לחזור

לחזור
Volver

כרזת הסרט
בימוי	פדרו אלמודובר
הופק בידי	אסתר גרסיה
תסריט	פדרו אלמודובר
עריכה	חוזה סלסדו
שחקנים ראשיים	פנלופה קרוז, לולה דואניאס, כרמן מאורה, בלנקה פורטיו
מוזיקה	אלברטו איגלסיאס
צילום	חוסה לואיס אלקאין
מדינה	ספרד
חברת הפקה	אל דסאו
חברה מפיצה	האחים וורנר, Sony Pictures Classics
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	17 במרץ 2006
משך הקרנה	121 דק'
שפת הסרט	ספרדית
סוגה	סרט קומדיה, דרמה קומית, סרט דרמה, סרט פשע
תקציב	9.4 מיליון דולר
הכנסות	85,585,177‏$
הכנסות באתר מוג'ו	volver
פרסים	פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לשחקנית הטובה ביותר (פנלופה קרוז) פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לבמאי הטוב ביותר (פדרו אלמודובר) פרס האקדמיה האירופית לקולנוע למלחין הטוב ביותר (אלברטו איגלסיאס) פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לצילום (חוסה לואיס אלקאין) פרס האקדמיה האירופית לקולנוע בחירת הקהל לסרט האירופי הטוב ביותר (פדרו אלמודובר)
תרגום לעברית	נורית יהודאי
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb

לחזור (בספרדית: Volver) הוא סרט קולנוע משנת 2006, שכתב וביים פדרו אלמודובר.

הסרט מגולל את סיפורן של שתי אחיות, ריימוּנדה (פנלופה קרוז) וסוֹלֶה (לולה דואניאס), אִמן (כרמן מאורה), ובתה של ריימונדה, הנערה פאולה (יוהנה קובו) – שלושה דורות של נשים שסבלו משוביניזם גברי והתמודדו אתו, כל אחת בדרכה. כמעט כל הדמויות בסרט הן נשיות, וגברים מופיעים בו רק דקות מעטות.

שורשי עלילת הסרט נמצאים בסרט קודם של אלמודובר, "פרח הסוד שלי", שבו מסופר על רומן שאינו מתקבל לפרסום, אך נגנב ומשמש בסיס לתסריט לסרט בשם "המקפיא".

הסרט זכה לתגובות חיוביות מצד המבקרים ובפסטיבל הקולנוע בקאן בשנת 2006 זכה אלמודובר בפרס לתסריט הטוב ביותר וכן זכה אנסמבל השחקניות של הסרט בפרס משותף עבור השחקנית הטובה ביותר.

עלילה

ריימונדה וסולה (קיצור של סולדד) הן שתי אחיות המתגוררות במדריד, אך מוצאן מכפר במחוז לה מנצ'ה. הסרט מתחיל בסצנה שבה המוני נשים, מרביתן אלמנות, עוסקות בניקוי מצבות בבית הקברות, כל אישה והקבר של יקירה. במנקות גם ריימונדה, סולה ופאולה (בתה של ריימונדה), המנקות את קבר הוריהן של ריימונדה וסולה, שנספו בשרפה שפקדה את כפרן, שנים אחדות קודם לכן. מבית הקברות הן נוסעות לכפר הולדתן, ומבקרות אצל דודתן הזקנה פאולה (צ'וס למפראבה), שמתקשה לזהותן עקב בריאותה הרופפת. פאולה מעניקה לאחיות מאכלים שהכינה להן. כן מבקרות האחיות אצל שכנתה של פאולה, אגוסטינה (בלנקה פורטיו), שאמהּ נעלמה לפני יותר משלוש שנים.

ריימונדה ובתהּ חוזרות לביתן, ושם הן פוגשות את פאקו, בעלה של ריימונדה ואביה של פאולה, שפוטר מעבודתו ועוסק בשתיית בירה תוך כדי צפייה במשחק כדורגל בטלוויזיה. ניכר בפאקו שהוא נמשך מינית אל בתו.

