כנסיית קיש
 | |
| מבט צדדי על הכנסייה בכפר קיש באזרבייג'ן | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
כנסייה  |
| שימוש | לא פעילה (אין קהילה), אך מיסה נערכת על ידי כומר גאורגי[1] |
| מיקום | קיש (שקי) |
| מדינה |
 אזרבייג'ן |
| זרם | הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | קרוב לוודאי תחילת המאה ה-12[1] – הווה |
| קואורדינטות | 41°14′56″N 0°53′10″W / 41.248933°N 0.886111°W |
  | |
כנסיית קיש (באזרית: Kiş kilsəsi, בגאורגית: გიშის ეკლესია), ידועה ממקורות שונים ככנסיית אלישע הקדוש (באזרית: Müqəddəs Yelisey, בארמנית: Սուրբ Եղիշէ եկեղեցի) או כנסיית אם האלוהים הקדושה (בארמנית: Սուրբ Աստուածածին եկեղեցի),[2] היא כנסייה גאורגית אורתודוקסית השוכנת בכפר קיש (Kiş) כ-5 קילומטרים צפונית לשקי באזרבייג'ן.[2] הכנסייה מתוארכת לתחילת המאה ה-12, ואינה פעילה בגלל היעלמות הקהילה מאז המאה ה-19, אם כי, כמו בשנת 2000, המיסה עדיין נערכת באופן קבוע על ידי כומר גאורגי.[1] מחקר ארכאולוגי שנערך בשנת 2000 הגיע למסקנה כי היא נבנתה לראשונה ככנסייה גאורגית דיופיזיטית, ולימים הפכה לכנסייה כלקדונית (ארמנית או הכנסייה של אלבניה הקווקזית (אנ')).[1] מחקרים קודמים שיערו שהיא תפקדה בתקופות שונות ככנסייה אפוסטולית אלבנית קווקזית, כנסייה כלקדונית בתוך הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית, ומאוחר יותר ככנסייה אפוסטולית ארמנית.[2]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי ההיסטוריון הארמני מובסס קגאנקאטוואצי (אנ') מהמאה ה-7 הגיע במאה ה-1 לספירה אלישע הקדוש (אנ'), תלמידו של תדיאוס מאדסה (אנ'), למקום שנקרא גיס (Գիս), ובנה שם כנסייה ודקלם ליטורגיה. הכנסייה הפכה ל"מרכז הרוחני ולמקום ההארה של אנשי המזרח". בדרכו מגיס נרצח אלישע הקדוש ליד המזבח האלילי בעמק זרגוני הקטן על ידי אלמונים.[3] ההיסטוריון הארמני בנושא אדריכלות סמוול קרפטיאן (אנ'),[4] נראה כי המיקום הגאוגרפי של קיש אינו תואם את זה שתיאר קגאנקאטוואצי. קרפטיאן מאמין כי הוא זיהה את גיס ככפר בומן/בום (Bomen/Bum), 60 קילומטרים דרומית-מזרחית לקיש,[2] במחוז גבלה.
לטענת היסטוריוגרף גאורגי, במאה העשירית, הצטרפה אוכלוסיית קיש לכנסייה האורתודוקסית הגאורגית (כלקדוניזם). כנסיית קיש הפכה למגורים של בישוף גאורגי, שפעל עד המאה ה-17.[2] עד שרוסיה השתלטה על האזור, היו בכפר קיש אוכלוסייה של בני אודי.[5] על פי ההיסטוריון האמריקאי ממוצא ארמני רוברט ה. היוסן (אנ'), נראה כי שפת האודי (אנ') הייתה נפוצה בצפון הנהר קורה עד המאה התשע עשרה, ונראה כי האוכלוסייה הארמנית הגיעה יחסית מאוחר. בעוד ארמנים רבים ללא ספק התיישבו שם בבריחה מהפלישות הטורקו-מונגוליות, רבים נוספים הגיעו לאזור עם בואם של הרוסים בתחילת המאה התשע עשרה.
הנסיך וקושטי בגראטיוני (אנ'), היסטוריון וגאוגרף גאורגי מהמאה ה-18, מביא הערות מעניינות על הכפר קיש ועל הכנסייה שנמצאת בו: "גישי שוכנת למרגלות ההרים, היא הייתה שייכת לנסיכות של צוקתי והייתה לה כנסייה עם כיפה גדולה, שהייתה כפופה לבישוף של אליסני, צוקתי ושכיחי".
