ליפוט ארדאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליפוט ארדאי
Erdélyi Lipót
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 6 בינואר 1861
ג'נג'ש, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 במאי 1943 (בגיל 82) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליפוט ארדאי (במקור ארבר-Erber עד 1889, בהונגרית: Erdélyi Lipót; ג'נג'ש, 6 בינואר 1861[1]12 במאי 1943)[2] היה מנהל בית ספר יהודי-הונגרי, תחילה בעיר ניטרה ולאחר מכן של קישפשט (אז עיר עצמאית, כיום רובע 19 של בודפשט).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליפוט ארדר נולד במשפחה יהודית כבנם של איגנץ ארבר ושל מריה רוט (1929-1909). אחיו היו שימון ארבר ומור מאטראי.[3] הוא השלים את בתי הספר שלו בעיר הולדתו ובבודפשט וסיים את לימודיו בהכשרת מורים ב-1883. בשנת 1908 קיבל הסמכה גם לבית ספר למסחר בברטיסלאבה (אז חלק ממלכת הונגריה במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית).

ארדאי לימד תחילה בעיר ניטרה משנת 1884. משנת 1907 היה מנהל בית הספר העממי היהודי האורתודוקסי בעיר. בשנת 1903 ייסד גם עמותת בנות (כמו אולפנה).[4] הוא נכלא במהלך חילופי המשטר והעברת השטח לצ'כוסלובקיה (בעקבות חוזה טריאנון) ונכלא בכלא הצ'כוסלובקי באילאבה ואחר כך נאלץ לעזוב את ניטרה בגלל היותו בעל אזרחות הונגרית.[5]

בשנים 19191920 היה מורה בבית הספר בקישפשט (אז עיר עצמאית של כ-52,000 תושבים).[6] משנת 1921 היה המנהל המייסד של בית הספר היסודי היהודי בקישפשט.[7] ב-1924 ניתן לעמותה שעמד בראשה מבנה לצורכי בית ספר.[8] הוא פרש ב-1925. המשיך לעבוד כמורה לדת בבית ספר תיכון ולאחר מכן כמפקח על חינוך הדתי היהודי. כחסיד של המפלגה הליברלית הלאומית תמך בבחירתו של יוז'ף מולנר לראשות העיר.[9] הוא היה חבר במועצת העיר קישפשט.[10] ב-1931 תמכו בבלה פביאן (מקודם פוירמן) כנציג העיר בבחירות לאספה הלאומית (הפרלמנט ההונגרי).[11]

ליפוט ארדאי היה:

  • חבר נבחר מן המניין בהתאחדות המורים היהודים הלאומית ההונגרית.[12]
  • חבר באגודה המלכותית ההונגרית למדעי הטבע.
  • נשיא מועצת בתי הספר של הקהילה היהודית של קישפשט
  • המייסד והנשיא של אגודת העזרה "משכיל אל דל" (תהלים מא ב).

ארדאי היה כתב או חבר מערכת או עורך בעיתונים ובכתבי עת רבים:

  • חבר מערכת בעלון החינוך היהודי
  • בין השנים 18911893 ערך את הירחון "בית הספר התיכון היהודי ההונגרי"[13]
  • כתב של "עלון מחוז ניטרה" בשנת 1904 (לימים עורך ראשי), ב-1904 ו-1905 כתב של כתב העת ה"מפקח מחוז ניטרה".[14]
  • בין 1926 לבין 1929 היה העורך הראשי של "חדשות קישפשט" (Kispest-Szentlőrinc News).[15]
  • העורך הראשי של "העיתון הלאומי" (Nemzeti Hírlap),
  • איש צוות בכיר של העיתון "האזרח העצמאי" (Független Polgár).

ארדאי הובא למנוחות בבית הקברות היהודי החדש בקישפשט.

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1908 נחגג יום השנה של רבע מאה לפעילותו כמורה בניטרה.[16]
  • בשנת 1917 שר הדת והחינוך הממלכתי ציין אותו לשבח על פעילותו בהשגת ביגוד והלבשת ילדים עניים.[17]
  • הוא גם התקבל בפומבי וחגגו לו את מלאת 40 שנה להיותו מורה.
  • פרס לדרר

עבודותיו (חלק)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1890 - מתודולוגיה של חינוך הדת בתיכון העממי היהודי. ניטרה.
  • 1896 - חינוך ציבורי של מחוז ניטרה ב-1895. ניטרה.
  • 1896 Zum tausendjährigen Feste - דפי ניטרה במאי 1896
  • 1896 Zum Festtage. עיתוני ניטרה 17 במאי 1896
  • 1998 - כרטיס זיכרון לחנוכת המבנה החדש של בית הספר התיכון היהודי בניטרה 1898. ניטרה, 8 בדצמבר 1898
  • 1899 - כרטיס זיכרון 1899. לרגל יום השנה ה-30 לעבודתו המבורכת של חבר המועצה המלכותי גוסטב ליברטין, המפקח המלכותי של ניטרה.
  • 1918 - העלמה אגנש. ניטרה.
  • 1928 - הקהילה היהודית של קישפשט מתחילה לבנות. "עיתון האומה" 31 ביולי 1928

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1931 תיאור כללי ומדריך של מחוז פשט-פילש-שולט-קישקון, בודפשט.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ pim.hu Magyar életrajzi index
  2. ^ Erdélyi Lipót elhunytáról a kispesti hitk. gyászjelentése (A Magyarországi Izraeliták Országos Irodájának iratai)
  3. ^ Erberné Róth Mária gyászjelentése
  4. ^ Egyenlőség 22/13, 10 (1903. március 29.)
  5. ^ Hochberger László 1967: A mi kis templomunk. Uj Élet 22/24 (december 15.)
  6. ^ Herein Károly 1937: Kispest megyei város. In: Ladányi Miksa (szerk.): Magyar városok monografiája 21. Kispest, Pestszentlőrinc, Pestszentimre. Budapest, 140.
  7. ^ Egyenlőség 52/41, 11 (1932. július 29.)
  8. ^ Egyenlőség 43/15, 12 (1924. április 12.)
  9. ^ Esti Kurir 8/281, 4 (1930. december 10.)
  10. ^ Nemzeti Ujság 15/194, 1 (1933. augusztus 27.)
  11. ^ Magyar Hirlap 41/137, 2 (1931. június 20.)
  12. ^ Izraelita Tanügyi Értesítő 11/16, 282 (1886. december 1.)
  13. ^ Egyenlőség 30/23, 103 (1911. június 1.); Ujvári Péter 1929 (szerk.): Magyar Zsidó Lexikon. Budapest, 566.
  14. ^ Lakatos Éva 1981: Magyar irodalmi folyóiratok. Budapest, 1656, 1660.
  15. ^ Albrecht Ferenc 1937: A kispesti sajtó története. In: Ladányi, 190; 1999 Dokumentumok Kispest történetéhez 1873-1950 - Budapest Törtenetének Forrásai. Kerületek, városrészek: Kispest. Budapest, 233.
  16. ^ Egyenlőség 27/27, 11 (1908. július 5.)
  17. ^ Egyenlőség 36/16, 14 (1917. április 28.)