כף ג'יימס (איי שטלנד הדרומיים)

כף ג'יימס
מידע כללי
סוג חצי אי עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע נוסף
קואורדינטות 63°05′50″S 62°43′01″W / 63.0972°S 62.7169°W / -63.0972; -62.7169
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת האי סמית'. כף ג'יימס מצויה
בפינה השמאלית התחתונה של הרביע האמצעי בשורה התחתונה של רביעי המפה.

כף ג'יימסאנגלית: Cape James[1]) היא לשון יבשה המהווה את הקצה הדרומי של האי סמית', באיי שטלנד הדרומיים, בטריטורייה הבריטית האנטארקטית, שבאנטארקטיקה[2].

הכף ממוקמת 4.5 קילומטרים דרומית - דרום-מערבית מנקודת אלין פלין; 6.8 קילומטרים דרומית-מערבית לפסגת אורגנה; 3.55 קילומטרים מערבית - דרום-מערבית מנקודת סוחינדול; ו-29.5 קילומטרים צפונית-מערבית מהאי לואו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי ומיפוי הכף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכף התגלתה ומופתה לראשונה באופן גס בשנת 1820[3], על ידי הספן ומגלה הארצות האנגלי ג'יימס ודל[3], אשר עלה לחוף בסמוך לנקודה[3].

הכף צולמה מהאוויר על ידי משלחת הסקר האווירי של שטחי חסות איי פוקלנד בין השנים 19561957[3].

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה של לשון היבשה מופיע לראשונה בתרשים המבוסס על ממצאי משלחת החקר הימית של בריטניה[3], שנערכה בשנים 19281931[2][3], בפיקודו של מגלה הארצות הנרי פוסטר[2][3].

הנרי פוסטר נתן ללשון היבשה את שמה[3].

פוסטר קרא ללשון היבשה על שם מגלה הלשון - ג'יימס ודל[3].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

• United States. Defense Mapping Agency. Hydrographic Center, Sailing Directions for Antarctica: Including the Off-lying Islands South of Latitude 60°, P 105


הצד הדרום מזרחי של האי סמית', מבט ממצר אוסמר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]