מחקר ותיארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 2000–2003 מימן משרד החוץ הנורבגי (אנ') פרויקט משותף בין אוניברסיטת אזרבייג'ן לארכיטקטורה ובנייה (אנ') לבין המיזם ההומניטרי הנורווגי (Norwegian Humanitarian Enterprise) לצורך מחקר ושחזור של כנסיית קיש. ד"ר וילייט קרימוב מהמכון לארכאולוגיה ואתנוגרפיה של באקו שימש כמנהל החפירות, והיועץ הארכאולוגי של הפרויקט היה ביורנר סטורפיל (Bjørnar Storfjell).[6] תיארוך פחמן-14 של חפצים שונים שנמצאו באתר הראה כי אתר פולחן שנמצא מתחת למזבח הכנסייה מתוארך לכ-3000 לפני הספירה, ואילו בנייתו של בניין הכנסייה הקיים מתוארכת למאה ה-12 לערך (בין 990–1160).[1]
לא ניתן לתארך את מבנה הכנסייה הקיים לימי אלישע הקדוש, אך העדויות הארכאולוגיות מוכיחות כי הכנסייה נמצאת באתר פולחן עתיק. מאוד לא סביר שאלישע הקדוש בנה בקיש כנסייה במשמעות המודרנית של מילה זו. גם אם הוא היה קיים, נראה שהוא בנה רק את המזבח או השתמש במבנה פולחן אלילי קיים.
ביורנר סטורפיל הצהיר כי ישנן עדויות ברורות לכך שכנסייה זו נבנתה ככנסייה דיופיזיטית.[1] בחפירות התברר כי הכנסייה מייצגת שתי תקופות שימוש שונות, עם שני מפלסי רצפה תואמים שונים באזור המקום המקודש.[1] המקום המקודש (אזור המזבח, בו מכהן הכומר) מוגבה מעט בהשוואה לספינה משקף מבט דיופיזיטי על טבעו של ישו (ישו נתפס כאלוהי ואנושי באותה זמן), ואילו מקום מקודש גבוה יותר אופייני לכנסייה מונופיזיטית (ישו נתפס כאלוהי בלבד).[1] הכומר המכהן נתפס כנציגו של ישו, והגישה הכריסטולוגית משקפת את מידת הקרבה של הכומר למתפללים.[1] בקיש, מפלס הרצפה של המקום המקודש הועלה במהלך תקופת שימוש שנייה מ-30–40 סנטימטרים בלבד לכמטר אחד מעל לספינה. על פי סטורפיל, האדריכלות של האפסיס של הכנסייה המקורית בקיש מעידה על כריסטולוגיה דיופיזיטית, ומכיוון שהכנסייה הגאורגית הייתה הכנסייה הדיופיזיטית היחידה שהייתה קיימת בקווקז בסוף ימי הביניים, נראה סביר להצביע על כך שכנסיית קיש נבנתה בתחילה ככנסייה גאורגית ובהמשך השתלטו עליה המונופיזטים.[1] באותה תקופה ייצגו את הדוקטרינה המונופיזיטית באזור שתי כנסיות: הכנסייה הארמנית והכנסייה האלבנית של הקווקז, האחרונה אימצה את המונופיזיטיזם במהלך המאה השמינית.[1] סטורפיל טוען כי עליית רצפת המקום המקודש במטר אחד מעל מפלס רצפת הספינה התרחשה במאה ה-17, בשליטת הכנסייה האלבנית של הקווקז.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
תוכנית הכנסייה -
החזית המערבית עם הכניסה (2007) -
כנסיית קיש מצפון-מזרח -
המזבח והכיפה (2011) -
כיפה עם קישוט צלב ונברשת (2007) -
כיפה ונברשת (2011) -
קריפטה עם קבורים (2007)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Research on Armenian Architecture: Kish village, Shaki District, Republic of Azerbaijan
- "About the Kish Church Reconstruction Project", Azerbaijan International, Vol. 11:1 (Spring 2003), p. 33.
- The Kish Church: Digging up History: Norwegians Help Restore Ancient Church, Azerbaijan International, Vol. 8:4 (Winter 2000), pp. 18–19.
- "The Church in Kish: Carbon Dating Reveals its True Age," Azerbaijan International, Vol. 11:1 (Spring 2003), pp. 33–39.
- Detailed recording from the Kish church
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Storfjell, Bjørnar. "The Church in Kish: Carbon Dating Reveals its True Age". Azerbaijan International. Los Angeles and Baku. pp. 33–39.
- ^ 1 2 3 4 5 Karapetian, Samvel. "Kish". Research on Armenian Architecture.
- ^ Movses Kaghankatvatsi. History of Albania. Book 1, Chapter VI
- ^ Georgians, Armenians Row Over Vanishing Monuments
- ^ Игорь Кузнецов, "Удины".
- ^ Bjornar Storfjell