ליאורה וייז
 | |
| לידה |
1953 (בת 71 בערך) קריית אתא, ישראל  |
|---|---|
| תחום יצירה | ציור, הדפס, מיצג |
  | |
ליאורה וייז (נולדה ב-1953) היא אמנית בינתחומית ישראלית, שיוצרת בתחומי הציור, ההדפס והמיצג (פרפורמנס).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה בכפר אתא כליאורה רייך. אמה, יהודית (לבית לוין), עלתה מפולין כילדה ב-1936 עם משפחתה הציונית. בעלה הראשון נהרג במלחמת השחרור. האם עבדה כמפרנסת יחידה בבית החרושת לטקסטיל "אתא", ושם הכירה את בעלה השני, ולטר רייך. רייך נשלח לבדו מגרמניה, על ידי הוריו (שניספו מאוחר יותר בשואה), בשנת 1938, כדי ללמוד בטכניון. הוא הגיע לעבוד בבית החרושת "אתא" כמהנדס גרוש. יהודית ו-ולטר הכירו, נישאו, ומהנישואים השניים האלה נולדה וייז.
ב-1968 עברה וייז עם משפחתה לירושלים, ולמדה בתיכון ליד האוניברסיטה (סיימה בשנת 1971). במקביל ללימודיה בתיכון, למדה וייז פיסול במוזיאון ישראל, אצל הפסל שמואל בר-אבן, וזכתה להערכה ולפרסים.
בשנת 1977 סיימה תואר ראשון באוניברסיטה העברית בביולוגיה ותעודה בהוראת הביולוגיה. בשנת 1980 סיימה את מכון חפ"ן, חינוך פתוח ניסויי בדגש על אמנות.
בשנים 1978–1979 - למדה פיסול אצל פנחס עשת ויעקב אפשטיין באקדמיה לאמנות בצלאל.
ב-1979 נישאה לסטיב וייז (בעל תואר ראשון בארכיטקטורה מאוניברסיטת ייל), ובין השנים 1981–1986 נסעה עם בעלה, לארצות הברית, לאוניברסיטת אורגון. בעלה למד שם לתואר שני בארכיטקטורה, ו-וייז עצמה למדה בתקופה זו אומנות: צורפות, קרמיקה, זכוכית, ועץ, והרחיבה את מנעד הטכניקות האומנותיות שלה.
לאחר חזרתה לישראל, בין השנים 1991–1999, למדה אמנות אצל כמה מבכירי האמנים הישראליים: רישום אצל יוסף הירש, ציור בצבע אצל יאן ראוכוורגר ואצל ליאוניד בלקלב, וציור בזיקה לתולדות האמנות אצל צבי לחמן.
ב-1999 אחרי קורס בסדנת ההדפס ירושלים הצטרפה לסדנה, ומאז היא מתמחה בטכניקות שונות של תחריט והדפס.
משנת 2021 היא אוצרת תערוכות בגלריה "קיר 1" של בית הקפה הספרותי "תמול שלשום", שמשמש כאכסניה לאירועי תרבות מגוונים.
בגלריה היא מציגה עבודות אמנות המקיימות דיאלוג עם טקסט, כאשר במהלך כל תערוכה מתקיימים במקביל ערבי תרבות שבהם נוצר שיח בין אמנים, יוצרים ואורחים מעולם התרבות.
עבודתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודותיה הבולטות של וייז הן:
- "השעיר לעזאזל" - סדרת תחריטים ופיסול גדול מימד בנייר ובבדים, בהשראת הכתוב בספר ויקרא, פרק ט"ז, ופרשנויות מאוחרות יותר בכתבים היהודיים. בכתבים אלה, נקודת המבט של הקורבן נדחקה החוצה, וסיפור כפרת העם הוא העיקר. השעיר לעזאזל של וייז קיבל מהלך חיים שונה ומעורר אמפתיה, דרך בית המקדש ומסעו במדבר עד להתרסקותו. סדרת התחריטים כרוכה כספר אמן, ומקיימת שיח עם תחריטי לוס קפריצ'וס של גויה, שעניינם עוולות חברתיות.
