מאיה בואנוס

מאיה בואנוס
לידה	22 בדצמבר 1987 (בת 36); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת תל אביב
פרסים והוקרה	פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה (2020)
	https://www.mayabuenos.com/

מאיה בואנוס (נולדה ב־22 בדצמבר 1987) היא יוצרת, שחקנית, מחזאית, במאית ועיתונאית ישראלית^[1]^[2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בואנוס היא דור עשירי למשפחה ספרדית ירושלמית. היא נולדה בבית החולים הדסה הר הצופים לאלי בואנוס, מפיק סרטים ופרסומות, ולרונית בואנוס, מפיקה ברשת ב' של קול ישראל.

בואנוס גדלה והתחנכה בהרצליה. בוגרת תיכון אלון ברמת השרון במגמת תיאטרון.

בשנת 2006 התגייסה לצה"ל ושירתה כמש"קית חינוך בחיל הים, תחילה ביחידת השליטה הימית, ולאחר מכן על תקן קצינת חינוך בבסיס חיפה.

בין השנים 2010-2008 למדה משחק וקולנוע בסנטה מוניקה (Santa Monica College) שבלוס אנג'לס בעודה עובדת בקונסוליה הישראלית. בשנת 2014 סיימה בהצטיינות את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה העברית, בחוג ללימודי תיאטרון והיסטוריה.

בין השנים 2014-2013, למדה משחק בבית ספר לאומנויות הבימה - בית צבי, במסגרתו ביימה את המונולוג המפורסם של המלט.

בין השנים 2018-2015, ניהלה את עמותת רננה רז למחול ויצירה רב תחומית, ובה בעת יצרה וביימה בשנת 2015, את ההצגה "מים בקשו רחמים עליי", אשר הוצגה בפסטיבל "סמולבמה" (בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב). לימים עלתה היצירה בעיבוד מחודש שנקרא "דין סוטה" בתיאטרון הבימה ובפסטיבל 360 מעלות בירושלים.^[3] בשנת 2016, ייסדה בואנוס את האנסמבל "Buenos אנסמבל" לשחקנים ומוזיקאים, עמם היא עובדת עד היום.

בשנת 2017 הצטרפה בואנוס לקבוצת התיאטרון "תיאטרון חולות", המשלבת בין ישראלים למבקשי מקלט. קבוצת התיאטרון, בניהולו של ד"ר חן אלון, מבוססת על עקרונות תיאטרון המדוכאים של אוגוסטו בואל ומביאה לבמה את סיפורם של מבקשי המקלט.^[4]

בקיץ 2017 השתתפה בסמינר הבמאים Directors Lab בשיקגו, ובשנת 2018 סיימה בהצטיינות תואר שני (M.F.A) במסלול שחקן יוצר, בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. כחלק מעבודת הגמר יצרה בואנוס את היצירה "סינדרום E - קונצרט בשלוש מערכות", אשר עוסקת במשפט אייכמן.^[5] בשנת 2018 לקחה חלק בפרויקט המסעות של פסטיבל מקודשת והעלתה את היצירה הדוקומנטרית "המקום ינחם אתכם"^[6] בעקבות פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן, במסגרת פסטיבל עכו הבינלאומי לתיאטרון אחר וזכתה איתה בפרס המוזיקה.

בשנת 2018 נבחרה בואנוס על ידי ידיעות אחרונות לאחת מ־35 הנשים ששינו את ירושלים בשנה זו.^[7]

בנובמבר 2019 יצרה בואנוס את המופע "בלילה ההוא"^[8] עבור תערוכת "לונדון בירושלים" שבמוזיאון מגדל דוד. עוד באותה שנה, העלתה את "בעקבות אחת", מופע מודרך בין סיפורי ירושלים בבית אבי חי, את היצירה "דבר אליי" ואת היצירה ״חוף מבטחים״^[9] קונצ׳רטו לפליט ותזמורת, בשיתוף תזמורת סימפונט רעננה.

