מארי קולדוול
 | |
| לידה |
18 בדצמבר 1890 בוגוטה, קולומביה  |
|---|---|
| פטירה |
1 ביולי 1972 (בגיל 81) פישקיל, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
| מעסיק |
אוניברסיטת קולומביה |
| פרסים והוקרה |
מדליית גרוון-אולין (1960) |
  | |
מרי לטישה קולדוול (באנגלית: Mary Lititia Caldwell; 18 בדצמבר 1890 – 1 ביולי 1972) הייתה כימאית אמריקאית. קולדוול זכתה במדליית גרוון בשנת 1960 והייתה לפרופסור הראשונה והיחידה באותו הזמן במכון לכימיה של אוניברסיטת קולומביה. מרכז עבודתה ומחקריה היו סביב אנזים העמילאז, אנזים המפרק את העמילן למולקולות סוכר בצמחים ובעלי חיים. קולדוול שימשה כמקור השראה מדעי מרכזי לנשים צעירות רבות.[1]
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולדוול נולדה בבוגוטה שבקולומביה בשנת 1890 למילטון וסוזנה קולדוול, שהיו מיסיונרים אמריקאים. קולדוול ומשפחתה עברו לארצות הברית כשעלתה לתיכון. קולדוול נולדה בתקופה בה לא היה מקום לנשים בעולם המדע והיו מספר מועט של נשים בעלות הישגים בתחום המדעים והכימיה בפרט. במהלך לימודיה של קולדוול בתיכון המדענית מארי קירי זכתה בשני פרסי נובל, אך עיקר מקור השראתה ושאיפתה לעולם הכימיה היה ממקור אחר, ממשפחתה. במשפחתה של קולדוול שמו את החינוך כיעד מרכזי, וכל הילדים נהפכו למורים או מלומדים במקצועם. בשנת 1913 קולדוול סיימה את התואר הראשון שלה בקולג' המערבי לנשים באוקספורד (אנ'), אוהיו. לאחר התואר היא עבדה כמרצה לכימיה ובשנת 1917 קודמה למשרת עוזרת פרופסור. היא סיימה תואר שני בשנת 1919 והשלימה את הדוקטורט שלה בשנת 1921 באוניברסיטת קולומביה.[2]
לאחר סיום הדוקטורט שלה, הצטרפה קולדוול לצוות האוניברסיטה ושימשה כמורה, חוקרת, מרצה ואחראית מחלקה. בשנת 1948 היא קודמה לתואר פרופסור, והייתה לאישה הראשונה והיחידה באותו הזמן בעלת תואר של פרופסור בפקולטה לכימיה של אוניברסיטת קולומביה. במהלך עבודתה כמרצה, קולדוול שימשה כמקור השראה מרכזי לנשים צעירות רבות. בזמן שהיו מספר מצומצם של נשים בעולם הכימיה, היא עודדה את הסטודנטיות שלה להמשיך בלימודיהן, ואף להפוך לכימאיות וביולוגיות בעצמן.[3]
בשנת 1959 קולדוול פרשה מאוניברסיטת קולומביה. היא עברה לגור בפישקילפישקיל (אנ'), ניו יורק. פרט לעבודתה, לקולדוול היו מספר תחביבים. היא הייתה קרובה מאוד למשפחתה ושמרה על קשר קרוב וחם עם אחיה ובני הדודים שלה. היא אהבה מאוד גננות ונהגה לטייל עד שבעקבות הנכות השרירית שלה, שאילצה אותה להשתמש בכיסא גלגלים, היא נאלצה להפסיק לטייל. באחד ביולי, 1972 נפטרה קולדוול, כאשר הייתה בת 81, באזור מגוריה שבפישקיל, ניו יורק.[1]
מחקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקרה של קולדוול עסק באנזים עמילאז. אנזים הוא חלבון המצוי ביצורים חיים ותפקידו למזרז תהליכים ותגובות כימיות בין חומרים. תפקיד העמילאז הוא לזרז את תהליך פירוק הפחמימות למולקולות סוכר בצמחים ובבעלי חיים. עמילאז נמצא בעיקר בבלוטות הרוק ובלבלב. קולדוול חקרה את עמילאז שמקורו בלבלב של חזיר, שהוא מקור עשיר במיוחד לייצור עמילאז. הנושא שהטריד את קולדוול היה שחומרים שהיו זמינים לאדם על מנת לעקוב אחר פעילות העמילאז, לא היו טהורים מספיק ולא היה ניתן לקבוע בדיוק גבוה מספיק את היציבות והפעילות של העמילאז, והבדיקות היו יכולות להיות מוטות בשל נוכחותם של חומרים מעוררי תגובה אחרים. קלדוול שאפה לפתח שיטה חדשה ומדויקת יותר המאפשרת מעקב אחר פעילות העמילאז. שיטות אלו הפכו בהדרגה לשיטות הסטנדרטיות המיושמות במעבדות אמריקאיות ואירופאיות. כמו כן, שיטות אלו הותאמו כך שיוכלו לשמש לעבודה גם עם אנזימים אחרים. מחקרה של קולדוול זכה בתמיכה ומענקים של קרנות וארגונים שונים.[4]
הישגים ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שקולדוול השלימה את התואר השני שלה וקיבלה את הדוקטורט היא נשארה לעבוד באוניבסיטת קולומביה בתור מרצה. בהמשך קיבלה קולדוול תואר של פרופסור לכימיה והייתה לפרופסורית הראשונה והיחידה במכון לכימיה באוניברסיטת קולומביה באותו זמן. בנוסף, בשנת 1961, קיבלה קולדוול תואר דוקטור למדעים (DSc) מאוניברסיטת קולומביה.[1]
בשנת 1960, לאחר שפרשה ממקצועה כפרופסור באוניברסיטת קולומביה, זכתה קולדוול במדליית גרוון. מדליית גרוון מוענקת מדי שנה על ידי האגודה האמריקאית לכימיה, לכימאית תושבת ארצות הברית אשר תרמה תרומה בולטת לתחום הכימיה. קולדוול קיבלה את הפרס על פיתוח שיטה גנרית המאפשרת חקירת פעולת אנזימים בצורה מדויקת הרבה יותר. שיטה זו נפוצה כיום ונעשה בה שימוש נרחב באמריקה ואירופה.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Benjamin F. Shearer, Barbara Smith Shearer, Notable women in the physical sciences : a biographical dictionary, Westport, Conn. : Greenwood Press, 1997, ISBN 978-0-313-29303-0
- ^ Mary Letitia Caldwell, archive.md, 2013-10-15
- ^ "MARYL. CALDWELL OF COLUMBIA DIES". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1972-07-03. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-12-21.
- ^ 1 2 Mary Caldwell - Chemistry Encyclopedia - proteins, www.chemistryexplained.com