- "אליס" - דמותה של אליס (מספרו של לואיס קרול) מהווה השראה לאמנות של וייז במשך זמן רב. וייז יצרה על פי הדמות, סדרות תחריטים, מיצבים ומופעי פרפורמנס, כולם אפלוליים. ארץ הפלאות של לואיס קרול נצרבה בתודעה הציבורית כמשהו נכסף ופלאי, אך וייז מדגישה דווקא את חוסר האונים והמצוקה של אליס ושל היצורים שהיא פוגשת ונותנת ביטוי לחוסר ההגיון והתסכול שבעולם התת-קרקעי המתואר בספר. במופעי הפרפורמנס של וייז היא משתפת פעולה עם אמני במה; וייז פועלת תחת מצלמת וידאו ויוצרת 'תיאטרון חפצים' מוקרן. ההקרנה נוצרת בזמן חי תוך כדי שיח רב תחומי עם מוזיקאים ואמני מופע.
- "מישהו לרוץ איתו" - מיזם שבו שיתפה וייז פעולה עם הסופר דויד גרוסמן, ביוזמת עיריית ירושלים ומינהל התרבות. תערוכה קבועה של ציורים בשמונה תחנות במרחב הציבורי של מרכז העיר ירושלים באתרים בהם מתרחש הסיפור. כל תחנה מלווה בפודקאסט. הציורים של וייז הודפסו על לוחות אלומיניום רחבים ונתלו על קירות האבן של הבתים הירושלמים. בכל אחד מהם יש שיח ויזואלי עם דמויות מהסיפור ועם הסביבה בה מתרחשת העלילה. לכל השלטים צבעוניות עשירה כדי שייראו מרחוק, והתוכן והצורה שלהם תורמים למרחב הציבורי המורכב של העיר ירושלים.
הדימויים בעבודותיה של וייז הם פיגורטיביים, ומבוססים לרוב על מיתוסים, אגדות, והיסטוריה משפחתית.
מאחורי מסווה תמים ופשוט לכאורה, היא שותלת מצבי נפש רגישים וביקורת חברתית ועצמית.
וייז גם יוצרת מיצגים על התפר שבין אמנות פלסטית לאמנות הבמה. המיצגים עולים באירועי אמנות, במוזיאונים ובפסטיבלי תיאטרון בובות.
עבודות האמנות שלה מוצגות בחללי אמנות ובמרחבים ציבוריים בישראל ומחוצה לה, הן באוספים ציבוריים כמו במוזיאון ישראל, באוניברסיטת ייל ובסדנת ההדפס ירושלים, והן באוספים פרטיים כמו אוסף ג'רום ואלן שטרן ניו יורק.
חיה ויוצרת בירושלים.
משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשואה לסטיב וייז, מעצב, יצרן, והבעלים של "תרמילי סטיב". אם לארבעה.
מתגוררת בשכונת בית הכרם בירושלים.
תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2001 - תערוכת ציורי שמן, גלריה ארטספייס, ירושלים
- 2002 - זכרונות ילדות, ציורי שמן, תיאטרון ירושלים
- 2004 - בין חתולים למלאכים תחריטים, בית האמנים בירושלים
- 2006 - ממרחק, תחריטים, אורלנדו פלורידה
- 2006 - הורה, תחריטים, גלריה קיבוץ לוחמי הגטאות
- 2007 - סיפורי חתונה, תחריטים ופיסול, מרכז אומנות מוסררה, ירושלים
- 2009 - Wedding Tales, מיצב, מוזיאון השואה, אורלנדו פלורידה
- 2010 - היה נוף, תחריטים, בית האמנים תל אביב
- 2012 - אליס, תחריטים, טייפה, טיוואן
- 2013 - שעיר לעזאזל, תחריטים, פיסול בנייר, גלריה אגריפס 12, ירושלים
- 2014 - קוקודמה (כדור טחב), הדפסים ומיצב צמחייה, גלריה אגריפס 12, ירושלים
- 2014 - מרים הנביאה, תחריטים, אוניברסיטת מישיגן, ארצות הברית
- 2015 - אליס בארץ הפלאות, תחריטים, "תמול שלשום", ירושלים
- 2020 - "מישהו לרוץ איתו", 8 ציורי קיר מלווים בפודקאסטים (שיתוף פעולה עם הסופר דויד גרוסמן), מרכז ירושלים
- 2021 - "מישהו לרוץ איתו", יריד הספרים הבינלאומי קייב, שגרירות ישראל באוקראינה
