לשכת עבודה (שיר)
 | |
| שיר בביצוע ג'ו עמר | |
| פורמט | אי־פי |
|---|---|
| שפה |
עברית  |
| חברת תקליטים | Zakiphon |
| כתיבה | ג'ו עמר |
| לחן | ג'ו עמר |
  | |
לשכת עבודה
|
|---|
|
הלכתי לשכת עבודה, |
| מילים: ג'ו עמר; לחן: ג'ו עמר (שני הבתים בעברית) |
לשכת עבודה הוא שיר שנכתב, הולחן ובוצע על ידי ג'ו עמר. השיר היה אחד מרגעי השיא בקריירה המוזיקלית של עמר, ונחשב לאחד משירי המחאה החשובים בתולדות המוזיקה הים תיכונית בישראל[1].
רקע וכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיר נכתב בעקבות המהומות בשכונת ואדי סאליב בחיפה ב-1959, והוקלט ככל הנראה שנה לאחר מכן[1]. עמר, יליד מרוקו, הרגיש שחברי העלייה שלו קופחו בשיטתיות מאז קום המדינה ואינם זוכים ליחס שווה. באוטוביוגרפיה שלו הוא מצוין כי "באופן אישי לא יכולתי להתלונן על קיפוח: שיריי הפכו נכס צאן ברזל בכל בית; אבל אין לי ספק כי לא ניתנה הזדמנות שווה ליוצאי מרוקו"[2].
השיר הוא בן שבע דקות וחצי, זמן ארוך יחסית לפזמונים באותה תקופה. רובו מושר במרוקאית ורק שני בתים מתוכו הם בעברית. המילים במרוקאית הופנו כלפי הקהל (יוצאי צפון אפריקה ברובם) ואילו המילים בעברית הופנו אל עבר הממסד. השיר נכתב מנקודת מבט של יהודי מסורתי שחוזר ארצה לאחר שנות הגלות, אבל בישראל הוא סובל מקיפוח. תוך כדי השיר הוא מופרד ממשפחתו, מגויס בכוח לצה"ל, חווה השפלה בלשכת העבודה ובסופו נלקח לעבוד בקיבוץ ללא תמורה[2].
השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחינה מוזיקלית, זהו אחד מהשירים הראשונים שהציגו בפני הקהל בישראל את המוזיקה האנדלוסית (בצד השיר "הכל בתשלומים" של פלפל אל־מסרי). בשיר יש שימוש בכלים הייחודיים לסגנון זה, כמו הקאנון. המקצב בשיר הוא רקיד ועשיר במכוון, כך שיגרום להצנעת המחאה הנוקבת שבו. סגנונו השמח והעממי הפכו את השיר ללהיט "חפלות", מה שעזר לעליית הפופולריות שלו לאורך השנים[3].
באמצעות "לשכת עבודה" ו"שיר השיכור" (שיצא חודשים אחדים לפני כן) הפך עמר לזמר הישראלי הראשון שהעלה בשיריו את סוגיית השסע העדתי בישראל. השיר כמעט לא הושמע באמצעי התקשורת הממוסדים, אך היה נוכח במעברות וביישובי הקליטה הנוספים שהיו בישראל באותן שנים[1].
בין המבצעים הידועים לשיר היו זוהר ארגוב ואייל גולן, שביצעו אותו בגרסה מקוצרת וללא הבתים במרוקאית. יש הטוענים שחידושים אלו העלימו את המסר המקורי של השיר והותירו אותו נטול הקשרים והסברים[2].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לשכת עבודה, באתר אקו"ם
- חן מלול, כשג'ו עמר הלך ללשכת עבודה, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, יוני 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3
בן שלו, 1968-1958: שיר המחאה הנוקב ביותר שנכתב בישראל, באתר הארץ, 4 ביוני 2018
- ^ 1 2 3 עמית סלונים, הוא התחיל לשיר את שיר המחאה הכואב ביותר. רה"מ לא ידע איפה לקבור את עצמו, באתר וואלה, 5 ביוני 2020
- ^ דויד פרץ, על השיר "לשכת עבודה" שכתב והלחין יוסף (ג'ו) עמר, באתר תרבות.il
