ליאון ויצ'ולקובסקי

ליאון ויצ'ולקובסקי
Leon Wyczółkowski
לידה	11 באפריל 1852; Wola Miastkowska, רפובליקת פולין
פטירה	27 בדצמבר 1936 (בגיל 84); ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה
מקום לימודים	אקדמיית יאן מטייקו לאמנות יפה
תקופת הפעילות	1872–1936 (כ־64 שנים)
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	ריאליזם
פרסים והוקרה	זרי דפנה אקדמיים מוזהבים; מפקד במסדר פולוניה רסטיטוטה; מפקד עם כוכב של מסדר פולוניה רסטיטוטה; קצין במסדר פולוניה רסטיטוטה; צלב ההצטיינות המוזהב; הצלב הגדול של מסדר פולוניה רסטיטוטה

ליאון יאן ויצ'ולקובסקי (בפולנית: Leon Wyczółkowski‏; 24 באפריל 1852 – 27 בדצמבר 1936) היה אחד הציירים המובילים של תנועת פולין הצעירה, כמו גם הנציג העיקרי של הריאליזם הפולני באמנות של בין שתי מלחמות העולם. חבר הזצסיון הווינאי. בין השנים 1895–1911 כיהן כפרופסור באקדמיה לאמנויות יפות של יאן מטייקו בקרקוב, ומשנת 1934 בוורשה. חבר מייסד באגודת האומנים הפולנים אגודת שטוקה.

קורות חיים ועבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד ב־24 באפריל 1852 בהוטה מיאסטקובסקה ליד גרוולין. הוא היה בנם של מטאוש, סוחר זכוכית ואנטונינה לבית פלינסקה. הוא למד בבית ספר עממי בקמיונקה ליד לוברטוב, ואחר כך למד בגימנסיה, תחילה בסידלצה, ואז בבית הספר התיכון השלישי בוורשה.^[1]

בשנים 1869–1871 למד בשיעורי רישום בוורשה אצל אנטוני קמינסקי ורפאל הדזביץ', ובשנים 1872–1873 אצל וויצ'יץ' גרסון, צייר ריאליסטי, שנטש נושאים חברתיים ונוף לטובת ציור היסטורי ודתי. ללא ספק הייתה לגרסון השפעה משמעותית על החינוך והתחלה היצירה האמנותית שלו. הציור "קזימיר הקדוש ויאן דלוגוש" שצייר באותה העת, הוצג בחברה לעידוד אומנויות יפות בוורשה בשנת 1873, והצייר זכה להצלחה האמנותית הראשונה.

בשנת 1873 ביקר בתערוכה העולמית בווינה, שהציגה מגוון רחב של תופעות אמנותיות. בסתיו 1875 הוא עזב ויצא למינכן עד 1877 ולמד בסטודיו של הצייר ההונגרי אלכסנדר וגנר באקדמיה המקומית לאמנויות יפות [2]. לאחר שחזר לפולין, בשנים 1877–1879 למד באקדמיה לאמנויות בקרקוב בניהולו של יאן מטייקו, מוקסם לזמן קצר משיטות עבודתו. בהשפעתו הוא צייר את "בריחתה של מרינה מנששובנה" ומספר פורטרטים. בשנת 1878 ביקר בתערוכה האוניברסלית בפריז, שם ראה, בין היתר, ציורים של קלוד מונה.

בתחילה, רצונו האמנותי היה להתמסר לז'אנר הציור ההיסטורי עם ריאליזם מפורט. לאחר ביקורו בפריז, הוא שינה את כיוונו והחל ליישם פתרונות אופייניים לאימפרסיוניסטים הצרפתים. הוא צייר נופים דרמטיים, עירום וסצינות פסטורליות עם אפקטים של תאורת אימפסטו ואימפרסיוניזם (למשל, "הדייגים"). לזמן קצר הוא הגיע להשפעת הסימבוליזם (למשל, "דרואיד מאובן"), ובסביבות 1900 הכהה את לוח הצבעים שלו. עבודתו מאופיינת בעושר צורה ובאמצעים טכניים מורכבים. הודות לידידות עם פליקס מנגה ז'אסינסקי, הוא הרחיב את תחומי העניין שלו גם לסצינות מזרחיות.

ויצ'ולקובסקי הצטיין בציור סידורי פרחים ודומם. הוא צייר כמעט את כל אנשי האמנות של קרקוב.

תקופת וילקופולסקה-פומרניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1922 הוא היה קשור לוילקופולסקה ופומרניה. לאחר מכן הוא תרם אוסף של יצירות אמנות מזרחיות למוזיאון וילקופולסקה בפוזנן, מכאן ואילך בילה את חודשי הקיץ בבית האחוזה שלו, כשהוא מוקף בפארק ובוסתן. יצר תמונות של עצים עתיקים: אלונים, אשוחית ואורנים ומרחבי שדות.

בשנת 1929 עבר מקרקוב לפוזנן. הוא צייר בין היתר את נופיה, ואת חוף הים הבלטי הפולני. אחת מיצירותיו האחרונות היא "אביב"(1933), הידועה בארבע גרסאות. בשנת 1933 מונה לפרופסור כבוד של האקדמיה לאמנויות יפות בקרקוב, ובשנת 1934 מונה לפרופסור לגרפיקה באקדמיה לאמנויות יפות בוורשה.

בשנת 1924 הוא תרם את העבודות הראשונות למוזיאון העירוני בבידגושץ'. בעקבות זאת הצטברו עבודותיו במוזיאון. במהלך חייו של האמן הוקדש אחד מחדרי המוזיאון ליצירתו. בשנים 1924 ו -1934 ארגן מוזיאון בידגושץ' תערוכות של יצירותיו. בנוסף הוא הציג את עבודותיו בקרקוב, ורשה, פוזנן ומחוצה לה.

הוא נפטר ב־27 בדצמבר 1936 בוורשה מדלקת ריאות .^[2]

טקסי הלוויה שהתקיימו ב -30 בדצמבר 1936 היו בבידגושץ', ווהשתתפו בהם אלפי אנשים. בהתאם לרצונו, הוא נקבר בבית העלמין בכפר בווטלנו ליד בידגושץ'.

ב־8 באפריל 1937, אשתו על פי צוואתו האחרונה של בעלה, העניקה לעיר בידגושץ' 425 עבודות, ספרי רישומים, מזכרות אישיות וציוד סדנאות. פעולת התרומה חייבה את בידגושץ' לטפל באוסף ולדאוג לקברו של ויצ'ולקובסקי.