ליוויה לאקנר
 | |
| לידה |
19 בנובמבר 1919 בודפשט, הרפובליקה ההונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
1996 (בגיל 76 בערך) בודפשט, הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
  | |
ליוויה לאקנר (בהונגרית: Lakner Lívia, בודפשט, 19 בנובמבר 1919 – יוני 1996) הייתה במאית יהודייה-הונגרייה, בתו וממשיכת דרכו של ארתור לאקנר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליוויה נולדה במשפחה יהודית. אביה היה ארתור לאקנר, אמה אגנש וולנר ואחותה נעמי לקנר. ב־11 באוגוסט 1938, בבודפשט, התחתנה עם לאסלו פלקי (נולד ב־29 במרץ 1912) והיה כימאי ומלחין.[1] [2]
בתום מלחמת העולם השנייה, לאחר היעלמותו והירצחו של ארתור לאקנר, היא התחילה לחדש את מורשת אביה, את תיאטרון הילדים של הדוד לאקנר. גם "גורי הרחוב" בסרטו של הבמאי ההונגרי-יהודי גזה רדוואני, אי שם באירופה - שדורג בשנת 2000 כאחד משנים עשר הסרטים ההונגריים הטובים ביותר בכל הזמנים (קולנוע הונגרי - הטובים ביותר), היו תלמידיה של ליוויה לאקנר, אך אחרי 1948 היא כבר לא קיבלה רישיון משחק. בשנת 1984, כאשר קיבלו את להקת שחקני הילדים שטיפחה, בית התרבות גוטנברג,[3] הועלה מחדש התיאטרון בשם "במת הילדים קרן השמש" ובשנת 1990 הוקם גם סטודיו לאקנר. ההצגות היו בתפוסה מלאה, אך לאחר זמן מה, מסיבות כלכליות, רק הכשרת הילדים-שחקנים עבדה עד דצמבר 1997, אז שוב התחילו גם הצגות התיאטרון מחדש.[4]
בשנת 1993, בעזרת חברת "לורד" ובסיוע העריכה של אגוטה שטיינרט, ליוויה פרסמה ספר זיכרון במלאת 100 שנה להולדתו של אביה, ארתור לאקנר, ששמו היה "דוד לאקנר ומאה ילדיו" שהיה מאוייר בתמונות, שם היא מספרת על כל משפחת אביה, שכללה את תלמידיו.[5][3] ספרו של ארתור לאקנר, "אמא חורגת מתוקה", שיצא מחדש זכה להצלחה רבה. הוא הועלה גם בתיאטרון הילדים, וממנו הופק סרט עלילתי הונגרי בשנות השלושים. ליוויה לאקנר, חמישים שנה לאחר מכן, על פי בקשת הקוראים, כתבה את סרט ההמשך שלו ששמו היה "אחים חורגים מתוקים".
עבודותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמאסטר משחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יאניקה (אופרטת ילדים, במסגרת הופעות תיאטרון הילדים של הדוד לקנר, תיאטרון גולדמארק, 1943)
- גרים: סינדרלה (אגדה, במסגרת הופעות תיאטרון הילדים של הדוד לקנר, תיאטרון גולדמארק, 1943)
כבמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמא חורגת מתוקה (הצגת ילדים, 1944)
- פרנץ מולנאר, שאנדור הבשי, אישטוואן פאלוטאי : הנערים מרחוב פאל (מחזה מוזיקלי, תיאטרון האופרטה של בודפשט, 1946)[6]
- Silly Show (תוכנית ילדים אנגלית-הונגרית ~ 1987)[7]
פעילויות הכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתורמת
- ארתור לאקנר: אמא חורגת מתוקה (מהדורות מעובדת: 1983, 1984, 1986, 1988, 1994)
- כמחברת
- אחים חורגים מתוקים ("רומן ילדים עם רוחות רפאים וילדים שנונים, יצירות מופת מהנות"; מחברים משותפים: נעמי לקנר וטיבור קלמאר, מלחין השירים אישטוואן גאראגוי, 1989 ISBN 963-500-985-2
- דוד לאקנר ומאה ילדיו (ספר זיכרון, הוצאת לורד, 1993)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דו"ח אבל של יוזפנה לקנר ליוויה ססווארי באתר dspace.oszk.hu.
- ליוויה לאקנר, באתר http://textlib.bparchiv.hu.
- ליוויה לאקנר / ע. ליוויה לאקנר, פ. ליוויה לאקנר /, באתר omike.hu.
- נפטרה ליוויה לאקנר, השנה ה -59 של האומה ההונגרית, מספר 142 - 19 ביוני 1996 (באינטרנט: adtplus.arcanum.hu )
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. VII. ker. állami házassági akv. 1018/1938. folyószáma alatt.
- ^ Házasság (10. old.), 8 Órai Ujság 24. évfolyam 174. szám - 1938. augusztus 9. (online: adtplus.arcanum.hu)
- ^ 1 2 v. a.: Lakner bácsi gyerekei (6. old.), Népszava 121. évfolyam 82. szám - 1993. április 8. (online: adtplus.arcanum.hu)
- ^ Lengyel Richárd: Újjáéled Lakner bácsi álma (12. old.), Népszava 127. évfolyam, 27. szám - 1999. február 2. (online: adtplus.arcanum.hu)
- ^ Lakner bácsi százéves, Magyar Nemzet 56. évfolyam 81. szám - 1993. április 7. (online: adtplus.arcanum.hu)
- ^ Staud Géza: A budapesti színházak műsora 1945-1949 Színháztörténeti füzetek 7., library.hungaricana.hu - 1959.
- ^ Magyar Nemzet 50. évfolyam, 1987.