למחרת, כאשר ריימונדה חוזרת באוטובוס מעבודתה ככובסת, בשעת לילה מאוחרת, בתה מחכה לה בתחנת האוטובוס ונראית נסערת. הן הולכות לביתן, שם מוצאת ריימונדה את גופתו של פאקו במטבח, בתוך שלולית דם. פאולה מספרת לאמהּ שדקרה את פאקו בסכין מטבח, לאחר שזה ניסה לאנוס אותה, בנימוק שאין בכך חטא משום שאינו אביה. ריימונדה מחבקת את פאולה, ואומרת לה: "תזכרי: אני זאת שהרגה אותו, ואת לא ראית כלום כי לא היית פה". בעוד ריימונדה עוסקת בניקוי הדם ובפינוי הגופה, מתרחשות שתי הפרעות:

• אמיליו, בעליה של מסעדה סמוכה, דופק בדלת ומעניק לריימונדה את המפתחות למסעדתו, כדי שתציג אותה לקונים פוטנציאליים, וזאת משום שהוא סגר אותה ונוסע לברצלונה. אמיליו רואה פס של דם על צווארה של ריימונדה ושואל אותה האם נפצעה, וריימונדה עונה שאלה "בעיות נשים".
• סולה מטלפנת ומספרת לריימונדה שדודתן פאולה נפטרה. ריימונדה אומרת שלא תוכל להגיע ללוויה, ומציגה כתירוץ ניתוח דחוף שעליה לעבור.

בעזרת פאולה סוחבת ריימונדה את גופתו של פאקו ומסתירה אותה במקפיא שבמסעדה הסגורה.

בזמן שריימונדה שוהה במסעדה מגיע נציג של צוות צילום סרט השוהה באזור, ושואל האם ניתן יהיה לקבל במסעדה ארוחת צהריים לצוות הסרט, המונה כשלושים איש. אף שהמסעדה אינה בבעלותה, ריימונדה שמחה להזדמנות לפרנסה טובה ומהירה, ועונה בחיוב. היא מגייסת חומרי גלם משכנותיה ומאכילה את הצוות במשך כל תקופת הצילום.

טרם לווייתה של הדודה פאולה נכנסת סולה לביתה, ונתקלת ברוח הרפאים של אמהּ, אירנה (כרמן מאורה). רוח הרפאים, הנראית בדיוק כמו האם, פונה אל סולה בבקשה לדבר אתה, אך סולה, היראה מהמתים, נמלטת ממנה בבהלה, ומצטרפת אל קהל האבלים. שם מספרת אגוסטינה, כי בעת ששהתה בביתה שמעה קול הקורא לה, אך כשניגשה לדלת לא ראתה איש. עם זאת, הבחינה שדלת ביתה של פאולה פתוחה והלכה לשם, וכך גילתה שפאולה מתה. הקול שקרא לאגוסטינה מיוחס לרוח הרפאים המתגוררת בביתה של פאולה.

סולה חוזרת לביתה במדריד, ומגלה שרוח הרפאים מסתתרת בתא המטען של מכוניתה. אירנה משכנעת את סולה שתארח אותה בביתה ושתלון אצלה במשך תקופה מסוימת. סולה מפעילה מספרה בביתה, והיא ואירנה מחליטות שאירנה תוצג בפני הלקוחות כקבצנית רוסייה שסולה אספה לביתה ובתמורה היא מסייעת בעבודות המספרה. סולה שואלת את אירנה מה גרם לה לחזור מעולם המתים, והאם הותירה במותה בעיה בלתי פתורה שעליה לפתור? אירנה מאשרת שאכן ישנה בעיה כזו, הקשורה בשנאתה של ריימונדה אליה. עוד מספרת אירנה שנישואיה לא היו מאושרים כפי שנראו, משום שבעלה בגד בה ללא הרף, עד סוף ימיו.

בשיחת טלפון מספרת ריימונדה לסולה שפאקו עזב אותה לתמיד. מתברר שגם בעלה של סולה נטש אותה שנתיים קודם לכן.

פאולה מדוכדכת ומסבירה לאמהּ: "את לא מבינה מה זה לדעת שהרגת את אבא שלך". בתגובה ריימונדה מגלה לה שפאקו אכן לא היה אביה הביולוגי, אך נאות להכיר בה כבתו, ומבטיחה שאת יתר הפרטים תספר לה במועד מאוחר יותר. בשלב זה היא מספרת שהאב היה איש מהכפר שמת בינתיים.

