מאימי פון מירבאך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מאימי פון מירבאך
Maimi von Mirbach
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 9 באפריל 1899
אנטוורפן, בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 באוקטובר 1984 (בגיל 85)
ברלין, גרמניה המזרחית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע צ'לנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסידת אומות העולם
פרסים והוקרה חסידת אומות העולם (2 באפריל 1981) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם מאימי פון מירבאך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאימי פון מירבאך, (בגרמנית: Maimi von Mirbach;‏ 9 באפריל 18998 באוקטובר 1984) הייתה ברונית בת למשפחת אצולה, צ'לנית גרמנייה וחברה בכנסיית הווידוי, מחסידי אומות העולם, שהצילה במלחמת העולם השנייה ולפניה יהודים ממוות בידי הנאצים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאימי נולדה באנטוורפן. בגיל 15 עברה עם משפחתה להתגורר בעיר פוטסדאם הסמוכה לברלין. היא הייתה בת למשפחת אצולה, בעלת תואר בארונית ועסקה מגיל צעיר במוזיקה.

כבר בשנות העשרים של המאה העשרים הכירה בהתפתחות הלאומנית והאנטישמית בגרמניה. לאחר תפיסת השלטון בידי המפלגה הנאצית, בשל סלידתה מהאידאולוגיה הגזענית הנאצית, בשל ניסיונה האישי כבת למיעוט הבלגי בחברה הגרמנית וכן בשל ערכי הכנסייה עליהם גדלה, פנתה מריה ליהודים נרדפים והציעה להם את עזרתה. לחלק הגיעה דרך הרקע המוזיקלי שלה וחלק היו מבוקשים על ידי הגסטפו. את היהודים להם נתנה מחסה הבריחו לביתה. לחלק סיפקה מחסה בעוד לאחרים תרמה כסף ואוכל ובכך סיכנה את חייה במקרה והדבר היה מתגלה.

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים אותם הצילה פון מירבאך[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת אשר הצילה פון מירבאך.[1]

ג'יסלה דיסטלר-ברנדל (Gisela Distler-Brendel)
הנס גומפרט (Hans Gumpert)
פריץ הירשפלד (Fritz Hirschfeld)
שרלוט קיסר (Kaiser Charlotte)
יוליוס קורט לזרוס (Julius Kurt Lazarus)

בשנת 1938 עזרה לד"ר לזרוס וד"ר הירשפלד לברוח מגרמניה להולנד ולהעביר את רכושם.[1] את הירשפלד, שגם היה שופט בבית הדין לעבודה בפוטסדאם לתקופה של כ־6 שנים משנת 1927, הכירה ברביעיית מיתרים בה ניגנו ביחד. בליל הבדולח נעצר ד"ר הירשפלד ושוחרר לאחר כ־3 שבועות בתנאי שיעזוב את גרמניה. הרשויות הגרמניות דרשו ממנו מיסים כבדים בתמורה לעזיבתו שעמדו על בערך 73,000 רייכסמארק. את הסכום הזה עזרה מאימי להירשפלד להשיג בכך שקנתה את בית משפחתו ואת רכושם. אשתו ה"ארית", שחלתה בסרטן נשארה להתגורר בבית שלהם עד מותה בשנת 1941 וביתם נשלחה לבריטניה וניצלה. ד"ר לזרוס וד"ר הירשפלד נשלחו שניהם לגטו טרזינשטט, לשם פון מירבאך שלחה להם, תחת שמות או כתובת בדויים, מארזי אוכל. בסופו של דבר נשלחו שניהם למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצח יוליוס עם הגעתו.[2] לא ידוע מה עלה בגורלו של הירשפלד.

לקראת סוף 1941, נתנה מחסה לג'יסלה ברנדל - תלמידת מוזיקה לשעבר מהמבורג, שלימודיה נפסקו עקב היותה חצי יהודיה. ג'יסלה גם נהלה מערכת יחסים עם גבר לא יהודי ולהם נולד ילד משותף. הזוגיות שלהם עברה על האיסור על נישואי תערובת ולכן, מעצם ההסתרה של פון מירבאך את מערכת היחסים שלהם, עברה גם היא על חוקי נירנברג.

מאוחר יותר הסתכנה פון מירבאך שוב כאשר נתנה מחסה לשרלוט קיסר - יהודיה שהסתתרה מפני הגסטפו.[1]

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר 1945, מירבאך הושפעה מהשפלות והגבלות רבות באזור הכיבוש הסובייטי של ברלין בימיה הראשונים של גרמניה המזרחית. בשנת 1956 היא עזבה את פוטסדאם ועברה להתגורר ברובע שרלוטנבורג בברלין. עד מותה ב־1984, היא העידה בפני תלמידים בבתי ספר ומוסדות נוער בגרמניה, על חוויותיה בתקופת המשטר הנאצי. היא המשיכה לעסוק במוזיקה ושמרה על קשר עם חלק מהיהודים שהצילה.[3]

הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־2 באפריל 1981 הוכרה כחסידת אומות עולם בטקס ביד ושם. בטקס נכחו שתי אחייניותיה, פרופ. ג'יסלה ברנדל - אותה הצילה בתקופת השואה, וגם חברה מימיה בבית הספר.[3] ב־27 בדצמבר 1984, לאחר מותה, ניטע לכבודה עץ בגן חסידי אומות העולם.[4] בפוטסדאם, בה התגוררה, קרוי רחוב על שמה ובביתה של מירבאך ישנו לוח זיכרון.

לוח הזיכרון בביתה של מירבאך, Alleestraße 10, בפוטסדאם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאימי פון מירבאך בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 The Righteous Among The Nations, The Righteous Among The Nations
  2. ^ Julius Kurt Lazarus, Joods Monument (בהולנדית)
  3. ^ 1 2 תיק חסיד אומות העולם יד ושם : מס' תיק: M.31/2040, יד ושם מסמך 1: מכתב שכתבה מאימי לורה פראוסניץ מברלין, 24 במרץ 1982.
  4. ^ תיק חסיד אומות העולם יד ושם : מס' תיק: M.31/2040, יד ושם מסמך 2: תעודה שמכריזה על נטיעת עץ לכבודה של מאימי בשדרת חסידי אומות העולם בתאריך 27 בדצמבר 1984.