- 2021 - "מול המסך", רישומי ידוענים, הקפה הספרותי "תמול שלשום", ירושלים
תערוכות קבוצתיות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1999 - תערוכת חברים חדשים, בית האמנים ירושלים
- 2000 - 33*33 תמונת מצב, בית האמנים ירושלים
- 2001 - חלל פנוי: 7 ציירות, גלריה אנטיאה, ירושלים
- 2003 - ADOGI תערוכה נודדת של מיני תחריטים, ספרד, אנגליה, צרפת
- 2003 - מחווה ליוסף הירש, בית האמנים תל אביב, תיאטרון ירושלים, בית האמנים חיפה
- 2004 - רשמים, ביאנלה לרישום בישראל
- 2004 - עצמי דיוקן עצמי עכשווי, גלריה יקר, ירושלים
- 2005 - נוף מנותק, גלריה יקר, ירושלים
- 2006 - הטריאנלה השביעית להדפס, שמליה, צרפת
- 2007 - צרובים, תחריטים, הצוללת הצהובה, ירושלים
- 2009 - מסיבת התה של אליס, מיצב, פסטיבל אינדינגב
- 2009 - יומולדת שמח, מיצג, מה מסתתר מאחורי הפסטורליה, מרכז אמנות מעמותה
- 2009 - ירושלים - שברי פנים, בית האמנים ירושלים
- 2010 - רשמים נאחז בסבך, הביאנלה הארצית הרביעית לרישום, סדנת ההדפס, ירושלים
- 2010 - שבר ותיקון, קרן עדי במרכז אמנויות מעלות
- 2012 - שיחות – תערוכה מלווה, פסטיבל הסופרים הבינלאומי, משכנות שאננים, ירושלים
- 2015 - צא בחוץ, פסלי קיר ואוצרות, כיכר אבן ישראל, ירושלים
- 2015 - בוייס, בוייס, בוייס, גלריה משונע, תל אביב
- 2016 - נוף מנטלי, פסל תמר המקראית, הגלריה החדשה ב(אצטדיון) טדי, ירושלים
- 2016 - "גורל", רקמות השעיר לעזאזל, נווה שכטר, תל אביב
- 2017 - "השעיר לעזאזל", תחריטים, הביאנלה של ירושלים
- 2017 - "ננוארט" מיצגים ווידאו, שיתוף פעולה עם מדעני ננו מהאוניברסיטה העברית
- 2018 - "ילדותי השנייה", כדי קרמיקה מאויירים, פסטיבל האיור "אאוטליין", ימק"א ירושלים
- 2018 - "הדפס מקומי עכשווי", סדנת ההדפס ירושלים
- 2019 - "הגיעו מים עד נפש", הביאנלה של ירושלים, מוזיאון היכל שלמה ירושלים
- 2021 - "בית על הגשר", תחריטים מסדרת "סיפורי חתונה", מוזיאון קזסברט, דיסלדורף גרמניה
- 2021 - "יוצאות לאור", תחריטים, סדנת ההדפס ירושלים
- 2022 - "מה שצומח ומי שחי", תחריטי צמחים, מקום לאמנות בקרית המלאכה תל אביב
מיצגים (מופעים) נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2006 - מופע אימפרו, ג'וליאן המילטון – ריקוד ושירה, ז’אן קלוד ג’ונס – מוזיקה, תיאטרון החאן
- 2006 - פטריסיה אודונובן – תיאטרון חפצים, הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות בירושלים
- 2006 - ענת שמגר – ריקוד, ז’אן קלוד ג’ונס – מוזיקה, הזירה הבין תחומית ירושלים
- 2007 - תעתועי האהבה, ענבל כהן – פלמנקו, עידן בלס – גיטרה, בית טיכו – מוזיאון ישראל
- 2007 - אליס בארץ הפלאות פסטיבל א-ז’אנר, תיאטרון תמונע
- 2007 - אליס אימפרוביזציה, מעיין רזניק – בובנאות, שירה וייז – בימוי, "הערה 11", ירושלים
- 2008 - אליס, אברהם דנא – בימוי, "ניסוי כלים 6#", פסטיבל אומנות רב תחומית, תל אביב
- 2009 - חנהל'ה ושמלת השבת, תיאטרון אנימציה, תיאטרון הקרון, ירושלים
- 2009 - ציפור קטן, ד”ר דיתי רונן – שירה, פסטיבל "מנופים", בית האמנים, ירושלים
