כף הקלע
ביהדות, ובעיקר בקבלה, כף הקלע הוא שלב שעל החוטא לעבור לאחר מותו ולפני תיקון נשמתו בגיהנום או בגלגול. על פי ספר הזוהר, בשלב זה נפשו של האדם נדחית מתיקונה, והיא משוטטת מקצה העולם ועד קצהו, ועל כן כף הקלע מתואר כעונש החמור ביותר[1].
מקור המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]
המונח "כף הקלע" נזכר במקרא, במאמרה של אביגיל לדוד: ”וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע”.[2] על פי רש"י, כף הקלע היא "חתיכת עור רחבה עשויה כמין כף באמצע הקלע שנותן בה האבן". בדומה לאבן המושלכת בכף הקלע, נפש החוטא משוטטת בעולם ואין לה מנוחה, עד תחילת תהליך התיקון שלה.
תיאור העונש ומהותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי מסורות שונות ביהדות, לאחר מות האדם עליו למרק את חטאיו בגיהנום, וזאת למשך שנים עשר חודשים[3], ולאחר מכן זוכה נשמתו למנוחה בגן עדן, אך לעיתים עוד קודם לכן נמנעת ממנו הכניסה לגיהנום, ונשמתו משוטטת חסרת מנוחה בכל העולם.[4] זהו אינו שלב של תיקון וזיכוך, אלא של דחייה והיעדר מנוחה. שלב זה עלול להמשך שנים ארוכות.[5] הנפשות המשוטטות בעולם עלולות להידבק בסטרא אחרא ולהיטמא.[6] בספרות הקבלה, כף הקלע מתואר כעונש החמור ביותר.[7]
על פי חז"ל, נפשו של החוטא נקלעת מקצה העולם ועד קצהו על ידי שני מלאכים:
הקדוש ברוך הוא, על גופן של צדיקים אומר "יבוא שלום ינוחו על משכבותם", ועל נשמתן הוא אומר "והייתה נפש אדני צרורה בצרור החיים". על גופן של רשעים הוא אומר "אין שלום אמר ה' לרשעים", ועל נשמתן הוא אומר "ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע". תניא, רבי אליעזר אומר: נשמתן של צדיקים גנוזות תחת כיסא הכבוד, שנאמר "והייתה נפש אדני צרורה בצרור החיים", ושל רשעים זוממות והולכות, ומלאך אחד עומד בסוף העולם ומלאך אחר עומד בסוף העולם, ומקלעין נשמתן זה לזה, שנאמר "ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע"
הגאון מווילנא[8] כותב שעונש כף הקלע כולל השלכת החוטא ממקום למקום, מלאכי חבלה זורקים בו חיצים, וכלבים אוכלים אותו. ייסוריו של החוטא קשים ומרים כל כך, עד שהוא מנסה לברוח מהם אל הגיהנום. הוא מתאר את כף הקלע כתיקון חטאו של הגוף, ואת הגיהנום כתיקון חטאה של הנפש.
נפשות הנענשות בכף הקלע נחשבות ל"מזיקות".[9] בין היתר, חומרת ייסורי הנפש הנקלעת בכף הקלע, גורמים לה לשאוף להידבק לגופו של אדם אחר החי בעולם, דבר המעניק לה מנוחה.[10] זוהי תופעת הדיבוק. בדרך כלל, תינתן לנפש הרשות להיכנס לגופו של חוטא.[11] הדיבוק שואף להחטיא את האדם בו נדבק, כדי לממש את תאוותיו. בצאתו, הוא עלול לפצוע את גופו של המארח.[11]
בספרות האחרונים מתואר כף הקלע כמשיכה סותרת של הנפש: מצד אחד לאחר ההיפרדות מן הגוף היא שואפת להידבק במקורה הרוחני הטהור, ומצד שני היא אחוזה ונמשכת אל החומריות והתאוות אליהן התרגלה בעולם הזה.[12]