צוות הצילום עורך במסעדה מסיבה לכבוד סיום צילומי הסרט, ובמסיבה שרה רימונדה את השיר Volver. (למעשה שרה את השיר הזמרת אסטרלה מורנטה, ופנלופה קרוז רק התאימה את תנועות שפתיה לשיר הנשמע.) אירנה צופה בסתר בריימונדה השרה ופורצת בבכי.

לאגוסטינה נודע שהיא חולה בסרטן, והיא פונה אל ריימונדה, שבאה לבקרה בבית החולים, בבקשה: כאשר תפגוש את רוח הרפאים של אמה, שתשאל אותה על נסיבות היעלמה של אמה של אגוסטינה. ריימונדה, שאינה מאמינה ברוחות רפאים, אך יודעת שנשות הכפר מאמינות בכך, מתייחסת בספקנות לבקשה זו, ואומרת: "אם אשמע משהו אגיד לך, אבל לא נראה לי שאשמע".

בכל פעם שריימונדה באה לביקור אצל סולה, אירנה מסתתרת מפניה. ריימונדה משאירה את פאולה אצל סולה, ובזמן זה אירנה מתוודעת לפאולה, נכדתה, ומתיידדת אתה. אירנה מספרת לפאולה על ריימונדה: "בילדותה היא הייתה בבת-עיני, אבל כשהתבגרה, בנעוריה, מסיבה שלא ברורה לי התרחקנו בהדרגה, עד שאיבדתי אותה לגמרי. אמא שלך לא אהבה אותי. זה כואב מאוד כשבת לא אוהבת את אמא שלה".

ריימונדה מסתייעת בשכנתה, ובאמצעות מכונית מסחרית ששכרה מעבירה את המקפיא שבו גופתו של פאקו לשפת הנהר שאהב, וקוברת אותו שם (בתוך המקפיא הסגור).

אגוסטינה מגיעה למסעדה של ריימונדה, וחוזרת על בקשתה שריימונדה תברר עם רוח הרפאים של אמה את נסיבות היעלמותה של אמה של אגוסטינה. לחיזוק הבקשה היא מגלה שני סודות: אביה של ריימונדה ואמה של אגוסטינה ניהלו רומן, ואמה של אגוסטינה נעלמה בדיוק ביום שבו נספו הוריה של ריימונדה.

לאחר שריימונדה מגיעה לביתה של סולה ומספרת לה סיפור זה, סולה מגלה לה שאכן פגשה את רוח הרפאים של אמן, ושהיא נמצאת ברגע זה בחדר הסמוך, צופה בטלוויזיה בחברת פאולה. ריימונדה ניגשת לחדר הסמוך, ושם אומרת לה אירנה: "חזרתי לבקש את סליחתך, לא ידעתי כלום, בתי". ריימונדה הנסערת לוקחת את בתה ומסתלקת מהדירה. לאחר דקות אחדות, בעידודה של פאולה, הן חוזרות. אירנה וריימונדה יוצאות לטיול רגלי ברחוב, ואירנה מגלה את כל הסודות: היא מאשרת שלא נספתה בשרפה, ומתוודה שהעוינות של ריימונדה כלפיה נובעת מכך שבעלה, אביה של ריימונדה, אנס אותה בנעוריה, וכתוצאה מכך נולדה פאולה; אירנה לא ידעה על מעשי בעלה, ולכן לא תמכה בריימונדה; כאשר נודע לה הדבר, וכן דבר הרומן של בעלה עם אמה של אגוסטינה, הציתה את הצריף שבו שהו השניים והביאה למותם. למעשה, בקברה כביכול מצויה גופתה של אמה של אגוסטינה. מחשש שתיאסר הסתתרה אירנה בבית אחותה פאולה (דודתן של ריימונדה וסולה) וטיפלה בה. כאשר בני הכפר הבחינו בה, לעיתים רחוקות, התייחסו לכך, עקב האמונות הטפלות שלהם, כאל ביקור של רוח רפאים.

