כרמלה טל ברון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כרמלה טל ברון
לידה 7 באוקטובר 1942 (בת 81)
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה כרמלה מרים איזנברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תחום יצירה ספרות, איור, אמנות חזותית עריכת הנתון בוויקינתונים
carmelatalbaron.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כרמלה טל ברון (נולדה ב-7 באוקטובר 1942) היא משוררת, סופרת ואמנית רב-תחומית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם כרמלה מרים איזנברג על גבול נווה צדק בתל אביב. בתם של רחל ודניאל איזנברג שעלו מפולין, אביה היה סוחר סידקית וחזן. בתיכון למדה בבית צעירות מזרחי, תל אביב. בוגרת בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב במחלקה לעיצוב אדריכלי (1962–1965). בין מוריה היו ג'ורג' גולדשטיין, אדריכל וצייר, ודוד פלומבו, פסל. עבדה במשרד לבינוי ערים של האדריכל פליקס דרנל, מנהל "בצלאל" בירושלים בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים. עם שובה לתל אביב המשיכה לעבוד לפרנסתה באדריכלות פנים, ובזמנה הפנוי עסקה ברישום ובכתיבה.

המשורר דוד אבידן כתב איורים מילוליים בהשראת רצף רישומי הפילים שלה. וקרא לקובץ "אור של פיל" (הוצאת המאה השלושים 1967). רישומי הפחם הכלולים בקובץ ואחרים הוצגו בתערוכה בגלריה "מסדה" (מנהל אמנותי רפי לביא), במאי 1967.

כרמלה טל ברון איירה את ספרי הילדים "מסיבה משפחתית" של דליה רביקוביץ', "גדא וביש גדא" של יצחק בשביס-זינגר וספרים אחרים. עבדה עבור הטלוויזיה הלימודית ברמת אביב בעיצוב גרפי, ובהמשך בכתיבת תסריטים ופזמונים לתוכניות לילדים. ב-1968 זכתה בפרס לציור מטעם קרן שרת. ספרה 'אל תפחדו אני רק ילד' זכה לציון לשבח על ידי משרד החינוך והתרבות ונבחר כאחד מ-10 ספרי הילדים המומלצים לשנת 1971.

ב-1972 הופיע ספר שיריה "מיום כפורים זה עד יום כפורים הבא" בהוצאת ספרית פועלים. הטון של השיר הפותח נתן השראה למישה סגל להלחין ולבצע את השיר בטלוויזיה הלימודית במהלך ימי מלחמת יום כיפור. השיר פורסם והושמע בהקשרים רבים לאחר המלחמה, בארצות הברית. ב-1974 זכתה בתמיכת קרן תל אביב לתרבות ולאמנות להוצאת ספר שירה.

ב-1974 נישאה למירון ברון ועברה להתגורר בניו יורק. למדה איור ספרים בניו סקול עם אורי שולביץ (1978-1974), רישום ואומנות ההדפס בArt Students League of New York ‏ (1978-1984) ואמנות ממוחשבת בבית הספר לאמנות חזותית SVA, ובParson ניו יורק (1991-1990).

בתחילת שנות השמונים כרמלה טל ברון הייתה חלק מקבוצת ציירים חזיוניים בניו יורק ובהם אינגו סוואן, מטי קלרווין, אלכס גריי, פיליפ רובינוב ואחרים.[1] סדרת ציוריה החזיוניים (צבע על בד) "חלונות וחללים אחרים" הוצגה בתערוכת יחיד במנהטן ב-1984.[2] [3] את קופסת האור "שבעת הצעיפים" יצרה כהזמנה עבור תערוכה לכבודו של אומן הקופסאות האמריקאי ג'וסף קורנל (Joseph Cornell). ב-1985 עבודתה זכתה בתמיכת קרן ניו-יורק לאמנויות (New York Foundation for the Arts). העבודה הודגמה במיצג אור-קולי שהוצג, בין היתר, במוזיאון ניקולס רוריק בניו יורק (Nicholas Roerich Museum) כאירוע מופע בין-תחומי במסגרת תערוכת היחיד של האומנית ב-1989.

