ללכת שבי
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אהרן ברנע ועמליה ארגמן ברנע |
| הוצאה | |
| הוצאה | עידנים |
| תאריך הוצאה | 1986 |
| מספר עמודים | 234 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 990010176440205171 |
  | |
ללכת שבי הוא ספר שנכתב על ידי אהרן ברנע ועמליה ארגמן ברנע. הספר יצא לאור לראשונה בשנת 1986 בהוצאת עידנים[1]. הספר מספר על מערכת היחסים של המחברים עם אחד ממנהיגי הפת"ח, צלאח תעאמרי, ועל הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך שנת 1983 כתב "קול ישראל" לענייני ערבים, אהרן ברנע, הלך לראיין בכלא את צלאח תעאמרי, איש הפת"ח הבכיר ביותר שנפל לידי ישראל אי פעם, בזמן מלחמת לבנון הראשונה. תוך זמן קצר הם מגלים כי יש ביניהם הרבה במשותף ונרקמת ביניהם חברות. לאחר מספר מפגשים ביניהם מגלה ברנע, כי אשתו של תעאמרי, דינה בינת עבד אל חמיד, היא מלכת ירדן לשעבר והיא מתגוררת בלונדון[2].
במהלך תקופת מאסרו של תעאמרי הוא נפגש עם ברנע מספר רב של פעמים, במחנה המעצר לשבויים כלא אנצאר, שם הנהיג את אסירי המחנה. יום אחד גילה תעאמרי לברנע את סקרנותו הגדולה בנוגע לשואה. באישור שלטונות צה״ל, נטל ברנע את תעאמרי השבוי וערך לו סיור מקיף בישראל, בין היתר ביקר באתר ההנצחה "יד ושם". הוא ביקר בביתו של ברנע ברמת השרון, הכיר את אשתו ואף נלקח לראות מה זה קיבוץ. בחולדה, שם נפגש עם הסופר עמוס עוז. ב-24 בנובמבר 1983, בעקבות עסקה לשחרור שבויים שארגנה דינה, משוחרר צלאח מהכלא הישראלי בתמורה למספר שבויים ישראלים[3].
דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אהרן ברנע - כתב קול ישראל לענייני ערבים, מסקר המון אירועים צבאיים. בתחילה, הוא מעט מופתע מכמה שיש לו במשותף עם צלאח אך הם מצליחים להתחבר ולהבין, אפילו אם במעט, אחד את השני.
עמליה ארגמן ברנע - אשתו של אהרן.
צלאח תעאמרי - בכיר הפת"ח שנתפס על ידי צה"ל, נחשב למתון יחסית בין חברי הפת"ח ומתנגד לפעולות טרור אלימות.
דינה בינת עבד אל חמיד - מלכת ירדן לשעבר, אשתו של צאלח, מוצגת כאישה חכמה ועצמאית המצליחה להרכיב עסקת שבויים גדולה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר "ללכת שבי", באתר "סימניה"