כספים קואליציוניים

כספים קואליציוניים הם כספים בתקציב המדינה שהקצאתם נעשית באמצעות "תקנות תקציביות" המאושרות על-ידי הממשלה, ולא בחקיקה בכנסת. הכספים הקואליציוניים אינם נכללים בבסיס התקציב, ולכן אינם עוברים אוטומטית לתקציב השנה הבאה - הם תקפים רק לתקופה שנקבעה בהסכם להקצבתם. בדרך כלל הכספים מוקצים בעקבות הסכמים להקמת קואליציה, ומכאן שמם.

לא כל דרישה לתוספת תקציב, שמועלית במהלך המשא ומתן על תקציב המדינה, הופכת תוספת זו לכספים קואליציוניים. דרישה לתוספת תקציב המנומקת עקב צורך ענייני, למשל הגדלת תקציב המשטרה עקב גידול בפשיעה או החמרת המצב הביטחוני, לא תיחשב לכספים קואליציוניים. ככל הסכם קואליציוני, גם הסכם להקצאת כספים קואליציוניים חייב להיות גלוי, בהתאם להוראת סעיף 1.

באופן יישום הסכם לכספים קואליציוניים עוסקת הנחיה 1.1801 של היועץ המשפטי לממשלה, שניתנה לראשונה במרץ 2015, ועודכנה במרץ 2018. ביו השאר קובעת ההנחיה:

תקציבים ליישום הסכמים פוליטיים תקציביים ישולבו בתקציב המשרד הרלוונטי לפעילות לה יועדו, תחת הפעילות הרלוונטית באותו משרד. הקצאת הכספים מתוך התקציב תיעשה על פי כל דין והכללים המחייבים במשרד ובהתאם לכללי המשפט המנהלי. למפלגות ולגורמים פוליטיים אחרים לא תהיה נחלה תקציבית נפרדת בתוך תקציב המדינה.

גובה הכספים הקואליציוניים

• בשנים 2017–2018 היה גובה הכספים הקואליציוניים 680 מיליון ש"ח לשנה.
• בשנת 2019 היה גובה הכספים הקואליציוניים 3.1 מיליארד ש"ח.
• בשנת 2020 היה גובה הכספים הקואליציוניים 942 מיליון ש"ח.
• בשנים 2021–2022 היה גובה הכספים הקואליציוניים 700 מיליון ש"ח לשנה.
• בהחלטת ממשלה מפברואר 2023 נקבע שבשנת 2023 יהיה גובה הכספים הקואליציוניים 5.3 מיליארד ש"ח, ובשנת 2024 – 7.2 מיליארד ש"ח. בהחלטה ממאי 2023 הוגדלו הסכומים ל-5.677 מיליארד ש"ח לשנת 2023 ו-7.949 מיליארד ש"ח לשנת 2024. בהחלטה שלישית, מיולי 2023, הוגדל הסכום לשנת 2023 ל-5.822 מיליארד ש"ח.

בפסיקה

בשנת 2005 הוגשה עתירה לבג"ץ נגד הסכם בעניין כספים קואליציוניים בין ראש הממשלה ושר האוצר לבין סיעת "שינוי", לפיו "בתקציב 2005 יוקצה סך של 700 מלש"ח לנושאים מדע, תרבות, אומנות, איכות הסביבה, מלחמה בתאונות דרכים, נושאי מיסוי, נושאי רווחה, חיילים משוחררים, חיילי מילואים, קליטת עולים חדשים, וכל נושא נוסף לפי החלטת שינוי." העתירה נדחתה, בין השאר בנימוק ש"אין עילה להתערבות שיפוטית בהסכמים פוליטיים הנכרתים בשיטה קואליציונית שנועדו לשמר יציבות שלטונית, תוך הסכמה לפעול להקצאת כספים למטרות מסוימות ובלבד שמדובר במטרות ציבוריות ראויות, ובהיקף משאבים מידתי", ובנימוק שמשמעות ההסכם "אינה סותרת את דיני התקציב; היא עולה בקנה אחד עם כללי הפעלת שיקול הדעת המינהלי על פי המשפט הציבורי; היא אינה עומדת בסתירה לעקרונות תקנת הציבור."

שימוש לרעה בכספים קואליציוניים נמצא במרכזה של פרשת השחיתות בישראל ביתנו, שבפסק דין בעניינה נקבע כי "לאחר שמיעת הראיות נמצא שהנאשמת, פאינה קירשנבאום – סגנית שר הפנים, חברת הכנסת ומזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו לשעבר, ומי שהייתה אמונה על חלוקת הכספים הקואליציוניים של המפלגה, בסך כולל של כמיליארד ומאתיים מיליון ₪ במהלך כהונתה – לקחה שוחד במסגרת פרשה רחבת היקף, באופן שיטתי, ערמומי ומתוחכם, תקופה ארוכה, שראשיתה לכל המאוחר בשנת 2008 וסופה בפרוץ החקירה הגלויה בשלהי שנת 2014, משמונה גורמים שאינם קשורים זה לזה."

קישורים חיצוניים

• יובל אינהורן, ‏מהם כספים קואליציוניים ומה הסכומים שנמצאים במחלוקת?, באתר גלובס, 27 בנובמבר 2023
• הנחיה 1.1801 - יישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית, באתר הנחיות היועץ המשפטי לממשלה
• האמת מאחורי הכספים הקואליציוניים, באתר דפנה ליאל, ‏13 במאי 2022
• צחי דוד, קרנית פלוג, שיעור הכספים הקואליציוניים המובהקים גדל פי ארבעה מאז 2015, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 14 בדצמבר 2023
• הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית, באתר של אגף התקציבים