עם פרוץ הקורונה, זכתה בואנוס בפרס רוזנבלום לשנת 2020 בקטגוריית היוצרים הצעירים המבטיחים.^[10] בנימוקי השופטים נכתב כי "עבודתה של בואנוס מצטיינת באסתטיקה של תיאטרון המשלבת אמצעי מבע מגוונים לטקסט, לתנועה, לשירה ולמוזיקה חיה. ועם זאת היא נותרת פוליטית, נוקבת ומעוררת שאלות. בסופו של יום אחת השאלות המרכזיות של התיאטרון של בואנוס חוזר ומעלה לדיון היא מהו תפקידו החברתי ומחויבותו האתית של התיאטרון ושל יוצרי התיאטרון בעת הזאת. תשובתה היא חד משמעית לעמוד באומץ, ביושרה ובלא פשרות מול כוחותיו הפטרוניים והמביסים של המובן מאליו".

בשנת 2020, במהלך הקורונה, יזמה וביימה את הפרויקט הממוחז של הייתי שם בו 12 שחקניות מבצעות 12 עדויות של נשים שחוו אלימות בשיתוף פוליטקלי קוראת ומרכז ענב לתרבות.^[11]

בשנת 2021 עיבדה וביימה את היצירה הספרדית "מאצ'ו מן" בפסטיבל ישראל והעלתה כבכורה את יצירתה "אוקטובר" העוסקת בהלם קרב מבעד למלחמת יום כיפור.

בשנת 2020, הצטרפה בואנוס ככתבת לגוף התקשורת הפמיניסטי פוליטיקלי קוראת. באותה שנה היא יזמה וביימה את הפרויקט הממוחז של הייתי שם^[12].

כתיבה עיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2020, הצטרפה בואנוס ככתבת לעיתון "מעריב" ולגוף התקשורת הפמיניסטי פוליטיקלי קוראת. במסגרת תפקידה חקרה וכתבה על נושאים רבים. בהם המקלט הראשון בישראל לנשים נפגעות אלימות, התחקיר על אודות פרשת "משחקי חברה", הנשים בתקשורת, משפט אייכמן, פרשת תאיר ראדה, אירועי הפרהוד, נשים חסרות מעמד, משבר היחסים בין חרדים לחילונים, מרפאת הנשים הנודדת בשטחים, מחאת 2011, מחאת הלומי הקרב, כיצד סוקרה השואה בזמן אמת ועוד.^[13]^[14]

חיים האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בואנוס רווקה ומתגוררת בירושלים ובזמנה הפנוי מתנדבת בעמותת "רסיסים", שפועלת ליצירת מרחב שיח עבור הלומי הקרב וקרוביהם.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימוי ויצירה (במה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה	שם
2015	מים בקשו רחמים עלי (פסטיבל SMall במה).
2016	האור האחרון הצד האפל של הפסקול“. תוצר מרגש של מפגש בין תיאטרון, מוזיקה ותרומה לקהילה (בית שמואל, ירושלים).
2016	- "דין סוטה“. מופע העוסק באצבע מאשימה של החברה כלפי הקורבנות שלה, בקשר שבין קדושה לתקיפה ובבקשה לשטוף את האשמה ולהעבירה אל האחר (תיאטרון הבימה).
2017	סינדרום E -קונצרט בשלוש מערכות“. המחזמר מציג פרוטוקולים ממשפט אייכמן ומעורר תהלי חשיבתי חדש על הנושא, (מרכז ענב לתרבות)^[15].
2018	בלילה ההוא מחזיר את הצופה אל ימי המנדט הבריטי, ומציג את ירושלים כפי שלא הכיר (מוזיאון מגזל דוד)^[16]
2018	mind your step פסטיבל המחול בין יפו לאגריפס
2018	המקום ינחם אתכם. מופע המחבר בין פרשת ילדי תימן הנעדרים למנהגי האבלות (פסטיבל עכו הבינלאומי לתיאטרון אחר)^[17]
2018	כמו שני מסמרים שבורים (בית אבי חי)
2018	מופעי ״ללכת לעיבוד״. (בית אליאנס)
2019	חוף מבטחים בשיתוף תזמורת סימפונט רעננה. על במה אחת 18 נגנים מייצרים ספינה רעועה, המבקשת להגיע אל חוף מקלט (מוזיאון מגדל דוד)^[18]
2019	בעקבות אחת. מופע מודרך בין סיפורי ירושלים (בית אבי חי)
2020	תופרות (מכללת אמונה)
2021	הרואה - עיבוד מופע תיאטרלי למחזור שירים מאת עמיחי חסון, בהשתתפות יונתן בלומנפלד, מוזיקה: אוריין שוקרון. בתמיכתה של מכון מנדל למנהיגות והקרן לירושלים (המפעל)

