון, בת 8, בתו של מארק ברטון
  • אלן צ'ארלס טננבאום, בן 48, סוחר יום בקבוצת ההשקעות טכנולוגיית-כל
  • דין דלאוואלא, בן 52, סוחר יום בקבוצת ההשקעות טכנולוגיית-כל
  • ג'וזף ג'יי. דזרט, בן 60, סוחר יום בקבוצת ההשקעות טכנולוגיית-כל
  • ג'משיד חבש, בן 45, סוחר יום בקבוצת ההשקעות טכנולוגיית-כל
  • ויידוואטי מורלידהרה, בן 44, סטודנט מתמחה בקבוצת ההשקעות טכנולוגיית-כל
  • אדוארד קווין, בן 58, סוחר יום בביטחונות מומנטום
  • קווין דיאל, בן 38, מנהל משרד בביטחונות מומנטום
  • ראסל ג'יי. בראון, בן 42, סוחר יום בביטחונות מומנטום
  • סקוט א. ווב, בן 30, סוחר יום בביטחונות מומנטום

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "AJC Atlanta Rewind: Mark Barton's 1999 Buckhead rampage". ajc. Retrieved 2017-12-20.
  2. ^ "SHOOTINGS IN ATLANTA: THE NOTES; 'There Is No Reason for Me to Lie Now ... '". The New York Times. 1999-07-31. ISSN 0362-4331. Retrieved 2017-12-20.
  3. ^ Sack, Kevin (1999-07-31). "SHOOTINGS IN ATLANTA: THE OVERVIEW; Killer Confessed in a Letter Spiked With Rage". The New York Times. ISSN 0362-4331. Retrieved 2017-12-20.
  4. ^ "CNN - Georgia killer's notes show a troubled man - July 30, 1999". www.cnn.com. Retrieved 2017-12-20.
  5. ^ Moffatt, Gregory K. (2000-01-01). Blind-sided: Homicide where it is Least Expected. Greenwood Publishing Group. ISBN 9780275969295.
  6. ^ "A Bloody Day in Georgia – Vol. 52 No. 6". PEOPLE.com. 1999-08-16. Retrieved 2017-12-20.
  7. ^ Doonan, Brent C. (2007-05-01). Murder at the Office. Kensington Publishing Corporation. ISBN 9781933893082.
  8. ^ Irwin, Ron (2017-01-26). Mass Murders in America. Lulu.com. ISBN 9781329829329.
  9. ^ Jr, B. Drummond Ayres; Barstow, David (1999-07-31). "SHOOTINGS IN ATLANTA: THE VICTIMS; Drawn to Their Deaths By Lives in Day Trading". The New York Times. ISSN 0362-4331. Retrieved 2017-12-20.