לואיג'י דה אגוסטיני
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
7 באפריל 1961 (בן 63) אודינה שבאיטליה | |||
| שם מלא | לואיג'י דה אגוסטיני | |||
| גובה | 1.74 מטר | |||
| עמדה | מגן שמאלי | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
לואיג'י דה אגוסטיני (באיטלקית: Luigi De Agostini; נולד ב-7 באפריל 1961 באודינה) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדת המגן השמאלי.
דה אגוסטיני החל את דרכו במדי אודינזה ושיחק במספר קבוצות נוספות באיטליה. לשיאו הגיע בקבוצת יובנטוס, במדיה שיחק חמש עונות ועמה זכה בגביע אופ"א ובקופה איטליה. דה אגוטסטיני כבש ארבעה שערים ב-36 הופעות במדי נבחרת איטליה, אותה ייצג בין היתר בטורנירי יורו 1988 ומונדיאל 1990.
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
דה אגוסטיני החל את דרכו בקבוצת הנוער של אודינזה מעיר הולדתו אודינה. את דרכו בקבוצה הבוגרת החל בעונת 1978/1979, אז רשם הופעת ליגה אחת בסרייה ב'. באותה העונה העפילה אודינזה בחזרה לסרייה א'. את הופעת הבכורה שלו בליגה הבכירה באיטליה ערך בשלהי עונת 1979/1980, במשחקה של אודינזה מול נאפולי ב-23 במרץ 1990, שהסתיים בשוויון 0-0. עד לסיום העונה רשם דה אגוסטיני חמש הופעות ליגה, והיה שותף לזכייתה של הקבוצה בגביע מיטרופה באותה העונה.
לאחר שרשם הופעת ליגה בודדת בעונה וחצי הבאות, הושאל דה אגוסטיני לטרנטו מהליגה השלישית לחציה השני של עונת 1981/1982, שם היה לראשונה לשחקן הרכב קבוע, וכבש שלושה שערי ליגה ב-28 הופעות. עונה לאחר מכן שוב הושאל, אך הפעם לקטנזארו מהליגה הבכירה. דה אגוסטיני ערך 24 הופעות ליגה באותה העונה, בהן כבש ארבעה שערים, אך קטנזארו סיימה את העונה במקום האחרון עם שני ניצחונות ליגה בלבד, ונשרה בתום העונה לסרייה ב'.
לאחר עונה וחצי מחוץ למועדון נעוריו, שב דה אגוסטיני לסגל אודינזה לקראת עונת 1983/1984. עם שובו הפך לשחקן משמעותי יותר בסגל הקבוצה, ובשלוש עונות ערך שמונים הופעות ליגה, בהן כבש שלשוה שערים.
לקראת עונת 1986/1987 עבר דה אגוסטיני להלאס ורונה, במדיה היה לשחקן הרכב משמעותי. הוא תרם שלושה שערים בשלושים הופעות ליגה, וסייע לקבוצתו לסיים את העונה במקום הרביעי בטבלה. בתום עונה אחת נמכר ליובנטוס, שהייתה לתחנה המשמעותית ביותר בקריירת המשחק שלו. על אף שהיה שחקן בעל אופי הגנתי, זכה לרשת את החולצה עם המספר 10 ממישל פלאטיני הפורש. ביובנטוס, לצד הופעות כמגן, ניצל את יכולותיו ההתקפיות המגוונות ושימש לעיתים כקשר מרכזי בעל משימות הגנתיות והתקפיות. בשתי עונותיו הראשונות ביובנטוס תרם שישה שערי ליגה, כמות השיא שלו בעונה אחת, לאחר שהשתלב היטב במערך הקבוצה.
במדי יובנטוס זכה דה אגוסטיני בתואר המקומי הראשון בקריירת המשחק שלו, הקופה איטליה בעונת 1989/1990. יובנטוס, בהדרכתו של דינו זוף, פגשה למשחק גמר כפול את מילאן. דה אגוסטיני פתח ושיחק לאורך שני משחקי הגמר, שהסתיימו בניצחון 1-0 ליובנטוס בסיכום שני המפגשים. באותה העונה רשמה יובנטוס הישג מרשים כשבמקביל לגביע המקומי, הניפה גם את גביע אופ"א. דה אגוסטיני היה לחלק משמעותי ממסעה של יובנטוס לזכייה. הוא כבש את השער היחיד במשחק החוץ מול קרל-מרקס-שטאדט (3-1 בסיכום), ופתח בהרכב בצמד משחקי הגמר מול פיורנטינה. בדקה ה-73 של המשחק הראשון, כבש דה אגוסטיני את השער שקבע את תוצאת המשחק, 3-1 ליובנטוס, בבעיטה ממרחק שפגעה בכר הדשא והטעתה את שוער פיורנטינה בדרך אל הרשת. הגומלין הסתיים בשוויון 0-0, ויובנטוס הניפה את גביע אופ"א השני בתולדותיה. בעונה לאחר מכן, היה דה אגוסטיני שותף לרגע זכור במשחק הליגה בין יובנטוס לפיורנטינה, כאשר ניגש לבעוט בעיטת עונשין במקומו של רוברטו באג'ו, שסירב לבעוט מול קבוצתו הקודמת. על אף שהיה בועט פנדלים מוכשר, החמיץ דה אגוסטיני את הבעיטה המדוברת.
