לימפוגרנולומה ונראום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לימפוגרנולומה ונראום
Lymphogranuloma venereum
בלוטות לימפה מפשעתיות מוגדלות בחולה צעיר עם לימפוגרנולומה ונראום אקוטית
בלוטות לימפה מפשעתיות מוגדלות בחולה צעיר עם לימפוגרנולומה ונראום אקוטית
בלוטות לימפה מפשעתיות מוגדלות בחולה צעיר עם לימפוגרנולומה ונראום אקוטית
תחום מחלות זיהומיות עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אנטומי lymph עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם Chlamydia trachomatis 434/BU, כלמידיה טרכומטיס עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים מורסה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 220869 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D008219
MedlinePlus 000634
סיווגים
ICD-10 A55
ICD-11 1A80 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לימפוגרנולומה ונראוםאנגליתLymphogranuloma venereum)[1] היא מחלת מין המועברת על ידי הזנים L1-3 של החיידק Chlamydia trachomatis.

המחלה הייתה שכיחה באפריקה, הודו אמריקה המרכזית והקריבים ונקראה Tropical Bubo[2]. מאז 2003 יש עלייה בשכיחות המחלה גם במערב אירופה ובמקרים רבים היא משולבת עם איידס. בישראל זו מחלת מין המחייבת דיווח למשרד הבריאות.

החיידק חודר דרך פגם ברירית ונודד דרך מערכת הלימפה לקשרי הלימפה הסמוכים שם הוא נבלע על ידי המקרופגים ונוצרת שם דלקת עם גרנולומות – מכאן שם המחלה.

תסמיני המחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלב הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

3–31 יום לאחר המגע המיני מופיע כיב קטן ובלתי כואב באזור הפין אצל הגבר ובפות או בנרתיק אצל האשה. הכיב מתרפא ללא צלקת. אצל האשה אם הכיב נמצא עמוק בנרתיק אין היא מרגישה בו.

השלב השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

2–6 שבועות לאחר השלב הראשון מופיעה הגדלה כואבת של קשריות הלימפה במפשעה. הבלוטות יכולות להתמגל ולהתנקב. אצל הנשים בגלל מקום ההדבקה השונה יש רק 20%–30% הגדלה של קשרי הלימפה במפשעה ובמקומן מודלקים קשרי לימפה עמוקים בקרבת הרקטום דבר המקשה על האבחנה. בשלב זה יש גם סימנים מערכתיים של חום, צמרמורת וכאבי שרירים.

השלב השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלב הדלקתי מסתיים גם ללא טיפול אך מתפתחת במקום לייפת של הרקמות עם היצרויות ופיסטולות במערכת השתן, המין וברקטום. מעורבות הרקטום שכיחה יותר בגברים המקיימים יחסי מין עם גברים ובנשים שקיימו מין אנאלי.

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפשר לגדל את החיידק מחומר מבלוטת לימפה מודלקת אבל גידול החיידק הוא קשה ורק ב-30% אפשר לבודדו.

האבחנה מבוססת בעיקר על ידי שיטות סרולוגיות, בשיטת אימונופיקסציה או PCR.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיידק מגיב יפה לטיפול בדוקסיציקלין, 100 מ"ג*2 ל-21 יום, או לאריתרומיצין 500 מ"ג*4 ל-21 יום. יש חשיבות לאבחנה וטיפול מהיר. בשלב השלישי אין מקום לטיפול אנטיביוטי אלא כירורגי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית יש לקרוא למחלה גרעינומת לימפה מועברת מינית
  2. ^ מלטינית buboes, שמשמעותו בלוטות לימפה מוגדלות כמו שיש למשל בדבר בובוני

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.