ארבע הנשים – אירנה, ריימונדה, סולה ופאולה – נוסעות לכפר. ריימונדה, הנהגת, עוצרת בדרך ליד קברו של פאקו, ומראה אותו לפאולה. הן ממשיכות לכפר ועורכות סעודה משפחתית בביתה של דודה פאולה המנוחה. אגוסטינה מגיעה לביקור, ואירנה מסתתרת מפניה. מאוחר יותר ניגשת אירנה לביתה של אגוסטינה ומציגה עצמה בפניה כרוח רפאים, ומציעה לטפל בה בעת מחלתה הסופנית. "אל תספרי לאף אחד שחזרתי", היא מבקשת. ריימונדה קופצת לביקור אצל אמהּ בביתה של אגוסטינה, והשתיים מביעות אהבתן זו לזו. "אני זקוקה לך, אמא", אומרת ריימונדה.

דמויות ראשיות

מלמעלה למטה: פנלופה קרוז, בלנקה פורטיו ולולה דואניאס המככבות בסרט.

• פנלופה קרוז: מגלמת את ריימוּנדה, הדמות הראשית בסרט. היא נשואה לפאקו, ומעלימה את גופתו כדי להגן על בתם, פאולה, שהרגה אותו בצעד של הגנה עצמית לאחר שניסה לאנוס אותה. קרוז הופיעה בשני סרטים קודמים של אלמודובר, "אהבת בשר ודם" ו"הכל אודות אמא", וגם בסרטו הבא, "חיבוקים שבורים". קרוז היא כלת פרס באפט"א ופרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר עבור השתתפותה בסרטו של וודי אלן "ויקי כריסטינה ברצלונה".
• לולה דואניאס: מגלמת את סוֹלֶה, אחותה של ריימונדה. הופיעה גם בסרט קודם של אלמודובר, "דבר אליה".
• כרמן מאורה: מגלמת את אירנה, אמן של ריימונדה וסולה, שלכאורה נספתה בשרפה לפני שנים אחדות. היא מופיעה כרוח רפאים, ולאחר מכן מתברר שלא נספתה. על דמותה בהופעתה הראשונה בסרט זה אמרה: "כשראיתי את עצמי בפעם הראשונה על המסך ב'לחזור', בלי איפור ועם השיער האפור הדליל, הייתי בהלם. שאלתי את עצמי, 'מי זאת האשה הזאת?' פחדתי שאנשים יחשבו שכך אני באמת נראית. לכן היה לי חשוב, בכל אירועי יחסי הציבור שליוו את יציאת הסרט בספרד, שבה הוא היה להיט גדול, ועכשיו כאן, בפסטיבל, להיראות מטופחת ככל האפשר". מאורה הופיעה בסרטים קודמים של אלמודובר, "פפי, לוסי, בום", "הרגלים מגונים", "מה עשיתי שזה מגיע לי?", "חוק התשוקה" ו"נשים על סף התמוטטות עצבים", שהופעתה בו בתפקיד הראשי זיכתה אותה בפרס "פליקס" (פרס הקולנוע האירופי) כשחקנית הטובה ביותר. היא מזוהה עם סרטיו של אלמודובר ונחשבת "נערת אלמודובר". בסרט היא חוזרת לשתף עמו פעולה, לאחר 17 שנות נתק ביניהם.
• צ'וס למפראבה: דודה פאולה, דודתן הזקנה של ריימוּנדה וסוֹלֶה. למפראבה הופיעה בסרטים נוספים של אלמודובר: "הרגלים מגונים" (1983), "מה עשיתי שזה מגיע לי?" (1984), "נשים על סף התמוטטות עצבים" (1988), "פרח הסוד שלי" (1995), ו"דבר אליה" (2002).
• בלנקה פורטיו: מגלמת את אגוסטינה, שכנתה של דודה פאולה, החפצה מאוד לדעת את נסיבות היעלמה של אמה, לפני שנים אחדות. הופיעה גם בסרטו הבא של אלמודובר, "חיבוקים שבורים".
• יוהנה קובו: מגלמת את הנערה פאולה, בתה של ריימונדה.

