לסקרינה בובולינה
 | |
| לסקרינה בובולינה, תחריט מ-1827 של אדם פרידל (Friedel) | |
| לידה |
11 במאי 1771 קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
22 במאי 1825 (בגיל 54) ספצס, יוון |
| מדינה |
יוון, האימפריה העות'מאנית |
| חתימה |
 |
  | |
לסקרינה בובולינה (ביוונית: Λασκαρίνα Μπουμπουλίνα; 11 במאי 1771 – 22 במאי 1825) הייתה גיבורת מלחמת העצמאות היוונית.
חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נעוריה ותחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בובולינה נולדה בכלא בקונסטנטינופול. היא הייתה בתם של קפטן סטבריאנוס פינוטסיס (Stavrianos Pinotsis) ורעייתו סבקו (Sveko). פינוטסיס נאסר על ידי העות'מאנים משום שנטל חלק במרד אורלוב הכושל נגד השלטון העות'מאני בשנים 1769–1770. אביה מת זמן קצר אחר כך, ואמה חזרה יחד אתה אל הידרה שבקבוצת האיים הסארוניים. ארבע שנים אחר כך, כשנישאה אמה לדמטריוס לאזארו-אורלוף, הם עברו אל האי ספצס. לבובולינה היו שמונה אחים למחצה.
במרוצת חייה נישאה בשנית לבובוליס (D. Bouboulis), שנהרג בקרב נגד הפיראטים האלג'יראים ב-1811. בובולינה ירשה את הונו ואת עסקי המסחר שלו, ובנתה ארבע אוניות, ובהן אוניית מלחמה גדולה בשם "אגממנון", מכספה היא.
ב-1816 ניסו העות'מאנים להחרים את רכושה של בובולינה, משום שבעלה השני לחם לצדם של הרוסים נגד הטורקים במלחמה העות'מאנית-רוסית (1812-1806). בובולינה הפליגה אל קונסטנטינופול כדי לפגוש את השגריר הרוסי פבל סטרוגנוב (Павел Александрович Строганов), בן משפחת סטרוגנוב, ולקבל את הגנתו בזכות שירותיו של בעלה לרוסים. סטרוגנוב שלח אותה למקום מבטחים בחצי האי קרים. היא פגשה גם את אמו של מהמוט השני, אשר שכנעה את בנה להניח לרכושה של בובולינה. לאחר שלושה חודשים בגלות בקרים שבה בובולינה לספצס.
תמיכתה בתנועה לעצמאות יוון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בובולינה הצטרפה ל"פיליקי אטריה", הארגון המחתרתי שהכין את המרד נגד השלטון העות'מאני, והייתה האישה היחידה החברה בו. היא רכשה כלי נשק ותחמושת מכספה והביאה אותם בחשאי אל ספצס באוניותיה. בניית האונייה "אגממנון" הושלמה ב-1820. לימים תהיה זו אחת מאוניות המלחמה הגדולות ביותר של המורדים היוונים. בובולינה שיחדה פקידים טורקים להעלים עין מגודלה של האונייה. היא הקימה גם יחידת חיילים משלה מאנשי ספצס. את מרב הונה ניצלה לאספקת מזון ותחמושת למלחים ולחיילים שתחת פיקודה.
ב-13 במרץ 1821 הניפה בובולינה על תורנה של "אגממנון" את דגל יוון שלה, שהיה מבוסס על הדגל של שושלת קומננוס הביזנטית. ב-3 באפריל מרדו תושבי ספצס, ומאוחר יותר התחברו עם מספר אוניות מאיי יוון האחרים. בובולינה הפליגה עם שמונה אוניות אל נַאפְפְּלִיוֹ והטילה על הנמל הסגר ימי. היא עמדה בראש חייליה עד נפילת המבצר ב-13 בנובמבר 1822. מאוחר יותר נטלה חלק בהסגר הימי ובכיבוש מונמבסיה ופילוס. בנה, איאניס איאנוזאס (Yiannis Yiannouzas) נהרג בקרב בארגוס נגד כוחות עות'מאניים עדיפים מספרית.
היא הספיקה להגיע ולחזות בנפילתה של טריפוליס (Tripoli) ב-11 בספטמבר 1821, ופגשה את גנרל תאודורוס קולוקוטרוניס (Θεόδωρος Κολοκοτρώνης). מאוחר יותר נישאו זה לזה ילדיהם אלני בובולינה ופאנוס קולוקוטרוניס (Πάνος Κολοκοτρώνης). במהלך הטבח בטורקים, בעקבות הניצחון במלחמה, הצילה בובולינה את מרב נשות החצר של הסולטאן.
קורותיה לאחר מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מלחמת העצמאות, כאשר התלקחה ביוון מלחמת האזרחים של 1824, אסרה הממשלה היוונית את בובולינה בשל קשרי משפחתה עם קולוקוטרוניס, שהיה עתה בכלא. הממשלה גם הרגה את גיסה, והיא הוגלתה בסופו של דבר חזרה לספצס. בובולינה השקיעה את כל הונה עבור מלחמת העצמאות של היוונים.
מותה בריב משפחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לסקרינה בובולינה נהרגה ב-1825 במהלך ריב משפחות בספצס. בת למשפחת קוטסיס (Koutsis) נמלטה בחשאי עם גאורגיוס איאנוזאס, בנה של בובולינה. אבי הנערה, כריסטודולוס קוטסיס ועמו כמה מבני המשפחה הגיעו חמושים אל ביתה של בובולינה. בובולינה הזועמת עמדה במרפסת הבית כדי להתייצב מולם. לאחר ויכוח עם כריסטודולוס קוטסיס, ירה מישהו בחזה והרגה. זהותו של הרוצח לא נודעה. מילותיה האחרונות של בובולינה היו "עזור לי לקום, אני רוצה לראות את הים לפני שאמות".
צאצאיה של בובולינה מסרו את האונייה "אגממנון" לממשלת יוון. שם האונייה הוחלף ל"ספצס" והיא נעשתה אוניית הדגל של הצי היווני. האונייה הועלתה באש בנמל הצבאי בפורוס (Poros) על ידי אנדריאס מיאוליס במהלך מלחמת האזרחים היוונית השנייה ב-1831.
באי ספצס ישנו מוזיאון המוקדש לבובולינה ונושא את שמה. הוא נמצא באחוזת הבית בת 300 השנים שלה.
