לוצ'אנו מיקליני
לוצ'אנו מיקליני (באיטלקית: Luciano Michelini) (נולד ב-1945) הוא מלחין, פסנתרן ונגב עוגב איטלקי.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוצ'אנו מיקליני למד בקונסרבטוריו די סנטה ססיליה ולמד פסנתרנות אצל ורה גובי בלקרדי (1903–1999), הלחנה אצל ארמנדו רנצי (1915–1985) וניצוח על תזמורת אצל פרנקו פרארה. משנת 1970 לימד בקונסרבטוריו די סנטה ססיליה, מאוחר יותר גם במכון הפונטיפי למוזיקה קדושה ובמכון ט'. לודוויקו דה ויקטוריה.
מהשנים 1964 עד 1982 עבד כפסנתרן ומנצח ב-R.C.A. (כיום ב.מ.ג. אריולה). הוא הלחין פסקולים לסרטים רבים, כמו "La regina degli uomini pesce" של סרג'יו מרטינו. בשנים 1993–94 ניצח על התזמורת "סינפוניקה אברוזה" ברומא. הוא הופיע טלוויזיה בתוכניות "צ'או איטליה" ו-"Stradivari". לוצ'אנו ידוע לרוב בשל היצירה המפורסמת ביותר שלו, "Frolic" (שיר הפתיחה מהסיטקום תרגיע).
פילמוגרפיה (פסקול)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The Black Decameron (Il Decamerone nero) (1972)
- Die Killermafia (La Polizia accusa: il servizio segreto uccide) (1975)
- Gambling City (La città gioca d'azzardo) (1975)
- Island of the Fishmen (L'Isola degli uomini pesce) (1979)
- American Rikscha (American risciò) (1989)
- Hölle der Verdammten (Mal d'Africa) (1990)
- תרגיע (Frolic) (2000)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוצ'אנו מיקליני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- היצירה Frolic באתר Last.fm
