לאוניד מנדלשטם
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
| לידה |
4 במאי 1879 מוהילב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
27 בנובמבר 1944 (בגיל 65) מוסקבה, ברה"מ |
| ענף מדעי |
פיזיקה, פיזור אור, תנודה |
| מקום קבורה |
בית הקברות נובודוויצ'יה |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
קרל פרדיננד בראון |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
איגור תם, Aleksandr Andronov, Aleksandr Adolfovich Vitt, Sergey Strelkov, M. A. Divilkovsky, Sergey Pavlovich Strelkov |
| פרסים והוקרה |
|
| צאצאים |
Sergey Mandelstam |
  | |
לאוניד מנדלשטם (ברוסית: Леонид Исаакович Мандельштам; נולד ב-4 במאי 1879, מוהילב - 27 בנובמבר 1944, מוסקבה) היה פיזיקאי סובייטי ממוצא יהודי.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לנדסברג נולד בשנת 1879 במוהילב למשפחה יהודית. באיו היא רופא יליד זאגר ואמו פסנתרנית ילידת קובנו. הוא התחיל לימודים באוניברסיטת אודסה עך בשנת 1899 סולק מלימודים בעקבות השתתפות במהומות סטודנטים. האו נשה לגרמניה) להשלמת לימודים באוניברסיטת שטרסבורג (באותה תקופה העיר הייתה בשטח האימפריה הגרמנית. לאחר השלמת הלימודים וכתיבת דוקטורט הוא עבר כעוזר של קרל פרדיננד בראון. בשנת 1913 קודם לתואר פרופסור. בשנת 1914, לפני תחילת מלחמת העולם הראשונה הוא חזר לאודסה ונכלל בסגל של האוניברסיטה ממנה סולק בעבר.
בשנת 1917 מנדלשטם היה פרוספור של האוניברסיטה הטכנולוגית של גאורגיה. בשנת 1918 הוא מונה לפרופסור של האוניבריסט הטכנית באודסה ועבד בה עד לשנת 1922. בשנת 1922 הוא עבר למוסקבה.
בשנת 1925 הוא מונה לראש קתדרה ובשנת 1925 מונה לפרופסור באוניברסיטת מוסקבה.
בשנת 1929 לנדסברג מנדלשטם התקבל כחבר באקדמיה למדעים של ברית המועצות. בשנת 1934 הוא מונה לראש מעבדה של מכון לבדב לפיזיקה.
על הישגיו בשנת 1940 הוענק לו עיטור הדגל האדום, בשנת 1942 פרס ברית המועצות בשנת 1944 עיטור לנין.
מנדלשטם נפטר בשנת 1944 ממחלת לב. הוא נטמן בבית העלמין נובודוויצ'יה. בנו סרגיי שנולד בשנת 1910 היה פרופסור לפיזיקה במכון לפיזיקה וטכנולוגיה של מוסקבה.
מנדלשטם עסק במחקרים בתחום אופטיקה, רדיו פיזיקה קואנטית והיסטוריה של פיזיקה. בשנת 1928 ביחד עם גריגורי לנדסברג הוא גילה תופעת פיזור ראמאן. באותה שנה הוא פרסם מאמר פורץ דרך בתחום חקר מנהור קוונטי.
בשנת 1942 הוא הציע שמוש בגלי רדיו באסטרונומיה.
בשנת 1944 הוא חתם על "מכתב 14 חברי אקדמיה" שנוסח ביוזמת פיוטר קאפיצה ובהמשך "מכתב 4 חברי אקדמיה" על המצב הבעייתי של מצב קידום חקר פיזיקה בברית המועצות]].
בין תלמידיו של מנדלשטם איגור תם, סמיון חייקין וגבריאל גורליק.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה (ברוסית)
- פעילות של מנדלשטם מאת יעקב אלפרט