מאיה דאובר
מאיה דאובר (נולדה ב-11 באוגוסט 1973) היא גולשת גלים ישראלית מקצוענית הראשונה בישראל. 20 שנה ברציפות (2007-1987) אלופת ישראל בגלישת גלים, פעמיים סגנית אלופת אירופה בגלישת גלים ובשיאה דורגה במקום חמישי בעולם. היא מדריכת גלישת גלים, ומנהלת בית ספר לגלישה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאיה דאובר גדלה במושב מכמורת ליד חוף הים, בתם של שרי ודני דאובר, מורים במקצועם, ואחותם של הגר ואמיר. כבר בילדותה התוודעה לספורט גלישת גלים והושפעה מאחיה, אמיר, שהשתתף בתחרויות גלישה מקצועיות. מגיל 10 היא החלה להתאמן באופן יום יומי ומגיל 14 החלה להתחרות באליפויות אירופה ואליפויות העולם בהן ייצגה את ישראל. בשנות ה-80 נחשב עיסוק בענף גלישת גלים כמקצוע "גברי", לכן היו מעט נערות ונשים שעסקו בו בארץ. כל זה האט את קצב התקדמותה, אך לא מנע ממנה להצליח בתחום.
על מנת להתקדם בצורה מקצועית נדרשה דאובר לגלוש בחופים אחרים, המפורסמים בתחום גלישת הגלים, בשל גובה הגלים ועוצמתם, דבר שאינו קיים בחופי ישראל וכן להתאמן עם טובי הגולשות והגולשים בעולם. היא התאמנה בעצמה וללא מאמן מקצועי, בשל תקציב נמוך וחוסר תמיכה ראויה מהמדינה. הוריה נדרשו לשאת ברוב הוצאות התחרויות ומימון הציוד. את השירות הצבאי העבירה בתפקיד של מקפלת מצנחים בבסיס תל נוף, דבר שאיפשר לה להתאמן ולגלוש כשרצתה.
קריירת גלישת גלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגיל 12 הגיעה דאובר לחוף בית ינאי ליד מושב מכמורת, שם הרבתה לגלוש. שמעון דוייב, שהיה בזמנו מנכ"ל ארגון גולשי הגלים בישראל[1], ראה אותה גולשת והזמין אותה להשתתף באליפות ישראל בגלישה שעד אותה העת לא התחרו בה נשים. האליפות התקיימה בחוף הילטון בתל אביב, וזו הייתה הפעם הראשונה שהתקיים מקצה לנשים, בהשתתפות 5 גולשות וללא קטגוריה של גיל. למרות היותה המתחרה הצעירה ביותר היא זכתה במדליית זהב. מאותה תחרות היא התחילה לגלוש ולהתחרות בתחרויות מקצועיות. מגיל 13 התחילה להתחרות בתחרויות בחו"ל. בשנת 1987 היא זכתה במדליית ארד באליפות אירופה בגלישת גלים שנערכה באירלנד. שנה לאחר מכן, היא סיימה במקום 11 באליפות העולם שנערכה בפוארטו ריקו. שנה לאחר מכן, היא זכתה במדליית כסף באליפות אירופה בגלישת גלים. בשנת 1992 היא סיימה במקום 9 באליפות העולם שנערכה בצרפת. בשנת 1995 היא זכתה שוב במדליית כסף באליפות אירופה. בשנת 1996 היא זכתה במדליית זהב באליפות הפתוחה של קליפורניה בחוף הנטינגטון ושנה לאחר מכן, היא סיימה במקום חמישי בסבב תחרויות עולמי שנערכו באוסטרליה, יפן, דרום אפריקה וארצות הברית (קליפורניה והוואי) ובכך הייתה לגולשת גלים הישראלית הראשונה והיחידה עד כה שהתקבלה והתחרתה בסבב הגלישה העולמי יוקרתי זה[2]. בשנת 1999 היא זכתה במדליית ארד באליפות אירופה שנערכה בפורטוגל.
תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דאובר זכתה 20 שנה ברציפות (2007-1987) באליפות ישראל בגלישת גלים
- דאובר זכתה פעמיים במדליית כסף באליפות אירופה בגלישת גלים (1989, 1995) ופעמיים במדליית ארד באליפות אירופה בגלישת גלים (אירלנד 1987, פורטוגל 1999)
- דאובר סיימה במקום 9 באליפות העולם שנערכה בצרפת (1992) ובמקום 11 באליפות העולם שנערכה בפוארטו ריקו (1988)[3].
בית ספר MAYASURF[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2010 הקימו דאובר ודלית חכים את בית הספר מאיהסרף (MAYASURF), בחוף עלמה בפארק צ'ארלס קלור בתל אביב. זהו בית הספר לגלישה היחידי בישראל, המתמחה בלימוד גלישת גלים לנשים, במיוחד לנשים בגילאים 25+. התמחות זו באה לידי ביטוי, בשיטת הלימוד המותאמת לנשים, אקלים חברתי וליווי רגשי ממוקדי נשים. מקום חשוב מוקדש להכלה של החשש והפחד איתם מגיעות הנשים ופריצת מחסומים רגשיים אלו. לאורך כל תהליך לימוד הגלישה, עוברות הנשים תהליכי העצמה אישית, ומחזקות ומחזירות לעצמן את הביטחון ביכולתן הפיזית והמנטאלית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האתר הרשמי של "מאיהסרף" מאיהסרף בית ספר לגלישה
- ריאיון עם מאיה דאובר בערוץ הספורט ESPN ראיון של מאיה דאובר בערוץ ESPN
- כתבה בnrg עם מאיה דאובר, "הישראלית שהגיעה הכי רחוק" כתבה באתר nrg
- עופר אדרת, אשה בשבוע | הים הוא הבית למאיה דאובר, באתר הארץ, 20 במאי 2011
- כתבה בבלוג "מרמלדה"(הקישור אינו פעיל)
- מאיה דאובר - כתבת פרופיל, באתר Israeli Surf Magazine
- דף הפייסבוק של MAYA SURF
- ראיון בערוץ ספורט 5 ריאיון עם מאיה דאובר בערוץ ספורט 5 עם יורם ארבל
- מאיה דאובר גולשת בהוואי מקבץ סרטונים של מאיה דאובר מחופי הוואי