מאחורי הפרגוד
| סוגה | קומדיה, סאטירה, בובות |
|---|---|
| ארץ מקור |
הממלכה המאוחדת  |
| שפות | ערבית, ערבית מצרית |
| מספר עונות |
1 |
| מספר פרקים | 10 (נכון ל-6 באוקטובר 2019) |
| הפקה | |
| חברת הפקה | Waraa El Setara Ltd |
| אורך פרק | 25 דקות בממוצע |
| שידור | |
| רשת שידור | יוטיוב |
| תקופת שידור מקורית | 1 ביולי 2019 – 27 בספטמבר 2019 (נכון ל-6 באוקטובר 2019) |
  | |
מאחורי הפרגוד (בערבית: ورا الستارة, תעתיק לאנגלית: Waraa el Setara) היא סדרת רשת סאטירית פוליטית בשפה הערבית, ובעיקר בלהג מצרי.
התוכנית מופקת על ידי החברה הבריטית Waraa El Setara Ltd, ושידורה החל ב-1 ביולי 2019 באתר יוטיוב. הדמויות בתוכנית הן העתקי בובות של אישים פוליטיים שונים במזרח התיכון, צפון אפריקה וארצות הברית. בכך אופי התוכנית דומה לתוכניות עבר, כגון: החרצופים הישראלית, Spitting Image הבריטית, ו-Le Bébête Show (אנ') הצרפתית. נכון לחודש אוקטובר 2019, פרקי הסדרה זכו ליותר מ-11 מיליון צפיות בסך הכל, עם ממוצע של 1.18 מיליון צפיות לפרק.
הביקורת בסדרה ומאפייניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באמצעות הדמויות בתוכנית מועברת ביקורת אודות הנעשה במזרח התיכון בנושאים שונים, כגון: הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הסכסוך הישראלי-ערבי, עליית האסלאם הקיצוני, תקופות עבר ואירועים היסטוריים, כגון: האימפריה העות'מאנית ומלחמת יום הכיפורים. העובדות ההיסטוריות המוצגות בכל פרק אינן משקפות לרוב נקודת מבט אובייקטיבית.
הביקורת המועברת היא לעיתים לעגנית וסרקסטית לצורך הגחכה. לדוגמה, עלי ח'אמנאי, מנהיג איראן, מוצג כאדם שאינו מסוגל ליישם את כוונותיו האסטרטגיות-אזוריות למרות הצהרותיו, וביחד עם חסן אל בנא, מייסד האחים המוסלמים, שניהם מוצגים כאנשי דת המטילים הלכות ואיסורים, הנראים ארכאיים ומגוחכים ביחס לאורח החיים המודרני. בנוסף לכך, אנשי האסלאם הקיצוני מוצגים כדוגלים בשמרנות, הגשמה דתית ודחיית סממנים מודרניים, אך מאחורי הקלעים מתאפיינים בנהנתנות ובסיוע ביטחוני אמריקאי.
שימוש בסטריאוטיפים דתיים והיסטוריים בא לידי ביטוי, למשל, בדרך שבה מוצגות ישראל והיהדות: בפתיח האנימטורי של התוכנית נראית דמותה של שרה נתניהו עם שתי דמויות של מלניה טראמפ ולראשיהן מנורה, ועל רקע צלבי קרס נראים גולדה מאיר משוחחת בטלפון, ובנימין נתניהו המצדיע במועל יד תוך כדי אמירת "שלום עליכם". כמו כן, בפרקים שבהם מופיע בנימין נתניהו דמותו תמיד מוצגת עם כיפה שחורה לראשו. בנוסף, כאשר עזמי בשארה מוצג כישראלי או יהודי או ציוני – דמותו נראית בלבוש חרדי ללא קשר להגדרת הזהות. צורות ייצוג אלו אופייניות לקריקטורות המתפרסמות לעיתים בתקשורת הערבית.[1][2]
כל אחד מפרקי התוכנית כולל את המאפיינים הקבועים הבאים:
- פתיחת הפרק בנאום של דמות מסוימת, לעיתים הדמות הראשית בפרק, אשר ניצבת על רקע של פרגוד בצבע אדום, ומציגה באופן ציני את הרעיון הכללי של הפרק.