משחק (במה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה	שם
2015	העלאה במשכורת בתפקיד: דמות 6 (הבימה 4)
2017	סינדרום E -קונצרט בשלוש מערכות“. תפקיד: מדריכה (מרכז ענב לתרבות)
2017	נוכחי. ״תיאטרון מחוקק חולות״. תפקיד: אנסמבל (לבונטין 7)
2018	המקום ינחם אתכם. תפקיד Ceremony of Master (פסטיבל עכו הבינלאומי לתיאטרון אחר)
2018	תופרת מסע עברית מסעות להמסת גבולות (פסטיבל מקודשת)
2018	כמו שני מסמרים שבורים״. תפקיד: מרים. (בית אביחי)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של מאיה בואנוס

הכתבות של מאיה בואנוס באתר מעריב
הכתבות של מאיה בואנוס באתר פוליטיקלי קוראת
ראיון עם מאיה בואנוס לרגל ההצגה "אוקטובר", מתוך התכנית "עצם העניין" ששודרה בכאן 11, 09 בדצמבר 2021
כתבת מגזין על ההצגה "דין סוטה", מתוך התכנית "חדשות השבת" ששודרה בכאן 11, 28 בינואר 2017
מאי פלטי, מאיה בואנוס מעלה הצגה על ילדי תימן, ולא מפתיע שזו דווקא היא, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2018
שלומית שרביט ברזילי, מאצ'ו מן - חוויה מטלטלת החושפת את המציאות הקשה של אלימות כלפי נשים, באתר ynet, 21 ביוני 2021
ראיון עם מאיה בואנוס לרגל ההצגה "בלילה ההוא", מתוך התכנית "לונדון את קירשנבאום", 01 בינואר 2019
"כל פעם כשקראתי פרצתי בבכי": שחקניות מקריאות עדויות של נפגעות אלימות, כתבת מגזין על הפרויקט "הייתי שם", מתוך התכנית "חדשות הערב" ששודרה בכאן 11, 28 באוקטובר 2020
אייל מלובן, ‏וידוי של מוח מסוכן: "סינדרום E" - מחזמר שמבוסס על משפט אייכמן, באתר מעריב אונליין, 10 באוקטובר 2017
מיכל רשף‏, המילים הפכו לשירים קצביים: משפט אייכמן עכשיו המחזמר, באתר וואלה!‏, 24 באפריל 2017
אסף קוגלר, ואין נחמה: חטופי תימן עולים לבמה, אתר מקור ראשון, 25 בפברואר 2019
מאיה בואנוס, דווקא עכשיו, האמנות חיונית מתמיד, באתר הארץ, 23 במרץ 2020
מאיה בואנוס, היינו שם: "הלוואי והפרויקט הזה יסייע למנוע את המקרה הבא", אתר Time Out, 23 בנובמבר 2020
מאיה בואנוס, שדה המוקשים של הנפש: אלה שלא חזרו ואלה שנותרו לבכות עליהם, אתר Time Out, 29 בנובמבר 2021
"חוף מבטחים": קונצ'רטו לפליט ותזמורת, צילום וידאו של היצירה מתוך מיזם "ישראל מחוברת" של משרד התרבות והספורט, אתר ישראל היום, 06 במאי 2020
אירית ראב, "הבמה אפשרה לי להיאבק": ראיון עם היוצרת מאיה בואנוס, מרתה יודעת - מגזין תיאטרון באינטרנט, 04 באוגוסט 2019

