לבנון הכנרת

לַבְנוּן הכנרת
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	מקריני סנפיר
מחלקה:	מקריני סנפיר
סדרה:	קרפיונאים
משפחה:	קרפיוניים
סוג:	לבנון
מין:	לבנון הכנרת
שם מדעי
	Acanthobrama terraesanctae; ‏שטייניץ, 1952

לבנון הכנרת הוא דג קטן הנמנה עם משפחת הקרפיונים.^[1] הלבנון הוא המין הנפוץ ביותר בכנרת. זהו דג קטן שחי כבוגר בלהקות במים הפתוחים. שם הוא ניזון מזואופלנקטון ומהווה כ-80% מסך כל הדגים באגם. לעיתים דג זה נקרא גם "סרדין", בשל הצורה הדומה, על אף שאין לו קשר למשפחת הסרדיניים.

מבנה פיזיולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורתו של לבנון הכנרת כצורת סרדין, עיניו גדולות, פיו חסר בינים, משוש והפה נוטה במקצת כלפי מעלה. צבעו של הדג, כסף מבריק, גבו כהה יותר וגופו ארוך וצר. קשקשיו מרובות וקטנות וסנפיר גבו קצר. סנפירי החזה לעומת אלו של לבנון הירקון אינם מגיעים עד אל סנפירי הגחון. הזנב ממוזלג (בצורת מזלג). אורכו המרבי מגיע עד 20 סנטימטר.

מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלבנון משיג את מזונו באמצעות סינון המים וקליטת פלנקטון במסרקות הזימים המפותחות שלו.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחורף מתחברים הלבנונים ללהקות גדולות לצורך רבייה, בעונת החורף הנקבות מטילות את ביציהן על סלעים במים רדודים והזכרים מפרים אותן. הדגיגים בוקעים כעבור 5–7 ימים אין כל טיפול בצאצאים ורבים נטרפים ולא מגיעים לבגרות.

מיני הלבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מצויים שלושה מיני לבנון שכולם חיים בסביבת מים מתוקים: לבנון הכנרת הוא היחיד שיש לו ערך מסחרי חי בכנרת ונדוג בה בשוק מוכר דג זה גם בשם "סרדין הכנרת" דג הדומה ללבנון.

תפוצתו של הדג[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצתו העיקרית של לבנון הכנרת היא באגם הכנרת ובירדן, נוסף לכך הוא נצפה לעיתים באגמים נוספים בישראל לבנון הכנרת הוא מין אנדמי לארץ ישראל, כלומר זהו מין אשר תפוצתו מוגבלת לארץ ישראל בלבד.^[1]

מקום מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנרת 19 מיני דגים טבעיים לאגם ועוד 8 מינים זרים שאוכלסו בה. המין הנפוץ ביותר באגם הוא הלבנון הידוע גם כסרדין הוא דג קטן שחי כבוגר בלהקות במים הפתוחים. שם הוא ניזון מזואופלנקטון ומהווה כ-80% מסך הכל הדגים באגם הכנרת מהווה מקור דגה לדייגים מקצועיים וחובבים. מדי שנה נידוגים כ-2000 טון דגים בכנרת כשליש מתוכם הוא לבנון הכנרת.

הידלדלות בדגי הלבנון בכנרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנות ה-90 סובלת הכנרת מתנודות מפלס קיצוניות כגון: הבצורת של השנים 1999–2001 ובשנים 2008–2011 המערכת האקולוגית של הכנרת מצויה במצב רגיש והיא סובלת מחוסר יציבות כתוצאה מפעילות אדם הבאה לידי ביטוי במופעים אקולוגים שונים: אצות כחוליות המייצרות רעלנים שפלשו לכנרת והן פורחות מדי שנה בקיץ.

לאחרונה ככל הנראה עקב ירידת המפלס באגם הידלדלה בצורה משמעותית אוכלוסיית דגי הלבנון באגם הכנרת. גורמי פיקוח שונים בדקו את הסיבות להתדלדלות זו וגילו כי ירידת המפלס הכנרת מצמצמת באופן משמעותי את שטחי הרבייה של דג זה.^[1] בעבר דגו בכנרת כ-1000 טון לשנה של מין זה, אך בשנים האחרונות הביקור ללבנון פחת והשלל השנתי שלו ירד בסדר גודל.

כיום הלבנון כבר לא נמצא בסכנת הכחדה.^[2]