על פי הרב אליהו דסלר,[13] מהותו של עונש כף הקלע מתייחס לכוח הטומאה שנוצר בחוטא על ידי רדיפת התאוות הגשמיות, ומושך אותו למרדף אחריהן גם לאחר שנפרד מגופו. מאחר שלאחר המוות אין אפשרות להגשמת תאוות גשמיות, החוטא שרוי ב"גלות נוראה של חיפוש אחרי מה שאי אפשר למצוא שם". לדבריו, רק לאחר משך זמן ארוך נפשו של האדם מתנתקת מן התאוות, ואז היא כשירה להתגלגל בדומם, או לקבל את עונשה בגיהנום, שם הוא מקום התיקון. הסבר זהה נותן גם הרב חיים דוד הלוי.[14]
החטאים שענשם בכף הקלע[עריכת קוד מקור | עריכה]
לא כל חטא יגרום לאדם להיקלע בכף הקלע לאחר מותו.[9] עיקר הגורם לעונש כף הקלע הוא המרדף אחר התאוות החומריות בעולם הזה. כך כותב רבינו יונה (שערי תשובה שער ב אות יח):
"ודע, כי נפש הרשע אשר כל תאוותה לחפצי הגוף בחייו, ונפרדת תאוותה מעבודת הבורא ונבדלת משרשיה, תרד במותו למטה לארץ אל מקום תאוותה, ותהי תולדתה כטבע העפר - לרדת ולא לעלות, אבל יעלוה למרום לדין ולמשפט, ולראות איך החליפה מרום בשאול. כאשר יעלו את האבן על ידי כף הקלע ואחרי עלותה למרום תרד בטבעה למטה לארץ, כאשר האבן חוזרת ונופלת לארץ אחרי הזריקה".
לפי הגאון מווילנא[15] הגורם העיקרי לעונש כף הקלע הוא דברים בטלים שהאדם מוציא מפיו, עד כדי כך שעל כל דיבור הבל צריך להתקלע מסוף העולם ועד סופו, אפילו היו אלו דברים שמותר לאומרם, אבל דברים אסורים כגון לשון הרע, עונשם חמור עוד יותר.
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כף הקלע כביטוי המתאר תלאות, ייסורים וחוסר מנוחה מתבטא בספרות העברית ובמוזיקה הישראלית. כמה ספרים נקראו בשם זה, ביניהם ספרו של יחזקאל הרפנס המגולל את תלאותיו במלחמת העולם השנייה,[16] ספר שירה של אריה סיון[17] וספרו של שמואל לרמן.[18]
במוזיקה, גבריאל בלחסן חיבר שיר בשם "כף הקלע".[19] מופע לזכרו, שהתקיים במסגרת פסטיבל אינדינגב בשנת 2018, נקרא בשם זה.
שירו של דניאל זמיר, "כף הקלע", הפותח את אלבומו "אליי" (2019), מתאר את כף הקלע כביטוי לסערת נפש בין השאיפה לרוחניות לבין המשיכה אל תענוגות העולם.
פונדקו של לוציוס בסדרת ספרי הקומיקס בון מתורגם לשם "כף הקלע" (במקור: Barrelhaven).
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כף הקלע, באתר ויקישיבה
- מידע על כף הקלע בקטלוג הספרייה הלאומית
- יצחק בצרי, שיחת יצחק, בראשית ג, אוצר החכמה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר הזוהר, חלק ב', דף קמ"ב, עמוד ב'
- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ה, פסוק כ"ט.
- ^ זאת לגבי רשע, וראו: בסוף הפסקה גיהנום ביהדות
- ^ ספר הזוהר, חלק ג', דף רי"ג, עמוד ב'; תרומה קצט, א.
- ^ שער הגלגולים הקדמה כב.
- ^ זוהר ויקרא תכה.
- ^ ספר הזוהר, חלק ב', דף קמ"ב, עמוד ב'.
- ^ בביאורו לספר משלי, פרק ז', פסוק כ"ג.
- ^ 1 2 נשמת חיים מאמר רביעי פרק יט.
- ^ האר"י, שער רוח הקודש, לד.
- ^ 1 2 רבי יהודה פתייה, קונטרס רוחות מספרות (בתוך הספר מנחת יהודה)
- ^ גשר החיים חלק ב פרק כז.
- ^ מכתב מאליהו חלק ב עמ' סב.
- ^ שו"ת עשה לך רב, חלק ב סימן יט.
- ^ איגרת עלים לתרופה.
- ^ בכף הקלע, הוצאת משרד הביטחון, 1993, עורך יורם טהר-לב.
- ^ אריה סיון, כף הקלע, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1989.
- ^ שמואל לרמן, כף הקלע, הוצאת עם עובד, 1998.
- ^ מילות השיר באתר שירונט.