פרשנות

שם הסרט

שם הסרט, "Volver", הוא כשמו של טנגו שזכה לפופולריות רבה בשנות ה-30 של המאה ה-20, במילותיו של אלפרדו לה פרה ולחן של קרלוס גרדל. את השיר "Volver" מבצעת בסרט ריימונדה בליפ-סינק, במסיבה הנערכת במסעדה.

בארצות הברית ובממלכה המאוחדת הופץ הסרט בשמו הספרדי המקורי (בניגוד לסרטים אחרים של אלמודובר, ששמם תורגם לאנגלית). בישראל תורגם שמו לעברית, "לחזור".

ענבל יונה לוי מציעה שלל משמעויות לשמו של הסרט:

שם הסרט טומן בתוכו אפשרויות רבות לפרשנות: "לחזור" מהעבר אל ההווה, "לחזור" מעולם המתים לעולם החיים, "לחזור" אל החיים במובן של התעוררות מנטלית ו"לחזור" אל העבר על מנת לטפל בעניינים לא פתורים וכל אחת מהאפשרויות האלו רק מרבדת את הסרט ומטעינה אותו במשמעויות נוספות ועמוקות מהסוג שאפשר לקחת איתנו הביתה ולהרהר בהן גם אחרי שהמסך ירד.

אורי קליין מציע שלל פרשנויות אחרות:

שמו של הסרט, "לחזור", מתייחס לפיכך לא רק לכמה מפרטי העלילה של הסרט, אלא אף לכמה מהמרכיבים המאפיינים את תהליך עשייתו. ב"לחזור", אמר אלמודובר, הוא חוזר לזיכרונות ילדותו מאזור לה מנצ'ה, שבו נולד וגדל; הוא חוזר לעשות קומדיה; הוא חוזר לעבוד עם השחקנית כרמן מאורה – שהופיעה ברבים מסרטיו המוקדמים, הייתה מזוהה עם יצירתו, ועמה הוא לא שיתף פעולה מאז הסרט "נשים על סף התמוטטות עצבים" שהופק לפני 18 שנים; הוא חוזר לעשות סרט שכל הדמויות המרכזיות בו הן נשים; ובעיקר – וזה מה שהיה חשוב לאלמודובר יותר מכול – הוא עושה פעם נוספת סרט שמתרכז בדמותה של האם. "העבר לגבי הוא אמי", אמר אלמודובר לעיתונאים.

גם לשמוליק דובדבני שלל פרשנויות לשם הסרט:

"לחזור", סרטו החדש והמקסים של פדרו אלמודובר, עוסק בהיבטים שונים של חזרה. ראשית לכל, זוהי שיבתו הביוגרפית של אלמודובר עצמו אל חבל לה מנצ'ה שבאחת העיירות בו הוא נולד וגדל. שנית, זו הופעתה המחודשת, כרוח רפאים שובבה, של אם המשפחה שנספתה יחד עם האב בתאונה שנסיבותיה אינן ברורות. שלישית, נחגגת פה חזרתה של כרמן מאורה הגדולה אל חיק אלמודובר, 18 שנה לאחר שיתוף הפעולה הקודם ביניהם (ב"נשים על סף התמוטטות עצבים" מ-87'), והעובדה המשמחת הזו מעניקה להופעתה נוכחות של "קאמבק" מפואר, ורביעית – החזרה מזוהה בסרט עם נשיות; כזו שחותרת אל מעבר למוות, שהיא מעגלית, כלומר פועלת מחוץ להיסטוריה הגברית ולמושגי הזמן הפטריארכליים, ובעצם גם מחוץ למסגרת של הזמן הקולנועי, שככל שהוא מתקדם פה הרי הוא חוזר למעשה אחורנית.

לה מנצ'ה

חלק מרכזי מעלילת הסרט מתרחש בכפר במחוז לה מנצ'ה, שבו נולדו וגדלו ריימונדה וסולה, ובו מתגוררות דודה פאולה ואגוסטינה. זהו גם אזור הולדתו של אלמודובר. את פרסומו קנה המחוז בזכות "דון קיחוטה איש לה מנצ'ה". את טחנות הרוח שבהן נלחם דון קיחוטה מחליפות בסרט טורבינות רוח, הנראות בו פעמים אחדות, בעת נסיעתן של גיבורות הסרט ממדריד ללה מנצ'ה ובחזרה. לעומת התחדשות זו, אמונתם של בני הכפר ברוחות רפאים ממשיכה להיות נטועה בעבר.