דה אגוסטיני שיחק ביובנטוס במשך חמש עונות, בסך הכול. הוא ערך 217 הופעות במדי המועדון, מתוכן 146 בליגה, וכבש בסך הכול 28 שערים, מתוך עשרים שערי ליגה. לקראת עונת 1992/1993 הצטרף לאינטר מילאנו של אוסוולדו באניולי, מאמנו לשעבר בהלאס ורונה, ושיחק במדי המועדון עונה אחת בלבד. הוא היה לשחקן משמעותי בקבוצה עם שני שערי ליגה ב-31 הופעות, בעונה בה סיימה אינטר כסגנית האלופה, אך סיים את דרכו במועדון בתום עונה אחת.
לקראת עונת 1993/1994 עבר לתחנה האחרונה בקריירה, רג'אנה. במשך שתי עונות היה לחלק משמעותי בקבוצה, במדיה כבש פעמיים ב-61 הופעות ליגה. עם ירידתה של הקבוצה לסרייה ב' בתום עונת 1994/1995, פרש דה אגוסטיני ממשחק פעיל בגיל 34.
נבחרת איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקריירה הבינלאומית של דה אגוסטיני התנהלה כולה תחת המאמן אזליו ויצ'יני. את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת איטליה ערך ב-28 במאי 1987, במשחק ידידות בחוץ מול נורווגיה (0-0 בסיום). כבר שבוע אחר כך ערך את הבכורה שלו במשחק רשמי, כשאיטליה הפסידה 1-0 לשוודיה במסגרת מוקדמות יורו 1988. כחצי שנה אחר כך, במסגרת טורניר המוקדמות, כבש את שער הבכורה בנבחרת בניצחון 3-0 על פורטוגל.
דה אגוסטיני זומן על ידי ויצ'יני לסגל איטליה לקראת יורו 1988 בגרמניה המערבית. בשלושת משחקיה של איטליה בשלב הבתים של הטורניר (1-1 מול גרמניה המערבית, ניצחון 1-0 על ספרד, ניצחון 2-0 על דנמרק) עלה דה אגוסטיני מהספסל בדקות האחרונות. במשחק השלישי מול דנמרק, עלה דה אגוסטיני מספסל בדקה ה-85 ושתי דקות אחר כך כבש את שערה השני של איטליה. לאחר שסיימו במקום השני בבית, העפילו האיטלקים לחצי הגמר מול ברית המועצות. דה אגוסטיני שוב עלה מהספסל, הפעם בדקה ה-65, אך היה זה שלוש דקות לאחר שהסובייטים קבעו את תוצאת המשחק, 2-0 בסיום. חודשים ספורים לאחר טורניר היורו, זומן דה אגוסטיני על ידי פרנצ'סקו רוקה לסגל האולימפי של איטליה לקראת טורניר הכדורגל באולימפיאדת סיאול, בו סיימה הנבחרת במקום הרביעי.
לקראת משחקי מונדיאל 1990, אותו אירחה איטליה, שותף דה אגוסטיני בסדרה של משחקי ידידות, בסיומם זומן לסגל הנבחרת למונדיאל על ידי ויצ'יני. במשחק הראשון בשלב הבתים עלה דה אגוסטיני כמחליף במחצית המשחק מול אוסטריה במקומו של קרלו אנצ'לוטי, וסייע לנבחרתו להשיג את הניצחון, 1-0 בסיום. לאחר שלא שותף בניצחון 1-0 על ארצות הברית, שב לשמש כמחליף, כשהחליף את רוברטו דונאדוני סמוך לפתיחת המחצית השנייה בניצחון 2-0 על צ'כוסלובקיה. איטליה העפילה מהמקום הראשון בבית לשמינית הגמר, שם פגשה את אורוגוואי. לראשונה בטורניר משמעותי, עלה דה אגוסטיני בהרכב איטליה, ושיחק תשעים דקות בניצחון 2-0 של איטליה. הוא שמר על מקומו בהרכב, ושיחק לאורך כל המשחק בניצחון 1-0 על אירלנד ברבע הגמר, וכן לאורך כל המשחק וההארכה מול ארגנטינה בחצי הגמר. על אף שכבש את הפנדל השלישי של איטליה בדו-קרב בעיטות ההכרעה, נוצחה איטליה 4-3 ולא הצליחה להעפיל לגמר. דה אגוסטיני פתח פעם נוספת במשחק על המקום השלישי מול אנגליה. הוא הוחלף לאחר 67 דקות במצב של 0-0, וראה את נבחרתו מנצחת 2-1 בסיום.
