ליובה פרידמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליובה פרידמן
Luba Freedman
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1953 (בת 71 בערך)
ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק היסטוריונית
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט משה ברש עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים (1 באוקטובר 1992) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליובה פרידמן (נולדה בשנת 1953) היא היסטוריונית ישראלית, פרופסור בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית. פרסמה ספרים ומאמרים רבים על תולדות האמנות האיטלקית במאה ה-15 וה-16 בפירנצה, רומא, ונציה, פארמה וקורג'ו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיה התיכוניים במוסקבה ועוד לפני עלייתה ארצה ב-1972, החלה לחקור על את האמנות האיטלקית בתקופת הרנסאנס עם דגש על המורשת הקלאסית. לאחר עליית לישראל עשתה את התואר השני והדוקטורט באוניברסיטה העברית בהדרכת מייסד החוג וחתן פרס ישראל, פרופסור משה ברש.

פרידמן כתבה חמישה ספרים וכחמישים מאמרים על יצירות מופת של האמנות החזותית ומתוכם שלושה על הספרות האיטלקית (פטררקה, בוקצ'יו וטסו). היא גם שיתפה פעולה בעריכת ספר של מאמרים העוסקים במיתולוגיה. בכל פרסומיה באה לידי ביטוי התעניינותה בנושאים קלאסיים, נוצריים, ואסתטיים.

פרסומים ומחקרים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Classical Pastoral in the Visual Arts, 1989, 250 pp. Peter Lang, New York and Bern.
  • Titian’s Independent Self-Portraits, 1990, 130 pp. Leo S. Olschki Editore, Florence.
  • Titian’s Portraits through Aretino’s Lens, 1995, 215 pp. The Pennsylvania State University Press, University Park, PA.
  • The Revival of the Olympian Gods in Renaissance Art, 2003, 304 pp. Cambridge University Press, Cambridge
  • Classical Myths in Italian Renaissance Painting, 2011, 292 pp. Cambridge University Press, Cambridge.

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Petrarch’s Letter to Boccaccio on the Young Man’s Wish to Be a Poet,” Euphorion 84 (1990): 75-88.
  • The Faces of Bacchus and Apollo in Italian Renaissance Art,” Explorations in Renaissance Culture 22 (1996): 83-102.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]