הכפר שבסרט קרוי אלקנפור דה לאס אינפאנטאס, והסצנות המתרחשות בו צולמו בעיירה אלמגרו שבקסטיליה-לה מנצ'ה. עיירה זו שימשה את אלמודובר גם לצילומי סצנות הכפר בסרטו "פרח הסוד שלי".

נשים וגברים

ברבים מסרטיו של אלמודובר, כגון "נשים על סף התמוטטות עצבים" ו"הכל אודות אמא", לנשים מקום בולט ביותר. "לחזור" הגיע לשיא מבחינה זו. לגברים מקום זניח למדי בסרט, והמעטים שמופיעים בו נעלמים תוך דקות מעטות מרגע שהופיעו. עם זאת, הגברים מהווים רקע לעלילה, העוסקת בשלושה דורות של נשים שסבלו משוביניזם גברי והתמודדו אתו, כל אחת בדרכה. כן עוסק הסרט ביחסי אם-בת: יחסיה של אירנה עם בנותיה ריימונדה וסולה, ויחסיה של ריימונדה עם בתה פאולה.

העיסוק במוות

בסרט ישנו עיסוק תדיר במוות, שמהווה מרכיב בסיסי ביצירתו של אלמודובר. נושא מרכזי בסרט הוא חזרתה של האם, שנחשבה מתה, לחיק משפחתה ובנותיה, וכן מתוארות דרכי ההתמודדות של בני לה מנצ'ה עם המוות.

יאיר הוכנר, בביקורת באתר "סרט", כתב כי:

אין כמעט סרט של אלמודובר שלא נפטר בו אדם או מתבצע בו רצח. האירועים תמיד נראים מורכבים ומסובכים כאילו הם לא חלק טבעי מהחיים. בסרט "לחזור" המוות הוא חלק בלתי נפרד מחייהן של הדמויות. המתים אף פעם לא מתים, הם מהלכים בין החיים והזיכרונות ממשיכים ללוות את הגיבורות לכול אורך הסרט, מסרבים להרפות. תושבי הכפר קונים חלקות קבורה מראש לפני מותם ומנקים אותם כאילו היו בית שני. הם מאמינים שהמתים ממשיכים להלך ביניהם ומדברים עליהם כאילו הם עדיין בחיים.

כשנשאל אלמודובר בראיון האם החיפוש בסרט אחר מישהו שיהיה אתנו ברגע מותנו, משקף את הפחד שאנו חשים מהמוות, ענה:

כן, אני חושב שכן, ודאי נורא למות לבד, אבל [...] בלה מנצ'ה נראה שאנשים לא מתים אף פעם, כי המתים תמיד נוכחים במשפחה. הקרובים מטפלים בקברים, כמו שרואים בתחילת הסרט. הם הולכים שלוש פעמים בשבוע לנקות אותם, כי תמיד יש רוח. חיים שם בטבעיות עם המוות, לא מפחדים מהמוות, ומצד שני, גם כן נכון שהבדידות פחותה יותר בסביבה כפרית מאשר בעיר הגדולה. יש הרבה יותר רצון לעזור בין השכנים והשכנות בכפר קטן מאשר בעיר הגדולה. זה נושא הסרט. במקרה שלי, אני מפחד מאוד מהמוות, לא הפנמתי זאת כמו בני כפרי. יש לי מערכת יחסים הרבה יותר דרמטית אתו. אני מניח שהעובדה שאני אגנוסטיקן ולא מאמין בתחיית המתים, גורמת לי לא להבין את ההיעלמות של כל מה שחי. עבורי, זאת בעיה שעדיין לא פתרתי. אבל הדמות בסרט מצאה לה פתרון

.

קבלת הקהל והמבקרים

הסרט התקבל באופן חיובי בידי קהל המבקרים, ובאתר Rotten Tomatoes, שמאגד ביקורות קולנוע, מסווג הסרט נכון ל-2020 כסרט "טרי" עם 91% ביקורות חיוביות מבין 170 הביקורות שנמנו. כמו כן, 89% מגולשי האתר ציינו את הסרט לחיוב. לפי נתוני האתר Box Office Mojo, בקופות הקולנוע צבר הסרט הכנסות בסך $85,585,177.

