למור אדום-חזית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןלמור אדום-חזית
למור אדום-חזית

מצב שימור
מצב שימור: פגיענכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: פרימטים
תת־סדרה: בעלי אף לח
משפחה: למוריים
סוג: למור
מין: למור אדום-חזית
שם מדעי
Eulemur rufifrons
בנט, 1833
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

למור אדום-חזית (שם מדעי: Eulemur rufifrons), הוא מין יונק קטן מהסוג למור שבמשפחת הלמוריים, החי בדרום-מערב מדגסקר בקרבת חופי מצר מוזמביק.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למור זה דומה במראהו למין למור חום ונחשב עד לשנת 2001 לתת-מין שלו אך הופרד עקב הבדלים קטנים. בעבר היה כלול במין זה גם הלמור האדום (Eulemur rufus) הנדיר. הוא מגיע לאורך 35–48 ס"מ עם זנב באורך 45–55 ס"מ. משקלו מגיע ל־2.2–2.3 ק"ג בממוצע. למור זה בעל פרווה אפורה עם פנים לבנות, עיניים כתומות וחוטם ולסתות שחורים. ה"כיפה" שלו זהובה-אדומה וממנה קיבל את שמו. לזכרים ישנם ציצות זקן לצד הלחיים והסנטר. הלמור בעל זנב ארוך המשמש לייצוב ובעל כפות גדולות. חוטמו הארוך מסייע לו בהרחה טובה יותר ממרבית הפרימטים אך הוא משתמש גם בראייתו הטובה לטיפוס ולבריחה מטורפים.

הלמור נפוץ בטבע בחבורות של 4–18 פרטים ביערות יבשים של עצי באובב בין נהר טסיריביהינה (אנ') בדרום-מערב עד לנהר מנגורו (אנ') והפארק הלאומי אנדרינגיטרה (אנ') בצפון-מזרח. חלק מהאוכלוסיות בעלות צפיפות אוכלוסייה גבוהה ומראים תוקפנות עקב כך. הם נעים ביער ומחפשים פרחים, צוף, עלים, פירות ויצורים קטנים למאכל.

למורים אלה בעלי אוכלוסיות הפעילות במשך היום אך בעונת היובש פעילות גם בלילה בעוד האוכלוסיות המזרחיות פעילות רק לאור היום. כמו שאר הלמורים גם מין זה מצוי בסכנת הכחדה עקב בירוא יערות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא למור אדום-חזית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למור אדום-חזית באתר הרשימה האדומה של IUCN
ערך זה הוא קצרמר בנושא יונקים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.