- שילוב של פריטים מציאותיים, כגון: קטעי עיתונות, סרטונים, תמונות, הקשורים לנושא הפרק.
- קריאת סעיפי אישום של דמות ראשית אחת או יותר בכל פרק, כאשר הדמות לבושה בבגדי אסיר ומצטלמת לתמונת מעצר. כל אחד מסעיפי האישום הוא הטלת אחריות ישירה על הדמות המסוימת בגין אירועים פוליטיים שונים, וזאת בעיני יוצרי הסדרה בלבד.
- דברי סיום של מועמר קדאפי מתוך ניידת שידור, אשר בכל פרק ממוקמת באתר אחר בעולם (מלבד פרק מס' 6). דבריו של קדאפי מובאים במבטא לובי (אנ'), ומייצגים את נטייתו להתבטא באופן שהיה נתפש לעיתים כפטתי.[3]
- במספר פרקים מופיעה גם דמותו של אנואר סאדאת, המביע את דעתו על נושא הפרק.
יוצרי הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלבד שם החברה אשר מפיקה את הסדרה, באף אחד מהפרקים לא מופיעים קרדיטים עבור אנשי המקצוע השונים המעורבים בה, כגון: דיבוב, בובנאות, בימוי, תפאורה, תסריט, פסקול מוזיקלי וכיוצא בזה. לכן, לא ניתן לדעת בוודאות מי האנשים הספציפיים הקשורים לסדרה, ולא ברור על ידי מי הסדרה מוכוונת. ייתכן, כי הסיבה לעמימות בדבר זהות היוצרים נובעת מכך, שהעברת ביקורת על מדיניות שלטונית במדינות ערב כרוכה בפוטנציאל לתגובת נגד של גורמי שלטון, שעשויה להתבטא בצינזור הביקורת ומניעתה, החרמה, ואף מעצר.[4][5]
לפי כתבה במגזין הלבנוני ג'נוביה, נטען, כי על סמך בדיקת הרקע של חברת ההפקה ומקורות המימון שלה, הסדרה משתייכת לרשת תקשורת קטארית, הכוללת מספר ערוצי טלוויזיה ומדיה מקוונת, אף על פי שהביקורת בסדרה מועברת בין היתר על קטר ובעלות בריתה.[6] לדברי חוקר אקדמי בתחום המזרח התיכון, הסדרה מתאפיינת בגישה ערבית לאומית, שהייתה נהוגה לפני תחילת האביב הערבי, ואשר מתנגדת לאיסלאמיזם (אסלאם פוליטי), ומתנגדת לנרמול יחסים עם ישראל.[7]
רשימת פרקי התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פרק מס' | שם הפרק בתרגום לעברית | תאריך העלאה | משך הפרק | דמויות ראשיות | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | תחילת הסוף | 1 ביולי 2019 | 35:52 | גולדה מאיר, הנרי קיסינג'ר | מלחמת יום הכיפורים כתחילת הסוף של התרבות הערבית עם תחילת ההשפעה של התרבות המערבית. בתחילת הפרק מוצגות כל הדמויות אשר יופיעו בסדרה. |
| 2 | הימים המאושרים של ישראל | 12 ביולי 2019 | 26:26 | בנימין נתניהו | |
| 3 | תפוס אותי, תמצא אותי | 19 ביולי 2019 | 20:41 | דונלד טראמפ, טרורירסט איסלאמי קיצוני | |
| 4 | טורקיה, אטא-טורקיה | 27 ביולי 2019 | 31:25 | מוסטפא כמאל אטאטורק, דמויות משנה: מגדת עתידות, רג'פ טאיפ ארדואן | השינויים הפוליטיים-חברתיים בטורקיה בזמן שלטון ארדואן, המהווים ניגוד לרפורמות של אטא-טורק לאחר סיום תקופת האימפריה העות'מאנית. |
| 5 | סוד הבישול הקטרי | 2 באוגוסט 2019 | 24:20 | תמים בן חמד אאל ת'אני, האמיר של קטר, דמות משנה: חאמד בן ג'אסם | השפעתה של קטר במזרח התיכון |
