ליזימטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תחנת ליזימטרים בגרמניה

ליזימטר (lysimeter, מיוונית: לוּסִיס (שחרור) והסיומת -מֶטֶר) הוא מכל גלילי מלא באדמה שמשמש לחקר תנועת מים וחומרים באדמה.

  • ליזימטר יכול להיות מצויד בבדיקות מדידה שונות בעומקים שונים (לדוגמה, טמפרטורת אדמה, מַנּוֹמֶטֶר למדידת לחות באדמה).
  • ניתן לחלץ את האדמה שבליזימטר כיחידה אחת (מונולית) או לשחזר אותה מהשכבות השונות שנמצאות באתר הדגימה.
  • לרוב לליזימטרים יש פתח בתחתית המאפשר איסוף וניתוח מחלחלים לאורך זמן.

סוגי ליזימטרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליזימטר שוקל: מודד את משקל המיכל לאורך זמן, וכך ניתן לחשב את כמות המים שאבדה דרך האדמה או לאטמוספירה.

ליזימטר לא שוקל: מודד את כמות המים שמתנקזת דרך פתח בתחתית המיכל.

עקרונות בנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליזימטרים מסווגים לפי עקרונות הבנייה, הם משלושה סוגים עיקריים: (i) מונומוליטי, או גוש קרקע ללא הפרעה; (ii) אֵבֶּרמַיֵר, ו-(iii) מילוי פנימי.[1]

בסוג הראשון, בונים ארגז סביב צידי גוש אדמה כפי שהוא נמצא בשדה, מחברים תחתית פתוחה חלקית, והנוזלים מחלחלים למיכלי איסוף (ראה איור)

ליזימטר מונומוליטי

בסוג אברמאייר, האדמה נשארת במקומה ומוצב מתחתיה משפך לאיסוף הנוזלים המחלחלים, אך אין דפנות צד שמפרידות גוש אדמה מוגדר מהאדמה הסמוכה. צינור המחובר למשפך מעביר את הנוזלים המחלחלים לכלי קיבול.

סוג המילוי הפנימי מורכב ממיכל בעל דפנות אנכיות, פתח עליון ותחתית המאפשרת חלחול, והוא מלא באדמה שהוסרה מהמיקום המקורי שלה ושעברה בדרך כלל סינון וערבוב כדי להפוך אותה אחידה. סוג מיוחד של מילוי פנימי ניתן לכנות "ליזימטר מעבדתי", שהוא בדרך כלל קטן בגודלו ומסופק באופן מלאכותי במים או בתמיסה. הוא משמש לחקר בעיות ספציפיות; והניסויים בו מוגבלים בדרך כלל לתקופות קצרות.

שימושים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדידת כמות האידוי-דיות בפועל: ליזימטר יכול למדוד את כמות האֵוַפּוֹטְרַנְסְפִּירַצְיָה, כלומר את כמות אדי המים משתחררים לאטמוספירה מהאדמה, העלים ומשטחים אחרים.

התקנה בגידולי שדה: כשמגדלים צמחייה במיכל אדמה גדול המאפשר לחשב בקלות את כמות המשקעים שנכנסת ואת כמות המים שאבדה דרך האדמה, ליזימטר הוא המדויק ביותר.

פנוטיפיזציה פיזיולוגית של צמחים: ליזימטר משמש גם במערכות פנוטיפיזציה פיזיולוגיות בעלות תפוקה גבוהה (המכונות גם מערכות פנוטיפיזציה תפקודית של צמחים). מערכות אלה, בשילוב עם מדידות רצף קרקע-צמח-אווירה (SPAC) ותיאום מודלים של תגובות צמחים לתנאי סביבה משתנים, יכולות לשמש ככלי פנוטיפיזציה להבנה טובה יותר של תגובת הצמחים למצבי עקה, כגון יובש.[1]

כימות תגובות צמחיות לעקות: באמצעות ליזימטרים מעבדתיים ניתן לחשב את התגובה הצמחית בין השאר גם לעקות ביוטיות כגון מלות צמחים ולהבין את חומרת המחלה או את רגישות הצמחים למחלות שונות.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1875 בנה אדוארד לואיס סטרטוונט, בוטנאי ממסצ'וסטס, את הליזימטר הראשון בארצות הברית.[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Kohnke H, Dreibelbis FR, Davidson JM. A survey and discussion of lysimeters and a bibliography on their construction and performance. US Department of Agriculture; 1940.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליזימטר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Halperin, O., Gebremedhin, A., Wallach, R., & Moshelion, M. (2017). High-throughput physiological phenotyping and screening system for the characterization of plant– environment interactions. Plant Journal, 89(4), 839–850. https://doi.org/10.1111/tpj.13425
  2. ^ Whole-Plant Physiological Identification and Quantification of Disease Progression Shani Friedman, Ahan Dalal, Dor Batat, Saul Burdman, Yheonatan Sela, Matanel Hipsch, Shilo Rosenwaser, Evgeniya Marcos Hadad, Shay Covo, Menachem Moshelion bioRxiv 2024.02.11.579801; doi: https://doi.org/10.1101/2024.02.11.579801
  3. ^ Plumb, C. S. “Edward Lewis Sturtevant. A Biographical Sketch.” Missouri Botanical Garden Annual Report, vol. 1899, 1899, pp. 71–84. JSTOR, https://doi.org/10.2307/2992167. Accessed 18 Feb. 2024