כריס קוביק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כריס קוביק
Kris Kovick
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 10 בספטמבר 1951
פרזנו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באוקטובר 2001 (בגיל 50) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כריס קוביקאנגלית: Kris Kovick;‏ 10 בספטמבר 195126 באוקטובר 2001) הייתה סופרת, קריקטוריסטית, פעילה לזכויות נשים וזכויות להט"ב ומוציאה לאור מקליפורניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוביק נולדה בפרזנו שבקליפורניה, ארצות הברית, ובילתה שם את שנות ילדותה. לאחר שסיימה את בית הספר התיכון עברה ללמוד באוניברסיטת קליפורניה. לאחר שסיימה בהצלחה את לימודיה שם באמצע שנות השבעים עברה לעיר סיאטל למשך חמש שנים, ובשנת 1980 עברה לסן פרנסיסקו. בסן פרנסיסקו עבדה כצורבת וסורקת ראשית בבית דפוס מקומי - ובכך הייתה לאישה הראשונה שהפכה לחברה רשמית באיגוד הוצאה לאור בצפון מערב האוקיינוס השקט[1].

במהלך עבודתה בבית הדפוס, החלה קוביק לצייר ולפרסם קריקטורות ורצועות קומיקס, רובן פמיניסטיות ולסביות. בשנת 1991 פרסמה את ספרה הראשון, שאוגד מספר קריקטורות עם מאמרים שכתבה בנושאי זכויות האישה והלהט"ב, ונקרא "מה שאני אוהבת בפוליטיקה לסבית הוא להתווכח עם אנשים שאני מסכימה איתם" (What I Love About Lesbian Politics Is Arguing With" People I Agree With")[2]. מעט אחר כן החלה לקבל הזמנות להשתתף באנתולוגיות קומיקס שונות, והקריקטורות שלה הופיעו בספרים כגון "גליבקוויפס: מילים מצחיקות מאת נשים מצחיקות" ("Glibquips: Funny Words by Funny Women")[3], ובכתבי עת להט"ביים שונים כמו 'OUT/LOOK', 'סן פרנסיסקו ביי טיימס' ו'גייז קומיקס'[4]. במהלך הקריירה שלה התחברה קוביק עם קריקטוריסטיות וסופרות נוספות שאיתן שיתפה פעולה מאוחר יותר, כמו סוזי ברייט (אנ')[5] ואליסון בקדל, אשר הנציחה אותה בקריקטורה שפרסמה בשנת 2008[6].

קוביק נודעה לא רק כסופרת, אלא גם כבדרנית. מדי שבוע הופיעה קוביק בבית הקפה "המזוקן" שבסן פרנסיסקו, ונהגה לספר סיפורים, שירים או בדיחות. באחת הפעמים אף קיימה חתונה מבוימת הומוריסטית בין שתי זמרות ידועות[7].

לקראת סוף חייה, בסוף שנות התשעים הצטרפה קוביק לקבוצת "סיסטר ספיט" שכללה סופרות ידועות נוספות[8]. בשנת 2000 הקימה קבוצת קריאה במרכז ג'ון סימס לאמנויות הבמה, שנקראה "סן פרנסיסקו בגלות"[1].

קוביק נפטרה בשנת 2001, בגיל 50, לאחר מאבק של שמונה שנים בסרטן השד[9].

בשנת 2005 הייתה קוביק מושא סרטו התיעודי הקצר של הבמאי סילאס האוורד בשם "מה שאני אוהבת בנוגע למוות" ("What I Love About Dying"), שהוקרן בפסטיבל סאנדנס[10].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Ray Delgado, Kris Kovick, 50, author, cartoonist, activist, SFGATE, ‏8 בנובמבר 2011 (באנגלית)
  2. ^ Kris Kovick, What I Love about Lesbian Politics is Arguing with People I Agree with, Alyson Publications, 1991, ISBN 978-1-55583-128-8. (באנגלית)
  3. ^ Glibquips: Funny Words by Funny Women, Crossing Press, 1994, ISBN 978-0-89594-668-3. (באנגלית)
  4. ^ Anton Kawasaki, GAY LEAGUE – The Home For LGBTQ Comics Fans (באנגלית)
  5. ^ Susie Bright, Susie Bright: George Carlin, Meet Kris Kovick, Boing Boing, ‏29 בדצמבר 2008 (באנגלית)
  6. ^ Dykes to Watch Out For » Blog Archive » Kris Kovick, In Memoriam
  7. ^ Don Baird: Kris, web.archive.org, ‏13 באוקטובר 2008
  8. ^ **S I S T E R * S P I T !**, www.sisterspit.com
  9. ^ Ray Delgado, Kris Kovick, 50, author, cartoonist, activist, SFGATE, ‏8 בנובמבר 2011 (באנגלית)
  10. ^ "Movie Reviews". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 2021-03-12. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-03-13.