- 2009 - להקת "רוצי בובה", פסטיבל הסרטים הבינלאומי סינמטק ירושלים
- 2010 - באלבסטה, עושים שוק תרבות, שוק מחנה יהודה
- 2010 - ג’ק והאפונים, תיאטרון אנימציה, תיאטרון הקרון ירושלים
- 2010 - פטר והזאב, תיאטרון אנימציה, תיאטרון הקרון ירושלים
- 2011 - שאטל קטן ומטריף, אומנות עם הנוסעים, אירוע פתיחת "מנופים"
- 2011 - אליס פותחת שולחן עם סטיב פסקוף, הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות ירושלים
- 2012 - מסיבת התה, פסטיבל בינלאומי לתיאטרון בובות "Close to You", טייפה, טיוואן
- 2012 - אימפרוביזציה רב תחומית, ז’אן-קלוד ג’ונס – קונטרבס, ענת שמגר - ריקוד. ברבור, מנופים
- 2013 - פנינה, יוזמה ואוצרות אירוע הנעילה של מנופים, מופעי אמנים מוקרנים במרחב הציבורי הרכבת לירושלים, הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות בירושלים
- 2014 - מתי הספקתם לנקות, סטיב פסקוף - מוזיקה. אירוע נעילת "מנופים" במחלקת התברואה
- 2014 - בשכנות טובה, אוצרות מוזיאון ישראל, בית אנה טיכו, מנופים
- 2014 - מפה רגשית של הצומח בהנסן, דניס סובולב – מוזיקה, בית הנסן, ירושלים
- 2015 - מטפורה מולקולרית, אירוע ננוארט עם מדעני ננוטכנולוגיה מהאוניברסיטה העברית
- 2015 - פזוזו מלך השדים, סטיב פסקוף - מוזיקה, מוזיאון ארצות המקרא
- 2018 - "מסיבת התה של הכובען המטורלל", פסטיבל תיאטרון בובות הבינלאומי, ירושלים
- 2019 - "יונה והדג", עם סטיב פסקוף סאונד, הביאנלה של ירושלים, מוזיאון היכל שלמה
פרסומים על עבודותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2006 - "זכרונות ילדות" - ציורים, דימוי: כתב עת לספרות, אמנות, ביקורת ותרבות יהודית, גיליון 26
- 2013 - על עבודתה "אליס", דיאלוג בין טקסט לתמונה, "עוד אליס על המדף?", בצלאל, הפרוטוקולים, כתב עת לתרבות חזותית וחומרית, יולי 2013 https://journal.bezalel.ac.il/he/protocol/article/3472
- 2013 - על עבודתה "השעיר לעזאזל" - באתר: יצירה בזמן אמת, 19.02.2013. http://art-in-process.com/he/2013/02/leora-wise-he/
- 2014 - "תמר" תחריט, רות קרא איוונוב קניאל, "קדשוֹת וקדוֹשוֹת: אימהות המשיח במיתוס היהודי", ספריית הלל בן חיים בהוצאת הקיבוץ המאוחד
- 2018 - "סלמה" תחריט רקום, מאזנים - דו ירחון לספרות, שער גיליון 2
- 2021 - על עבודתה "השעיר לעזאזל", בכתבה: חן מלול, למה רצוי להיזהר בפעם הבאה שתשלחו את השעיר לעזאזל?, בלוג הספרייה הלאומית https://blog.nli.org.il/sodot-azazel/?_atscid=3_2269_209769956_10075760_0_Txtjdwjjfjsh8pc8828
- 2022 - על עבודתה "צמחים מחצר הנסן", בתזה לדוקטורט, Jennifer Shutek, New York University
- 2022 - על עבודתה "השעיר לעזאזל", בספר: Bruce Holsinger, The Parchment Inheritance, Yale University Press.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ליאורה וייז - אתר אינטרנט אישי
הסרטונים של ליאורה וייז באתר youtube, סרטון באתר יוטיוב- אתר האינטרנט הרשמי של עיריית ירושלים - סיור שמע מאויר של הספר "מישהו לרוץ איתו" בעקבות ספרו של דויד גרוסמן (איירה: ליאורה וייז).
