מאיר ראוך
מאיר ראוך (בפולנית: Meir Rauch; 15 באוקטובר 1909 – 1 באוגוסט 1983) היה שחמטאי בדרגת אמן.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאיר ראוך נולד בז'וליניה, פולין. ב-1925 ראוך עבר לברלין, שם עבד לפרנסתו ואת יתר זמנו השקיע במשחק השחמט. מגיל צעיר התחיל לשחק ומהר מאוד הצטיין, ניצח בתחרויות ושמו התפרסם כשחמטאי מעולה.
בשנת 1934 עלה לארץ ישראל והשתקע בתל אביב, הצטרף למועדון הארץ-ישראלי לשחמט והפך לאחד מהשחמטאים הבולטים בארץ.
ב-אוגוסט 1939 הצטרף ראוך למשלחת הארץ-ישראלית לאולימפיאדת השחמט ה-8, שהתקיימה בבואנוס איירס, ארגנטינה, והייתה הראשונה שנערכה מחוץ ליבשת אירופה. למרות רוחות המלחמה הקרבות והסכנות בנסיעה ארוכה בים, המשלחת הפליגה ואחרי 3 שבועות הגיעה ליעדה. הרכב הנבחרת הישראלית היה: משה צ'רניאק, יוסף פורת, ויקטור וינץ, זלמן קליינשטיין ומאיר ראוך. ראוך סיים בתוצאה של 7.5 נקודות מ-13 אפשריות.
ראוך נאלץ להישאר בארגנטינה בשנות מלחמת העולם השנייה. בזמן שהותו שם המשיך להקדיש את רוב זמנו למשחקים ותחרויות שחמט עם יתר שחמטאי המשלחות לאולימפיאדה שנשארו בארגנטינה. בין היתר, היה בקשר רציף עם רב אמן משה ניידורף, ממנו למד לשחק שחמט עיוור וכשחזר ארצה ב-1945 (עם האנייה הראשונה שיצאה מנמל בואנוס איירס), הפך לאלוף הישראלי בשחמט עיוור סימולטני כנגד 8 יריבים, כשהודות לזיכרון הפנומנלי שלו הצליח לנצח.
במהלך השנים המשיך לשחק ולהתחרות אך בפחות תדירות בגלל מחלתה של אשתו, לה הקדיש את רוב זמנו הפנוי. הוא היה פעיל במועדון השחמט "רטי" בתל אביב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאיר ראוך, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