| 6 | שחור איראני | 16 באוגוסט 2019 | 19:30 | עלי ח'אמנאי, רוחאללה ח'ומייני | מדיניות הפנים של איראן ומדיניות החוץ, בעיקר הצבאית. |
| 7 | אני לא כופר | 22 באוגוסט 2019 | 22:01 | טרורירסט איסלאמי קיצוני, חסן אל-בנא (מייסד האחים המוסלמים) | |
| 8 | ערב הסעודית | 30 באוגוסט 2019 | 20:34 | בנימין נתניהו, הנרי קיסינג'ר, מחמוד עבאס, חסן אל-בנא | |
| 9 | משמעות התאבדותית | 14 בספטמבר 2019 | 15:44 | עזמי בשארה | |
| 10 | רוצה לקנות את הסוגיה? | 27 בספטמבר 2019 | 18:01 | מחמוד עבאס | היכן עומד הנושא הפלסטיני בין כל הנושאים העומדים לסדר היום במזרח התיכון? האם השם פלסטין קיים במנוע החיפוש של גוגל? |
רשימת הדמויות בתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמויות נוספות: טרורירסט איסלאמי קיצוני, מגדת עתידות
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מאחורי הפרגוד
סרטונים בערוץ של Waraa Elsetara ورا الستارة, באתר יוטיוב- סעד אל-בוחיירי,"הפרגוד חושף את המשותף בין תמים וארדואן כלפי הסוגיות הערביות", אל-באיאן (יומון שבסיסו בדובאי), 4 ביולי 2019 (כתבה בערבית)
- David Awad, "Who is pulling the strings in Egypt's irrevent puppet show?, Al-Monitor, August 22nd, 2019
- "מאחורי הפרגוד הוא מופע בובות המתייחס בציניות לאירועים פוליטיים", דאר אל חאיית (מגזין שבסיסו בעמאן), 5 בספטמבר 2019 (כתבה בערבית)
- מחמוד אל-בדאווי, "תרבות: "מאחורי הפרגוד" הוא מופע פוליטי-סאטירי המתאפיין ברמת אינטליגנציה גבוהה", אל- וואטאן (יומון מצרי), 26 בספטמבר 2019 (כתבה בערבית)
- פרטי חברת ההפקה Waraa El Setara Ltd באתר Endole ובאתר Bizstats
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רועי קייס, קריקטורות ערב: לוחמי העיפרון, לא רק נגד ישראל, באתר ynet, 11 בינואר 2013
- ^ קריקטורות אנטישמיות: סימן ההיכר של העיתונים הקטאריים, הליגה נגד השמצה בישראל, 30 בדצמבר 2018
- ^ Oliver Miles How Gaddafi's words get lost in translation, BBC, February 24th, 2011
- ^ Marc Lynch, "How The Media Trashed the Transitions?", in: "After the Arab Spring" (Michel Dunnes et. al., eds.), Journal of Democracy, October 2015, 26 (4), pages: 90-99
- ^ John Nagle, "I’m not surprised Matthew Hedges was arrested in the UAE. I’ve seen the country’s frightening lack of academic freedom with my own eyes", The Independent, October 22nd, 2018
- ^ מועטז סלמאן, "מאחורי הפרגוד...תוכנית קטארית חדשה המצליחה להוליך שולל את הזרם המתון", ג'נוביה (מגזין לבנוני), 22 ביוני 2019 (כתבה בערבית)
- ^ רועי קייס, "סחבק ארנון מילצ'ן": בנימין ושרה נתניהו בגרסת החרצופים הערבית", כאן חדשות - תאגיד השידור הישראלי, 5 בספטמבר 2019, אתר יו טיוב