כתותי מיכתת שיעוריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כתותי מיכתת שיעוריה (כתות וחתוך שיעורו) הוא כלל הלכתי שמשמעותו שכל חפץ האסור בהנאה שחייב שרפה או קבורה - אי אפשר לקיים בו מצווה כאשר מתנאיה הוא שיהיה בחפץ גודל מסוים (שיעור), מאחר שהחפץ נחשב כבר כעת כאילו הוא נשרף ונקבר, ולכן הוא כאילו כתות וחתוך לחתיכות קטנות, ונמצא שאין בו את השיעור הדרוש.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור דין זה הוא מדברי המשנה במסכת סוכה[1], הכותבת שאין יוצאים ידי חובה בלולב ואתרוג של עיר הנדחת, ובגמרא ביארו שמפני ש”כתותי מיכתת שיעוריה” - נמצא שאין בלולב ובאתרוג שיעור מספק כדי לצאת ידי חובה במצווה זו.

דיונים נגזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוגע להדלקת נר חנוכה משמן של איסורי הנאה ישנה מחלוקת:

לדעת הפרי מגדים[2] אי אפשר לצאת ידי חובה בשמן של איסורי הנאה מאחר שישנו חיוב בנר חנוכה לתת בו שמן בשיעור שיוכל לדלוק לכל הפחות כ'חצי שעה', ושמן זה של איסור הנאה - 'מיכתת שיעוריה', ולכן איננו כשר.

הערוך השולחן[3] כתב שאין לאסור מטעם זה, מאחר שכתבו בתוספות[4] בהגדרת 'כתותי מיכתת' שיש להתייחס לחפץ כאילו הוא חתוך לחתיכות ואינו שלם, אך לא כאילו הוא אינו, ולכן רק במצווה שיש חיוב לחפץ שלם ישנו חסרון זה, אך לעניין שמן של נר חנוכה אין חסרון בכך שהחפץ חתוך, מאחר שיש בו את השיעור הדרוש.

רא"ש טויבש[5] כתב שאין לאסור מטעם זה מכיוון שחז"ל רק קבעו זמן מסוים ולא נתנו שיעור לכמות השמן או לעובי הפתילה ולכן אין חיסרון של מיכתת שיעורא.

בציץ אליעזר[6] כתב שמאחר וכל עניין הדלקת נר חנוכה הוא לצורך פרסום הנס - אין סיבה לפסול משום דין זה של כתותי מיכתת.

במשנה ברורה[7] פסק שאין להדליק נר חנוכה משמן של איסורי הנאה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ל"א, עמוד א'.
  2. ^ באשל אברהם תרעג א.
  3. ^ אורח חיים תרעג ה.
  4. ^ ראו תוספות עירובין פ ב ד"ה אבל.
  5. ^ מסכת שבת כא.
  6. ^ ח"א סימן כ יב, בשם שו"ת שב יעקב ח"א נ.
  7. ^ אורח חיים תרעג ב.