ב-1985 יצרה מופע תיאטרון מחול בשם Elephantasy בשיתוף פעולה עם הרקדן טיר טרון (Tyr Throne) ולהקתו. טל ברון עיצבה את התפאורה למחול זה (Symphony Space NYC). ב-1986 הקרינה רישומים של האומנית אדר על תפאורה שיצרה עבור המופע Monkey Chant של הכוריאוגרפית ינג סון קים (Young Soon Kim) הקוריאנית. ב-2004 הציגה מציוריה והדפסיה בתערוכה קבוצתית שאצרה ענת ליטווין עבור "מקור", סניף של NYC 92Y. במסגרת פעילות זו הציגה רטרוספקטיבה על מוטיב הפיל ביצירתה (1967–2004) ויצרה מופע מוזיקלי-חזותי של קריאת שירים.

מותו של הזמר ג'ון לנון, בסמוך לסטודיו בו ציירה, נתן לה השראה לצאת אל הסביבה וליצור בהשראתה לא רק ציורים ומיחברים, אלא גם אמנות סביבתית; מפגשים טקסיים סביב אמנות, למשל המיצגים שקיימה סביב פסיפס אותו הציבה יוקו אונו, בסנטרל פארק לזכרו של בעלה, לנון.

שיריה פורסמו במוספים הספרותיים של "דבר", "ידיעות אחרונות" ו"הארץ"; בכתבי העת "מאזנים", "עכשיו" ו"עתון 77", באנתולוגיה לשירת נשים בינלאומית (ליפס) ובספר אנתולוגיה של שנות ה-70 לשירה העברית. ספר שיריה השני, "בוקר מתנה", יצא לאור בהוצאת כרמל בתמיכת קרן עמו"ס לעדוד סופרים ומלומדים, בית הנשיא ירושלים, ב-1998. השיר הפותח את הספר "בוקר מתנה" פותח גם את מחזור השירים, "נחיתת לא אונס" הכלול בתקליטור שהפיקה בשנת 2009, בהשראת "נחיתת לא אונס", שיר של דוד אבידן מתוך הספר "סיכום ביניים" (עכשיו, 1960). שיר זה תורגם והולחן עבור האוסף Not A Crash Landing אשר יצא לאור באביב 2009.[4]

כרמלה טל ברון הייתה אמנית אורחת במשכנות שאננים בירושלים, במעלות-תרשיחא בגליל, בבית האומנים בהרצליה ובקליפורניה (Ojai Foundation).

אודות ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא

"קובץ-שיריה הראשון של כרמלה טל מגלה בפנינו משוררת רגישה, שכתיבתה מעניינת, אמוטיטיבית-עזה ודימויית-צבעונית מאוד. בעוד שהמצבים החווייתיים עצמם הם כאן, מעיקרו-של-דבר, חלק מעולמה הרגשי של בגרות בודדת, הרי רבים מהדימויים שאובים מנוף אגדות-ילדות, הנוטה גם קימעה לסוריאליזם."

  • אל תפחדו אני רק ילד

שולמית לפיד, מעריב:

'"אל תפחדו אני רק ילד' שייך למשפחה מיוחסת ומיוחדת של ספרי ילדים, בהם מתוארת מציאות דמיונית, אלגורית, המשקפת בהומור את המציאות הממשית. חוקים קפדניים שולטים גם במחוזות הדמיון והם מכתיבים לתושביהם את אופן התנהגותן. חוקיות זו משפיעה גם על עיצוב העלילה והדמויות והיא מכתיבה את כלליה לסופר וכך קורה שימצאו תווי דמיון בין "אל תפחדו" לבין "עליסה בארץ הפלאות" של לואיס קרול, "הנסיך הקטן" של סנט-אקזופרי או "לומפומפוס" של נורית ברצקי."