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ "הטרדות מיניות הן משהו שמקיף אותנו כל הזמן": שיחה על ההצגה "דין סוטה", באתר וואלה!‏, 22 באוגוסט 2016
^ מאיה בואנוס, באתר ארגון יוצרים עצמאיים
^ דין סוטה, באתר הבימה
^ אדם לא חוקי – תיאטרון מחוקק | הטלוויזיה החברתית, באתר הטלוויזיה החברתית, ‏2019-05-11
^ דף הבית, באתר ויקיפדיה
^ פשע בתוך המשפחה, באתר החברתית
^ המשפיעות: אלה 35 הנשים ששינו את ירושלים בשנה האחרונה, באתר mynetjerusalem, ‏2019-03-08
^ בלילה ההוא. ריאיון עם מאיה בואנוס - יוצרת ובמאית, באתר יוטיוב
^ היא בת 31, ירושלמית והעזה לשבת ביציע של בית״ר בתור אוהדת של מכבי, באתר מיינט ירושלים
^ פרסי רוזנבלום 2020: פרס מפעל חיים ליורם לוינשטיין ורנה שיינפלד, באתר טיים אאוט
^ "כל פעם כשקראתי פרצתי בבכי": קולן החדש של נפגעות האלימות, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
^ מאיה בואנוס, היינו שם: "הלוואי והפרויקט הזה יסייע למנוע את המקרה הבא", באתר טיים אאוט, ‏2020-11-23
^ מעריב | מאיה בואנוס, באתר www.maariv.co.il
^ מאיה בואנוס כתבה בפוליטיקלי קוראת, באתר פוליטיקלי קוראת
^ אייל מלובן, ‏וידוי של מוח מסוכן: "סינדרום E" - מחזמר שמבוסס על משפט אייכמן, באתר מעריב אונליין, 10 באוקטובר 2017
^ בלילה ההוא, באתר מוזיאון מגדל דוד
^ מאי פלטי, מאיה בואנוס מעלה הצגה על ילדי תימן, ולא מפתיע שזו דווקא היא, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2018
^ חוף המבטחים של סימפונט רעננה, באתר הבמה

[1] "הטרדות מיניות הן משהו שמקיף אותנו כל הזמן": שיחה על ההצגה "דין סוטה", באתר וואלה!‏, 22 באוגוסט 2016

[2] מאיה בואנוס, באתר ארגון יוצרים עצמאיים

[3] דין סוטה, באתר הבימה

[4] אדם לא חוקי – תיאטרון מחוקק | הטלוויזיה החברתית, באתר הטלוויזיה החברתית, ‏2019-05-11

[5] דף הבית, באתר ויקיפדיה

[6] פשע בתוך המשפחה, באתר החברתית

[7] המשפיעות: אלה 35 הנשים ששינו את ירושלים בשנה האחרונה, באתר mynetjerusalem, ‏2019-03-08

[8] בלילה ההוא. ריאיון עם מאיה בואנוס - יוצרת ובמאית, באתר יוטיוב

[9] היא בת 31, ירושלמית והעזה לשבת ביציע של בית״ר בתור אוהדת של מכבי, באתר מיינט ירושלים

[10] פרסי רוזנבלום 2020: פרס מפעל חיים ליורם לוינשטיין ורנה שיינפלד, באתר טיים אאוט

[11] "כל פעם כשקראתי פרצתי בבכי": קולן החדש של נפגעות האלימות, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי

[12] מאיה בואנוס, היינו שם: "הלוואי והפרויקט הזה יסייע למנוע את המקרה הבא", באתר טיים אאוט, ‏2020-11-23

[13] מעריב | מאיה בואנוס, באתר www.maariv.co.il

[14] מאיה בואנוס כתבה בפוליטיקלי קוראת, באתר פוליטיקלי קוראת

[15] אייל מלובן, ‏וידוי של מוח מסוכן: "סינדרום E" - מחזמר שמבוסס על משפט אייכמן, באתר מעריב אונליין, 10 באוקטובר 2017

[16] בלילה ההוא, באתר מוזיאון מגדל דוד

[17] מאי פלטי, מאיה בואנוס מעלה הצגה על ילדי תימן, ולא מפתיע שזו דווקא היא, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2018

[18] חוף המבטחים של סימפונט רעננה, באתר הבמה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]