לאיוש גארדוני

לאיוש גארדוני
Gárdonyi Lajos
לידה	27 באוקטובר 1896; בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	1945 (בגיל 48 בערך); בור, סרביה
שם לידה	Grünberger Lajos
מדינה	הונגריה

לאיוש גארדוני (מקודם גרינברגר,^[1] בהונגרית: Gárdonyi Lajos; בודפשט, 27 באוקטובר 1896 – סרביה, בור (מחנה ריכוז), 1945) היה שחקן קולנוע ותיאטרון יהודי-הונגרי שניספה בשואת יהודי הונגריה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאיוש גרינברגר נולם במשפחה יהודית כבנם של מוריץ גרינברגר ושל פאני רוזנברג. אחד מאחיו היה הצייר גזה פאפ. את לימודיו התיכוניים סיים בבודפשט. הוא למד לאחר מכן (משנת 1920) בבית הספר למשחק של סידי ראקושי. בסוף השנה הופיע במבחן שנתי סופי בתפקיד "סמל לוריו" באופרטה "Nebántsvirág". בשנת 1920, כסטודנט, קיבל חוזה בתיאטרון מרכז העיר. בשנת 1925 הפך לשחקן בתיאטרון הקומדיה של בודפשט, שם הופיע ב-25 בספטמבר בתפקיד ריקרדו במחזה "ג'נטלמנים" של ג'ון גולסוורתי. מאז ואילך, הקריירה שלו נסקה, ועד 1938 נשאר חבר בתיאטרון הקומדיה. בינתיים הופיע בכמה תיאטראות נוספים, במשך הזמן הארוך ביותר, בין 1926 לבין 1937, הופיע על "במת טרז קְרוּט" (Teréz körúti Színpad). הוא שינה את שמו לגארדוני בשנת 1929 (261488/1929). ב-1 ביולי 1929, בבודפשט, נשא את אנה פודור ילידת העיר צגלד, בתם של דיולה פודור ושל מריה פלאגט, שהייתה צעירה ממנה בחמש שנים.^[2]

משנת 1939 רוב השחקנים היהודים או ממוצא יהודי לא הורשו להיות חברים בתיאטראות בשל החוקים ה (אנטי) יהודיים (במיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי). לכן משנת 1940, הקהל שבפניו יכלו להופיע היה יהודי במסגרת אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך בתיאטרון גולדמארק על פי רוב.

לאחר שנלקח למחנות של שירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים במסגרת הצבא ההונגרי) הוא נשלח למחנה הריכוז בור, בסרביה, שם מצא את מותו. זיכרונותיו פורסמו תחת הכותרת "קרה במקרה" (בודפשט, 1942).

"הוא היה אפיזודיסט, לפי הסיווג הרשמי, קומיקאי. אבל אני לא זוכר שום עיצוב דמות שלו שבו הוא שירת רק הומור וצחוק. לכל דמות שהעלה לבמה היה רקע מיוחד, אווירה שיכולה הייתה לעורר תחושת מגע ורחמים גם עם הדמות הכי צוחקת".^[3] כתב עליו מבקר האמנות לאיוש באלינט בספרו בשנת 1964.

מתפקידיו בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון גולסוורתי: ג'נטלמנים - ריקרדוס
בלה סנש: נערה עשירה - המורה קובאץ'
פרנץ מולנר: הטחנה האדומה - קצין הדואר
מולייר: ז'ורז' דאנדין - קולין
פרנץ מולנר: ליליום - הוגו
ז'יגמונד מוריץ: אורי מורי - עורך דין
אלמר בורוש: אדם, שצוחק כל הזמן - מטופל
אוסקר רוגוז: יום שישי ה-13 - רואת חשבון

מתפקידיו הקולנועיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1938 הרע של הכפר - בעל בית מרזח
1937 אני יכול לראות אותך פעם בשבוע - מר איליצקי
1936 דייט על הדנובה - בלאק
1936 סנסציה - עורך ראשי
1936 סייח צהוב - פיצק זינגר
1936 איש תחת לגשר - מנדל
1936 קפה מוסקבה - איז'אק, המבריח
1936 אבקש פנים ידידותיות - אביה של מרי
1935 אני אוכל לחיות ללא מוזיקה - פודור
1935 קונדיטורייה בבודה - שחמטאי
1935 מטריית פטרוס הקדוש - מוריץ מינץ
1935 תודה שדרסת אותי
1934 התלמידים של איגלו - אדולף
1933 דודה איזה
1932 מטר אביבי - לקוח בבית הקפה
1931 רב המשרתים, היפוליט
1931 האליל הכחול - הקמן, ידידו של ביג טום
1930 האישה הצוחקת
1930 יש רק נערה אחת בעולם - סוכן
1923 ההרפתקה האחרונה של ארסן לופן

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1967)
Szerk. Schöpflin Aladár (1929–1931). Magyar színművészeti lexikon (PDF). Budapest. p. 101. (לקסיקון אמנות הבמה ההונגרי. עורך אלדאר שפפלין)
Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 (לקסיקון אמנות התיאטרון. עורך ראשי ג'רג' סקיי. 1994)

Blaha Lujza emlékalbum. Szerk. Porzsolt Kálmán. Bp., Blaha Lujza Emlékbizottság, 1927.
Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
Ki-kicsoda? Kortársak lexikona, h. n. [Budapest], Béta Irodalmi Rt., é. n. [1937]
Magyar filmlexikon I–II. Szerk. Veress József. Budapest: Magyar Nemzeti Filmarchívum. 2005. ISBN 963-7147-45-4
Mudrák József - Deák Tamás: Magyar hangosfilm lexikon 1931-1944. Máriabesnyő-Gödöllő, Attraktor, 2006.
(szerk.) Németh Antal: Színészeti lexikon I–II. Színjátszás, színpadművészet, rendezés, film, tánc, varieté, színészies népszokások, Győző Andor Kiadása, Budapest, 1930
Révai új lexikona VIII. (Gal–Gyi). Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 2001. ISBN 963-901-517-2
Új magyar életrajzi lexikon II. (D–Gy). Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub. 2001. ISBN 963-547-414-8