לאל עורך דין
לאל עורך דין
|
|---|
|
וּבְכֵן לְךָ הַכֹּל יַכְתִּירוּ[1] לְאֵל עוֹרֵךְ דִּין[2] לְבוֹחֵן לְבָבוֹת[3] בְּיוֹם דִּין לְגוֹלֶה עֲמֻקוֹת[4] בַּדִּין לְדוֹבֵר מֵישָׁרִים[5] בְּיוֹם דִּין לְהוֹגֶה דֵעוֹת בַּדִּין לְוָתִיק וְעֹשֶׂה חֶסֶד בְּיוֹם דִּין לְזוֹכֵר בְּרִיתוֹ[6] בַּדִּין לְחוֹמֵל מַעֲשָׂיו[7] בְּיוֹם דִּין לְטַהֵר חוֹסָיו בַּדִּין לְיוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת[8] בְּיוֹם דִּין לְכוֹבֵשׁ כַּעְסוֹ[9] בַּדִּין לְלוֹבֵשׁ צְדָקוֹת[10] בְּיוֹם דִּין לְמוֹחֵל עֲוֹנוֹת בַּדִּין לְנוֹרָא תְהִלּוֹת[11] בְּיוֹם דִּין לְסוֹלֵחַ לַעֲמוּסָיו[12] בַּדִּין לְעוֹנֶה לְקוֹרְאָיו[13] בְּיוֹם דִּין לְפוֹעֵל רַחֲמָיו בַּדִּין לְצוֹפֶה נִסְתָּרוֹת[14] בְּיוֹם דִּין לְקוֹנֶה עֲבָדָיו[15] בַּדִּין לְרַחֵם עַמּוֹ בְּיוֹם דִּין לְשׁוֹמֵר אוֹהֲבָיו[16] בַּדִּין לְתוֹמֵךְ תְּמִימָיו בְּיוֹם דִּין
|
לְאֵל עוֹרֵךְ דִּין הוא פיוט הנאמר בקהילות האשכנזים בראש השנה וביום הכיפורים. מחבר הפיוט אינו ידוע, אולם דניאל גולדשמידט הסיק מסגנונו שהוא קדם לרבי אלעזר הקליר.
מבנה ותוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפיוט כולל את שבחיו ותאריו של האל הקשורים למשפט ודין לפי סדר אלפביתי, כאשר כל שורה זוגית נחתמת במילים "ביום דין" וכל שורה אי זוגית נחתמת במילה "בדין". שבחי האל בפיוט מתמקדים בהיותו של האל עורך משפט נוקב מחד (למשל: בוחן לבבות, הוגה דעות, יודע מחשבות וכו') ומאידך בהיותו רחמן ומטה כלפי חסד (למשל: סולח לעמוסיו, לטהר חוסיו, לרחם עמו וכו').
אמירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
זמן אמירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקור, במנהג אשכנז המערבי (גרמניה) נאמר הפיוט בחזרת הש"ץ של תפילת שחרית של היום הראשון של ראש השנה. במנהג צרפת אמרו אותו גם ביום השני של ראש השנה. במנהג פולין אמרו אותו בשחרית של היום הראשון ובתפילת מוסף של היום השני.
כיום, מקובל ברוב הקהילות האשכנזיות לאמרו בשחרית של היום הראשון של ראש השנה ושל יום הכיפורים, וביום השני של ראש השנה יש קהילות שאומרות אותו בשחרית ויש כאלו שנהגו לאמרו במוסף.
אופן אמירתו בציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]
נהוג ברוב הקהילות שהקהל קורא צמד שורות ושליח הציבור חוזר אחריו.
בדומה לפיוטים אחרים (וכל מאמינים, מעשי אלהינו, אמרו לאלהים ועוד), בקהילות רבות לא אומרים את הפיוט כסדרו: במקום להתחיל מהשורה הפותחת כל צמד (השורה המסתיימת במילה "בדין") ולאחריה לומר את השורה השנייה (המסתיימת במילים "ביום דין"), הופכים את הסדר ומתחילים מהשורה השנייה בצמד ולאחריה את השורה הראשונה בצמד הבא. לדוגמה, במקום לומר:
לְגוֹלֶה עֲמֻקוֹת בַּדִּין - לְדוֹבֵר מֵישָׁרִים בְּיוֹם דִּין
לְהוֹגֶה דֵעוֹת בַּדִּין - לְוָתִיק וְעֹשֶׂה חֶסֶד בְּיוֹם דִּין
אומרים:
לְדוֹבֵר מֵישָׁרִים בְּיוֹם דִּין - לְהוֹגֶה דֵעוֹת בַּדִּין
לְוָתִיק וְעֹשֶׂה חֶסֶד בְּיוֹם דִּין - לְזוֹכֵר בְּרִיתוֹ בַּדִּין
בצורה זו נאמרות שלוש שורות הסיום יחד. באשר לשורה הראשונה ("לְאֵל עוֹרֵךְ דִּין"), יש המצמידים אותה לשורת הפתיחה ("וּבְכֵן לְךָ הַכֹּל יַכְתִּירוּ"[17]) ויש שמצמידים אותה לצמד הבא ואומרים שלוש שורות יחד (לאל... לבוחן... לגולה..[18].).
