כפר ענאן
 | |
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | נפת עכו |
| שפה רשמית | ערבית |
| גובה | 325 מטרים |
| סיבת נטישה | מלחמת העצמאות |
| תאריך נטישה | פברואר 1949 |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 360 (1945) |
| קואורדינטות | 32°55′22″N 35°25′06″E / 32.92286667°N 35.41845278°E |
 | |
  | |
כפר ענאן (בערבית: كفر عنان) היה כפר פלסטיני בנפת עכו שבארץ ישראל המנדטורית. הכפר שכן בגליל העליון, מדרום מערב לעיר צפת, כ-33 קילומטרים ממזרח לעכו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כפר ענאן מזוהה עם הכפר היהודי שנקרא "כפר חנניה"[1] שהיה אחד המרכזים הגדולים ביותר בגליל לייצור כלי חרס בתקופת השלטון הרומי בארץ ישראל ונטען שמרבית כלי הבישול בגליל בהם נעשה שימוש בתקופה שבין המאה ה-1 לפני הספירה ועד המאה ה-5 לספירה יוצרו בכפר חנניה. בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום התגלו מערות, בריכות, בסיסי עמודים ושטחי קבורה.
תקופת השלטון העות'מאני[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1522 מצא הרב והנוסע היהודי, משה באסולה קהילת מוסתערבים שמנתה כ-30 משפחות, עם זאת על פי מפקד אוכלוסין שנערך מטעם השלטון העות'מאני כ-3 שנים לאחר היו במקום כ-14 משפחות יהודיות בלבד.
בתקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל הופיע לראשונה השם "כפר ענאן" והיה רשום בשם זה ברשומות המס של 1549 או 1596. בכפר התגוררו ככל הנראה כ-259 נפשות, כולן היו מוסלמים. התושבים שילמו מיסים על העיזים והכוורות שהיו ברשותם ולאורך השנים העבירו תושבי הכפר כ-12,272 מטבעות אקצ'ה לוקף[2].
בשנת 1875 ביקר בכפר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן, ומצא בו כ-100 מוסלמים.[3]
תקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי מפקד אוכלוסין שנערך ב-1922 בתקופת המנדט הבריטי כפר ענאן מנה כ-179 תושבים, כולם היו מוסלמים[4]. במפקד שנערך לאחר מכן, מפקד 1931 היישוב גדל וכבר הכיל כ-264 נפשות שהתגוררו בכ-47 בתים. גם הפעם כל תושבי הכפר היו מוסלמים[5].
באוגוסט 1943 רכש "בנק האומה", בניהולו של אחמד חילמי עבד אל-באקי שטח של 5,827 דונם מאדמות הכפר תמורת 46,000 לא"י, שעל פי הנטען התכוונו בעלי הקרקעות למכור ליהודים תמורת 65,000 לירות ארץ-ישראליות. בעקבות זאת, חידשה "קופת האומה" את פעולותיה בסתיו אותה שנה ביוזמת מפלגת אל-איסתקלאל[6][7].
בסקר הכפרים שנערך ב-1945 הוערך אוכלוסיית כפר ענאן בכ-360 תושבים, כולם מוסלמים.
התקופה הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוקטובר 1948 הכפר נכבש על ידי חטיבת גולני במבצע חירם ועם תוצאות המלחמה הפך אזור הכפר לחלק ממדינת ישראל הצעירה. עם זאת על פי ההיסטוריון הפלסטיני, וליד ח'אלדי תושבי הכפר סירבו לעזוב את בתיהם כמו מרבית תושבי הכפרים באזור. על פי מספר גורמים שהיו מעורים בנושא, הרשויות הישראליות סיווגו את הכפר כ"נטוש" חרף העובדה שתושביו ניסו לחזור אליו שוב ושוב[8]. בינואר 1949 גירש צה"ל כ-54 תושבים מהכפר אך במקביל גם העביר כ-128 תושבים אחרים מהכפר לכפרים אחרים בישראל[9]. בפברואר 1949 כיתרו יחידות של גדוד 79 את הכפר וגירשו כ-45 מאנשיו ליהודה ושומרון. כ-200 מתושבי הכפר שהיו בעלי אשרות שהייה (אנשים אלו היו בעיקר זקנים, נשים וילדים) הועברו לכפר מג'ד אל-כרום. חרף ניסיונות צה"ל והרשויות הישראליות למנוע התיישבות מחדש הכפר הוקם פעמיים נוספות ולבסוף פונו.
ב-1950 הופעל סעיף 25 של תקנות ההגנה שנחקקו ב-1945 וזאת במטרה להפקיע חלק מהאדמות שהיו שייכות למספר כפרים פלסטיניים בגליל, ביניהם היה כפר ענאן. מלבד שימוש זה החוק גם מנע מתושבי הכפר לחזור לבתיהם בדרכים חוקיות[10].
ב-1977 הוקם יישוב יהודי מדרום לחורבות הכפר, הכפר שימר את השם היהודי הקדום של הכפר – "כפר חנניה".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיור בכפר הפלסטיני כַּפִר עִנאן / جولة في القرية الفلسطينية المهجّرة كفر عنان / Tour at Kafr Inan, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 23:05)- زيارة الى قرية كفر عنان المهجّرة \ Visiting the destroyed village Kafr `Inan \ ביקור בכפר ענאן, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 22:05)
- מיכאל יעקובסון, בישראל מתכננים לפליטים הפלסטינים בית בכפר, באתר Xnet, 15 בספטמבר 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Lissovsky (2007), p. 167
- ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 178. Quoted in Khalidi, 1992, p. 21
- ^ ויקטור גרן, תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל, כרך ז': הגליל (ב), ירושלים: יד יצחק בן־צבי, תשמ"ז, עמ' 255
- ^ Barron, 1923, Table XI, Sub-district of Acre, p. 36
- ^ Mills, 1932, p. 100
- ^ יעקב שמעוני, ערבי ארץ ישראל, עמ' 354, הערה 4.
- ^ קרן ערבית עממית להצלת קרקעות ערביים, המשקיף, 25 באוגוסט 1943
- ^ Morris, 2004, pp. 516-17
- ^ Morris, 2004, p. 517
- ^ Nazzal, 1978, p. 101