מבקר הקולנוע אורי קליין כתב על הסרט:

הישגו הגדול ביותר של הסרט הוא הצלחתו להפוך את העלילה מרובת האירועים לדימוי לתהליך הנפשי והרגשי, תהליך של טיפול פסיכואנליטי אפילו, שהדמויות עוברות ביחסן זו לזו וביחסן אל עברן המשותף. אין ספק שלגבי אלמודובר עצמו יצירת הסרט הייתה מעין תהליך פסיכואנליטי שכזה, שעסק ביחסו שלו לעברו, למשפחה שבה גדל ולדמותה של אמו, והתוצאה היא פיקציה המתגלגלת להיות דיוקן עצמי חושפני ונועז.

יאיר הוכנר, בביקורת באתר "סרט", שיבח את "לחזור" ודירג אותו בציון 5 כוכבים מתוך 5. הוא כתב "בדיוק כמו בסרטיו הגדולים ביותר גם הפעם מצליח אלמודובר לנוע בקצב מסחרר מסצנות מצחיקות, מרגשות ומותחות בלי שהדבר יראה לא טבעי". כן שיבח את הופעתה של פנלופה קרוז וכתב כי הסרט "הוא קודם כול הזדמנות לצפות בכוכבת הקולנוע הספרדייה פנלופה קרוז בהופעה קולנועית אינטנסיבית ובוגרת".

בביקורת באתר Pixelsurgoen, נכתב כי הסרט מדגים שוב את בגרותו של אלמודובר ביצירתו, לעומת סרטיו בשנות ה-80 המאוחרות ובתחילת שנות ה-90, אז היו ידועים סרטי הקומדיה שיצר בהתמקדותם באלמנטים המתקבלים בזעזוע, בבלתי רלוונטי ובקיטש (כדוגמת הסרט "קיקה"). בסרט מצליח אלמודובר לחשוף כל סיפור לאיטו, ולחבר את כל הסיפורים לידי רקמה אחת של מערכות יחסים בין הדמויות. כן צוין, כי ניכרות בסרט השפעותיהן של יצירות מלודרמה קלאסיות, החל מיצירותיו של דאגלס סירק וג'ורג' קיוקור, וכלה בסגנון הנאו-ריאליזם האיטלקי של שנות ה-50.

פרסים

פסטיבל הקולנוע בקאן 2006:

• פרס התסריט הטוב ביותר לפדרו אלמודובר.
• פרס השחקנית הטובה ביותר לשחקניות הסרט: פנלופה קרוז, כרמן מאורה, צ'וס למפראבה, לולה דואניאס, בלנקה פורטיו ויוהנה קובו.

פרס גויה:

• הסרט הטוב ביותר,
• הבמאי הטוב ביותר (פדרו אלמודובר)
• השחקנית הטובה ביותר (פנלופה קרוז)

פרס הקולנוע האירופי:

• השחקנית הטובה ביותר (פנלופה קרוז)
• הצלם הטוב ביותר (חוסה לואיס אלקאין)
• הפסקול הטוב ביותר (אלברטו איגלסיאס)
• הבמאי הטוב ביותר (פדרו אלמודובר)

לקריאה נוספת

• Ernesto Acevedo-Muñoz, Pedro Almodóvar, British Film Institute, 2007, pp 183-203

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של לחזור
• "לחזור", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "לחזור", באתר נטפליקס
• "לחזור", באתר AllMovie (באנגלית)
• "לחזור", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "לחזור", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "לחזור", באתר Metacritic (באנגלית)
• "לחזור", באתר אידיבי
• "לחזור", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
• "לחזור", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• רותם דנון, באמא שלך, באתר וואלה! סרטים, 29 ביוני 2006
• שמוליק דובדבני, פסטיבל אישה, באתר ynet, 29 ביוני 2006
• אורי קליין, לחזור לפדרו, באתר הארץ, 30 ביוני 2006
• קדימון הסרט, באתר יוטיוב