ספרים שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Paradigm Shift and Other Poems (New York, Designs for Enlightenment, 2014)
  • בוקר מתנה : 55 שירים (ירושלים : כרמל, תשנ"ח 1998)
  • מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא (מרחביה ותל אביב : ספרית פועלים, תשל"ב 1972)
  • אל תפחדו אני רק ילד : או בממלכת המפלצות (תל אביב : ספרית פועלים, תשל"א 1971)
  • אור של פיל : רצף רישומים; עם איורים מילוליים מאת דוד אבידן (תל אביב: המאה ושלושים, 1967)
  • בחוגת האור, שירה, ספרא הוצאה לאור, תל אביב, 2021

ספרים שאיירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Stories My Grandfather Should Have Told Me (Bonim Hebrew Publishing House NYC 1977)

תקליטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • .Rainbow Ride, Production: Designs for Enlightenment, 2002 ‏
11 שירים מקוריים (3 מתורגמים מעברית) שניים מהשירים שודרו ברדיו הצבורי של ניו יורק (wfuv). מוזיקה, שירה וביצוע: כרמלה טל ברון, פסנתר: ג'ון דימרטינו.
  • .Paradigm Shift and Other Poems, Production: Designs for Enlightenment, 2004
24 שירים (8 שירים מתורגמים מעברית לאנגלית) פרי עטה של כרמלה טל ברון. קוראת: טל ברון, מוזיקה: ג'ון דימרטינו. הדיסק שימש השראה לספר התמונות ששמו זהה לשם הדיסק.
  • A Girl with a Curl, Production : Designs for Enlightenment, 2012
12 שירים, כרמלה טל ברון כתבה והלחינה את כל השירים פרט לשני ביצועים לשירו של דוד אבידן "נחיתת לא אונס" שהלחינה, וביצוע חדש של שיר העם "גשם".
  • .Not a Crash Landing, Production : Designs for Enlightenment. 2009
אוסף של 12 שירי משוררים בתוכם השיר "נחיתת לא אונס" של דוד אבידן וטל ברון בביצועים שונים; כולל שני שירים שכרמלה טל ברון כתבה הלחינה וביצעה.
  • מזר מוזר: משיר ללחן / עם כרמלה טל ברון - קיבצה, הלחינה וביצעה. מלווה ומפיק - חיים קחטן.
משיריהם של: דוד אבידן, מרים ברוך חלפי וכרמלה טל ברון. הרצליה : מראה הקול, 2007.

וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Let There Be Light, Produced by Turtle Island-Designs for Enlightenment, 2012.
דימויים, שירים, לחן וביצוע מאת כרמלה טל ברון.
  • A Girl With A Curl, Produced by Turtle Island-Designs for Enlightenment, 2012.
דימויים, שירים, לחן וביצוע מאת כרמלה טל ברון. מילים בהשראת שיר ילדים של המשורר האמריקאי הנרי וודסוורת' לונגפלו.
  • .Sea-Oh-Dora, Produced by Turtle Island-Designs for Enlightenment, 2011
דימויים, שירים, לחן וביצוע מאת כרמלה טל ברון.
  • When Spring Is Misbehaving (It Must Be Summer), Produced by Turtle Island-Designs for Enlightenment, 2011.
דימויים, שירים ולחן מאת כרמלה טל ברון. ביצוע קולי: מרגרט המפריס.
  • Egg Olympics, Production: Designs for Enlightenment 2011.
דימויים, שירים, לחן וביצוע מאת כרמלה טל ברון.
  • .Like A Tree Be, Produced by Turtle Island-Designs for Enlightenment.
דימויים, שירים, לחן וביצוע מאת כרמלה טל ברון. הפסקול של סרטה של טובה בק-פרידמן נלקח מתוך הדיסק של טל ברון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא:

על אל תפחדו אני רק ילד:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פיליפ רובינוב מתאר תקופה זו בספרו Drinking lightning by Philip Rubinov Jacobson ומתייחס בין היתר לפעילותה האומנותית של כרמלה טל ברון בעמודים 113-112.
  2. ^ התערוכה זכתה לסיקור בירחוני אומנות מקומיים: Arts Magazin (Hedy O'Bil), ArtSpeak and The Clipboard Visual Arts NewsleMer
  3. ^ הסופר הצרפתי מישל רנדון מזכיר בספרו על האומנות החזיונית את קבוצת האומנים החזיוניים בניו יורק וכולל בו את "שבעת הצעיפים", יצירתה של כרמלה טל ברון. L'art Visionaire by Michel Randon / PLebaud paris 1991.
  4. ^ השיר הפותח אף נכלל בתוכנית רדיו לשירה בינלאומית (Odds and Ends) בהגשת רוברט שרמן.