מארק אהרונסון
 | |
| לידה |
24 באוגוסט 1950 לוס אנג'לס, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
30 באפריל 1987 (בגיל 36) טוסון, ארצות הברית |
| ענף מדעי |
אסטרונומיה |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
אוניברסיטת אריזונה |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
מארק אהרונסון (24 באוגוסט 1950 – 30 באפריל 1987) היה אסטרונום אמריקאי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אהרונסון נולד בלוס אנג'לס. הוא למד במכון הטכנולוגי של קליפורניה, שם הוא קיבל תואר ראשון במדעים בשנת 1972. הוא השלים את עבודת הדוקטורט ב-1977 באוניברסיטת הרווארד עם התמחות בפוטומטריה של גלקסיות בתחום התת-אדום.
הוא הצטרף למצפה הכוכבים סטווארד באוניברסיטת אריזונה כשותף מחקר פוסט-דוקטורנט ב-1977 ונהיה פרופסור באסטרונומיה ב-1983. אהרונסון וג'רמי מולד זכו בפרס על שם ג'ורג' ואן ביאסנרואק ב-1981 ובפרס באסטרונומיה על שם ניוטון לאסי פירס ב-1984 מהארגון האמריקאי לאסטרונומיה. כמו כן הוא זכה בפרס על שם ברט ג. בוק ב-1983 מאוניברסיטת הרווארד.
עבודתו התמקדה בשלושה נושאים: קביעת קבוע האבל (H0) על ידי שימוש בקשר טולי-פישר, מחקר של כוכבים עשירים בפחמן, והתפלגות המהירויות של כוכבים אלו בגלקסיות כדוריות ננסיות.
אהרונסון היה אחד האסטרונומים הראשונים אשר ניסה לזהות חומר אפל על ידי צילום בתחום תת-אדום. הוא צילם הילה תת-אדומה של חומר לא ידוע סביב גלקסיות אשר ייתכן כי היא חומר אפל.
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אהרונסון נהרג במהלך תאונה טרגית בשעות הערב של ה-30 באפריל 1987, בחופה של הטלסקופ מאיאל אשר קוטרו 4 מטרים ונמצא במצפה הלאומי בקיט פיק. אהרונסון נרמס על ידי טריקת פתח תחתי בעקבות נפילת סולם בזמן תזוזת הטלסקופ. מתג חשמלי על הפתח עצר באופן אוטומטי את מנוע סיבוב הכיפה, אך הכיפה המשיכה לנוע מספר רגעים, ואיפשרה לסולם לפגוע בדלת הפתח התחתי הנפתחת כלפי חוץ. תצפיתנים לא היו אמורים לפתוח את היציאה התחתונה בזמן שהכיפה מסתובבת על מנת למנוע אפשרות זאת, וטעות זאת בתכנון תוקנה לאחר התאונה על ידי קיצור הסולם ותכנון הדלת של הפתח כך שהיא תיפתח הצידה, במקביל לקיר החופה.