מאמר מרדכי (ספר שו"ת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאמר מרדכי
מידע כללי
מאת הרב מרדכי אליהו
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שאלות ותשובות עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה דרכי הוראה לרבנים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום הוצאה ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה ה'תשס"ט
עורך מכון דרכי הוראה לרבנים
מהדורות נוספות
תאריך מהדורה ראשונה תשס"ט
מספר כרכים 5
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שו"ת מאמר מרדכי הוא סדרת ספרי שאלות ותשובות בת חמישה כרכים בהלכה מאת הרב מרדכי אליהו. סדרת ספרים זו נערכה במקביל לסדרת ספריו שו"ת הרב הראשי. בסדרה זו ליקט הרב אליהו, בעזרת צוות עורכים בראשות בנו הרב יוסף אליהו, תשובות רבות לשאלות שהשיב הן בהיותו כדיין בבית הדין, כרב הראשי לישראל, ואף לאחר מכן.

בניגוד לשו"ת הרב הראשי, שם בדרך כלל הרב אליהו השיב בקצרה והיה מיועד לכלל העם, בסדרה זו, לעיתים הרב אליהו הרחיב את התשובה לשאלה והסביר את שיטת הלימוד ודרך הפסיקה ההלכתית כמו שנהוג בספרי השו"ת הידועים, ובכל זאת גם בסדרה זו אפשר לראות לעיתים גם תשובות קצרות.

בשו"ת זה התייחס הרב אליהו לשאלות מכל חלקי השולחן ערוך ואף הרבה להשיב על שאלות מודרניות במגוון רחב של נושאים סבוכים כגון: השתלת איברים, קיום שמיטה במדינה מודרנית, היתר עגונות של חיילים שהלכו למלחמה ולא חזרו, ועוד. חלק מהתשובות התפרסמו על פני שנים רבות ובמרחב גדול של במות תורניות, מחקריות וציבוריות כגון: תחומין, המאיר לארץ וכו'.

שנים רבות פנו רבנים ואישי ציבור לרב אליהו וביקשו ממנו שיפרסם את סדרת שו"ת זו. לאחר הפצרות ובקשות רבות, בשנת תשס"ט פרסם הרב אליהו את הכרך הראשון.[1] בשנת תש"ע פורסם הכרך השני. שאר הכרכים פורסמו לאחר פטירת הרב אליהו. כרכים אלו לוקטו מתוך כתב ידו ומתוך שיעוריו הרבים על ידי צוות רבנים ממכון דרכי הוראה לרבנים בראשות בנו הרב יוסף אליהו.

חלקי הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעתיד מתוכננים לצאת עוד מספר כרכים בנושאים שונים (הלכות פסח, ענייני כשרות והמטבח המודרני, ענייני אבן העזר ועוד).

שלבי עריכת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסוף החומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אליהו הרבה להשיב לכל מי ששאל אותו, חלק מתשובות לשאלות ניתנו בכתב, כמכתבים לגדולי ישראל, ולעם היושב בציון ובתפוצות. הואיל ולעיתים הכתיבה הייתה ביד ולא ממחושבת, נמצא כי תשובות רבות ניתנו בכתב ידו של הרב וללא העתק. נעשה מאמץ גדול להשיג את התשובות שניתנו על ידי פניה לכלל הציבור שישלחו את מה שמצוי בידם, ואיסוף החומר ממקומות שונים. חלק נוסף מהתשובות ניתנו כפסקי דין רבניים, תחילה בשבת הרב כדיין בבאר שבע ולאחר מכן כדיין בירושלים וכנשיא בית הדין הגדול. רבים מאוד מדברי הרב בסוגיות אלו ניתנו בשיעורים בציבור. בשיעורים אלו שהיו במגוון גדול של מקומות נכחו אנשים רבים, וחלק מהשיעורים אף התפרסמו על ידי הלוויין בהיקף של עשרות אלפי צופים.

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מגדולי ישראל שכתבו תשובות וזמנם היה בידם האריכו רבות בכתיבתם. לא כן נהג הרב אליהו. בדרך כלל תשובותיו היו ב'קציר האומר', מועט המחזיק את המרובה. בחלק שנערך מפסקי הדין, לדוגמה, היה צורך לפענח נקודות רבות שהרב כתב ברמז על מנת להציג את המשנה הסדורה בפני הלומד והחוקר. גם בשאלות עצמן, לעיתים היו השואלים רחוקים מחיי תורה וסגנונם לא היה ראוי, משום כך השאלות נערכו על ידי המכון דרכי הוראה. בנוסף, השיעורים אשר העביר הרב אליהו בלוויין, שוכתבו ונערכו מחדש בתוספות מקורות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בשנת תשס"ח פרסם הרב אליהו ספר הנקרא "מאמר מרדכי - ושבתה הארץ", ותוכנו היה פסקי הלכה, שו"ת ומאמרים בנושא שנת השמיטה. אך רק בשנת תשע"ד הוחלט להכניס ספר זה לסדרת השו"ת מאמר מרדכי (חלק ה').