לובוש סלוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לובוש סלוקה
Luboš Sluka
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 13 בספטמבר 1928 (בן 95)
אופוצ'נו, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית, מוזיקה ליטורגית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צ'כית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לובוש סלוקהצ'כית: Luboš Sluka, נולד ב-13 בספטמבר 1928) הוא מלחין צ'כי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלוקה נולד וגדל באופוצ'נו, עיירה קטנה במזרח בוהמיה. בעיר הסמוכה ריכנוב-נד-קנייז'נאו למד בתיכון והפיק תועלת מחיי התרבות העשירים שבה, שכללו מקהלה ותיאטרון, תזמורת סטודנטים ומופעי מוזיקה קאמרית. השפעת הגורמים האלה ניכרת בהתפתחותו בשנים הבאות. בין הדמויות שטבעו את חותמן בסלוקה היה ראדין דרייזל, מן הכישרונות המבטיחים ביותר בחוגי המוזיקה הצ'כית בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה. בשנת 1950 הגיע סלוקה לפראג ולמד בקונסרבטוריון ניצוח אצל אלואיס קלימה והלחנה אצל מירוסלב קרייצ'י. אחרי סיום לימודיו שם, בשנת 1955, המשיך בלימודי הלחנה אצל יארוסלב רז'ידקי ופבל בוז'קובץ' באקדמיה לאמנויות הבימה בפראג, עד לסיומם בשנת 1959.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכלול יצירותיו - כ-150 עד כה - מתאפיין במגוון סוגות, בהן פואמה סימפונית, קנטטה, מוזיקה קאמרית אינסטרומנטלית, יצירות ווקאליות, מוזיקה לסרטים, ספרות הדרכה ואף מוזיקה פופולרית לתזמורת כלי נשיפה מעץ. גורם נוסף שנתן אותותיו ביצירתו הוא הניתוק שכפתה עליו - כמו על מוזיקאים אחרים באירופה - מלחמת העולם השנייה, והחשיפה הפתאומית לעולם מוזיקלי חדש, עתיר ידע ורשמים, בשנים שאחריה. לראשונה הזדמן לו לשמוע את יצירותיהם של מלחינים ידועי שם כמו פרוקופייב, שוסטקוביץ', סטרווינסקי, הונגר, הינדמית, מרטינו ואחרים, חוויות שהרחיבו והעשירו את עולמו.

נוסף לעבודתו כמלחין, סלוקה עובד מאז 1963 בבית ההוצאה פאנטון, כיום בתפקיד עורך ראשי.

סגנון והשפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכתיבתו לסרטי קולנוע, שבחנה את מהות הקשר בין יצירות דרמטיות-חזותיות לבין מוזיקה, הושפע סלוקה במידה רבה מ-וצלאב טרויאן. המוזיקה של סלוקה שואבת רבות ממקורות המוזיקה הצ'כית העממית בסגנון סמטנה. כתיבתו המודרנית יוצרת צורות מוזיקליות חדשות, מבלי לשבור את מסגרות המסורת הצ'כית הוותיקה.

מבחר מיצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות תזמורתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות קאמריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שתי אלגיות לכינור ופסנתר (1951)
  • דיברטימנטו לשלושה חלילים (1951)
  • מתוך "אוראווה", דואו לכינור ופסנתר (1954)
  • סונאטה לצ'לו ופסנתר (1956)
  • מיניאטורות לרביעיית מיתרים (1956)
  • "ליאלה", ואלס קונצרטי לכינור ופסנתר (1963)
  • סונאטה לכינור ופסנתר (1970)
  • סונאטה לבסון ופסנתר (1971)
  • סונאטה לקלרינט בס ופסנתר (1971)
  • פסטורלה לכינור, ויולה (או צ'לו) ופסנתר (1973)
  • "מעשיה" לחליל, גיטרה וצ'לו (1973)
  • D-S-C-H לקלרינט בס ופסנתר (1976)
  • רביעיית מיתרים מס' 1 (1976-77)
  • שלישיית פסנתר מס' 2 לכינור, צ'לו ופסנתר (1980-81)
  • בגטלה לחליל ופסנתר (1982)
  • Slavicek v kerku spieva לחלילית ופסנתר (1982)
  • "קון אנימו" לקלרינט בס או צ'לו ופסנתר (1986)
  • "כלוב לשני זמירים", לצ'לו ופסנתר (1986)
  • רביעיית מיתרים מס' 2 (1986)
  • שלושה קטעים לאבוב ופסנתר (1987)
  • "לזכרו של יארוסלב יצק", סוויטת מחול ל-5 צ'לי (1988)
  • אנדנטה קון מוטו לקלרינט בס ופסנתר (1989)
  • רביעייה לחליל, כינור, ויולה וצ'לו (1992)
  • D-S-C-H לסקסופון טנור ופסנתר (1992)
  • "סוויטה לשעת השקיעה" לרביעיית מיתרים, נניה ל-5 צ'לי (1994)
  • פרטיטה ל-3 חלילים (1996)

יצירות לכלי סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סוויטה קטנה לפסנתר (1950)
  • סונאטינה ראשונה לפסנתר (1950)
  • סונאטינה שנייה לפסנתר (1954)
  • "אביב ונעורים", סוויטה לפסנתר (1953)
  • וריאציות לפסנתר (1955)
  • "משחקים וחלומות", חיבורים קצרים לפסנתר (1963)
  • "דרך השתיקה" לעוגב סולו (1964)
  • "משחקים", קטעי פסנתר קטנים לילדים (1969)
  • "רגעים ליד הפסנתר", חיבורים לגיל הנעורים (1969)
  • "הדרך להחלמה", לעוגב סולו (1983)
  • "הדרכים", טריפטיכון לעוגב סולו (1984)
  • Suita piccola per chitarra ("סוויטה קטנה לגיטרה") (1984)
  • "דרך הצל", לעוגב סולו (1985)
  • "ברוויארי לפסנתר", לפסנתר סולו (1987)
  • "ריקפיטולציוני" לפסנתר (1995)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]