דה אגוסטיני הספיק לקחת חלק בשני משחקים במסגרת מוקדמות יורו 1992. משחקו האחרון בנבחרת היה ההפסד 2-1 בחוץ לבולגריה במשחק ידידות ב-25 בספטמבר 1991. בסך הכול ערך 36 הופעות במדי איטליה, בהן כבש ארבעה שערים.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אודינזה
- יובנטוס
סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | |
|---|---|---|---|---|
| הופעות | שערים | |||
| 1978/1979 | אודינזה |  סרייה ב' |
1 | 0 |
| 1979/1980 | סרייה א' |
5 | 0 | |
| 1980/1981 | 0 | 0 | ||
| 1981/1982 | 1 | 0 | ||
| 1981/1982 | טרנטו | סרייה ג' |
28 | 3 |
| 1982/1983 | קטנזארו | סרייה א' |
24 | 4 |
| 1983/1984 | אודינזה | סרייה א' |
25 | 1 |
| 1984/1985 | 28 | 2 | ||
| 1985/1986 | 27 | 0 | ||
| 1986/1987 | הלאס ורונה | סרייה א' |
30 | 3 |
| 1987/1988 | יובנטוס | סרייה א' |
29 | 6 |
| 1988/1989 | 27 | 6 | ||
| 1989/1990 | 33 | 5 | ||
| 1990/1991 | 32 | 2 | ||
| 1991/1992 | 25 | 1 | ||
| 1992/1993 | אינטר מילאנו | סרייה א' |
31 | 1 |
| 1993/1994 | רג'אנה | סרייה א' |
28 | 1 |
| 1994/1995 | 33 | 1 | ||
| סך הכול בקריירה | 407 | 36 | ||
נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| נבחרת איטליה | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 1987 | 6 | 1 |
| 1988 | 10 | 2 |
| 1989 | 6 | 0 |
| 1990 | 11 | 1 |
| 1991 | 3 | 0 |
| סה"כ | 36 | 4 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
| נבחרת איטליה – יורו 1988 | ||
|---|---|---|
|
1 זנגה • 2 בארזי • 3 ברגומי • 4 קראברו • 5 פרארה • 6 פרי • 7 פראנציני • 8 מלדיני • 9 אנצ'לוטי • 10 דה אגוסטיני • 11 דה נאפולי • 12 טאקוני • 13 פוסי • 14 ג'אניני • 15 רומאנו • 16 אלטובלי • 17 דונאדוני • 18 מאנצ'יני • 19 ריציטלי • 20 ויאלי • מאמן: ויצ'יני |
| |
| נבחרת איטליה – אולימפיאדת סיאול 1988 | ||
|---|---|---|
|
1 טאקוני • 2 קראברו • 3 קרנבאלה • 4 דה אגוסטיני • 5 פרארה • 6 טאסוטי • 7 קולומבו • 8 פלגריני • 9 ברמבאטי • 10 קארובי • 11 קריפה • 12 ג'וליאני • 13 וירדיס • 14 ריציטלי • 15 גאליה • 16 יאקיני • 17 דסידרי • 18 מאורו • 19 אבאני • 20 פליוקה • מאמן: רוקה |
| |
| נבחרת איטליה – מונדיאל 1990 (מקום שלישי) | ||
|---|---|---|
|
1 זנגה • 2 בארזי • 3 ברגומי • 4 דה אגוסטיני • 5 פרארה • 6 פרי • 7 מלדיני • 8 ורכובוד • 9 אנצ'לוטי • 10 ברטי • 11 דה נאפולי • 12 טאקוני • 13 ג'אניני • 14 מארוקי • 15 ר' באג'ו • 16 קרנבאלה • 17 דונאדוני • 18 מאנצ'יני • 19 סקילאצ'י • 20 סרנה • 21 ויאלי • 22 פליוקה • מאמן: ויצ'יני |
| |