אמירת הפיוט כך היא שיבוש וככל הנראה איננה כוונת המחבר. סיבה אפשרית לאמירה משובשת זאת היא מפני שבעבר שליח הציבור היה אומר את המשפט הראשון בכל צמד והציבור אמר את המשפט השני. עם השנים הציבור החל לומר גם את המשפט הבא, שאמור להיאמר מיד על ידי החזן, וכך נוצרה הצורה המשובשת[19].
בחלק מהקהילות הנוהגות לפי מנהג אשכנז המערבי (יוצאי גרמניה) מקפידים לומר את הפיוט בצורתו המקורית, שהחזן אומר את חלקו הראשון והקהל אומרים את חלקו השני[20]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפיוט לאל עורך דין, באתר הפיוט והתפילה- הפיוט במהדורה מדעית עם ביאור, בתוך: דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, כרך א: ראש השנה, ירושלים (ה'תש"ל), עמ' 79.
- שיעור על הפיוט מאת הרב ישי אנגלמן, אתר ישיבת ברכת משה במעלה אדומים
- לאל עורך דין בלחן של יוסי הדר לשיר "ערב של שושנים", באתר יוטיוב.
- לאל עורך דין, בלחן של חסידות ברסלב, באתר יוטיוב.
- לבוחן לבבות ביום דין, לחן וביצוע: נפתלי קמפה, אתר יוטיוב.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יש גרסאות: ובכן דיין אמת אתה. ויש גרסאות שבהן כלל אין את הכותרת.
- ^ תיאורו של האל כעורך משפט מבוסס בין השאר על ספר איוב, פרק י"ג, פסוק י"ח: "הִנֵּה נָא עָרַכְתִּי מִשְׁפָּט". התואר "עורך דין" מבוסס על המשנה (משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ח'): "אל תעש עצמך כעורכי הדיינים", לפי חלק מהגרסאות.
- ^ על פי: ספר משלי, פרק י"ז, פסוק ג': "מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וּבֹחֵן לִבּוֹת ה'"
- ^ על פי ספר דניאל, פרק ב', פסוק כ"ב: "הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא" וכן ספר איוב, פרק י"ב, פסוק כ"ב: "מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ וַיֹּצֵא לָאוֹר צַלְמָוֶת"
- ^ על פי ספר ישעיהו, פרק ל"ג, פסוק ט"ו: "הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים"
- ^ על פי: ספר ויקרא, פרק כ"ו, פסוקים מ"ב–מ"ה:"וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר... וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים"; ספר יחזקאל, פרק ט"ז, פסוק ס': "וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת בְּרִיתִי אוֹתָךְ"; ספר תהילים, פרק קי"א, פסוק ה': "יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ" ועוד
- ^ על פי ספר מלאכי, פרק ג', פסוק י"ז: "וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ עַל-בְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ"
- ^ על פי ספר תהילים, פרק צ"ד, פסוק י"א: "ה' יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם כִּי הֵמָּה הָבֶל"
- ^ מבוסס למשל על תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ז', עמוד א': "יהי רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי".
- ^ על פי ספר ישעיהו, פרק נ"ט, פסוק י"ז: "וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן"
- ^ על פי ספר שמות, פרק ט"ו, פסוק י"א: "נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא"
- ^ הביטוי "עמוסיו" ביחס לעם ישראל מקורו בספר ישעיהו, פרק מ"ו, פסוק ג': "וְכָל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן"
- ^ מבוסס למשל על: ספר ישעיהו, פרק ס"ה, פסוק כ"ד: "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה"
- ^ על פי ספר דברים, פרק כ"ט, פסוק כ"ח: "הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ"
- ^ על פי ספר ישעיהו, פרק י"א, פסוק י"א: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ"
- ^ על פי ספר תהילים, פרק קמ"ה, פסוק כ': "שׁוֹמֵר ה' אֶת כָּל אֹהֲבָיו"
- ^ כפי שניתן לשמוע למשל בביצוע זה של המנגינה האשכנזית הקלאסית
- ^ למשל בביצוע זה של החזן יוסלה רוזנבלט
- ^ ראו: יעקב לויפר, מקומות שאין להם הכרע - שיבושים נפוצים בפיוטים, חצי גבורים ח (אלול תשע"ה), עמ' תקסט, באתר היברובוקס ומכתב העוסק בכך בקובץ "בית אהרון וישראל
- ^ "מנהגי בית הכנסת לבני אשכנז לשנת תשע"ט", בתוך: "ירושתנו" י, תשע"ט, עמ' תרלג-תרלד
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "לאל עורך דין".