כלל עסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כלל עסקיאנגלית: Business rule) הוא כלל המגדיר או מגביל תחום מסוים בעסק. מטרתו היא לעמוד על מבנה העסק, וכן לשלוט או להשפיע על התנהגות העסק והמדיניות שלו.

הכללים מתארים הגדרות, פעולות ואילוצים החלים על ארגון או על עסק כלשהו.

דוגמה:

למשלוח אסור לכלול יותר מעשר הזמנות.

ניהול כללים עסקיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לניהול כלל עסקי ישנם שלושה שימושים עיקריים:

  1. ניתוח עסקי - הגדרה ועיצוב של תהליכים עסקיים ושל יכולות עסקיות, והגדרת דרישות למערכות מידע.
  2. ממשל תאגידי - תיעוד הכללים לצורך שליטה ובקרה על הפעילות העסקית.
  3. שימוש במערכות המבוססות BRMS (מנוע לכללים עסקיים) - מערכות המפעילות מאגר חיצוני של כללים עסקיים.

לניהול כלל עסקי מספר יתרונות:

  1. כללים עסקיים מביאים לידי ביטוי את מדיניות העסק ואת האפשרות לשנותה.
  2. באמצעות כללים עסקיים שינויים יכולים להעשות מהר יותר ועם פחות סיכונים.
  3. באמצעות כללים עסקיים ניתן לפתח את העסק בזמן קצר יותר.

המונח 'כללים עסקיים' הוגדר לראשונה על ידי דניאל ס. אפלטון בספרו משנת 1984.

העקרונות של הכללים העסקיים מצוינים בהרחבה במניפסט הכללים העסקיים.[1] בין העקרונות המרכזיים שבמניפסט:

  1. לטובת העסק, לא הטכנולוגיה.
    כללים עוסקים בפרקטיקה ובהכוונת העסק. לכן, המוטיבציה לכללים היא מטרות ויעדים עסקיים; העלות של אכיפת כלל חייבת להיות מאוזנת כנגד סיכונים עסקיים וכנגד הזדמנויות עסקיות אשר העסק עלול לאבד. על כן, אכיפת הכללים לא תתבצע בכל מחיר; מערכת יעילה יכולה להתבסס על מספר קטן של כללים. ניתן להוסיף בהמשך כללים ממוקדים יותר, כך שבמהלך הזמן המערכת נעשית חכמה יותר. על כן, בדרך כלל, עדיף שלעסק יהיו מעט 'כללים טובים'.
  2. של, על ידי ועבור אנשי העסק, לא אנשי מערכות מידע.
    מקורם של הכללים צריך להיות באנשי עסק בעלי ידע. לאנשי העסק צריכים להיות כלים זמינים לניסוח כללים עסקיים, לתיקוף הכללים, ולניהולם. השימוש בכללים עסקיים בתוך מימוש של מערכת ממוחשבת הוא ערך מוסף, אך לא המהות. לכן, הכללים אינם כתובים בשפת מערכות מידע, אלא בשפת תכנות או בשפה עסקית.
  3. ניהול לוגיקה עסקית, לא פלטפורמות של חומרה/תוכנה.
    כללים, והיכולת לשנותם באופן יעיל, הם גורמים בסיסיים לשיפור גמישותו של העסק. על כן, בטווח הארוך, הכללים חשובים יותר לעסק מאשר פלטפורמות חומרה/תוכנה. לכן, את הכללים העסקיים יש לארגן ולאחסן בצורה שתאפשר התאמה מהירה שלהם לפלטפורמות חומרה/תוכנה חדשות.

הכללים מתחלקים לשלושה סוגים:

1. כללים התנהגותיים
כללים התנהגותיים הם כללים הנוגעים לאופן ההתנהגות הרצוי או המצופה של אדם בעל זיקה כלשהי לעסק, והם יכולים להיות מופרים באופן ישיר.
לדוגמה:
לקוח זהב צריך לקבל גישה למחסן.
הכלל יופר באופן ישיר, למשל, אם ללקוח זהב לא תנתן גישה למחסן.
2. כללים הגדרתיים
כללים הגדרתיים הם כללים הנוגעים לצורה שבה העסק מארגן את המידע שלו. הם אינם יכולים להיות מופרים באופן ישיר.
לדוגמה:
לקוח צריך להחשב כלקוח זהב אם הלקוח מבצע יותר מ-12 הזמנות בשנה אזרחית.
3. כללים גזירתיים
כללים גזירתיים הם כללים הנוגעים לאופן שבו מידע במבנה מסוים יכול להפוך למידע במבנה אחר, או לאופן שבו ממידע מסוים ניתן לגזור מידע נוסף.
לדוגמה:
מס ערך מוסף שנגבה עבור הזמנה צריך להיות 17% אם ההזמנה נלקחה אחרי תאריך 01.08.2012.

אכיפת הכללים העסקיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו תחום נוסף המשמש לניתוח של כללים עסקיים ומהווה מידע נוסף עבור ניהולם.

אכיפת הכללים רלוונטית רק לגבי כללים התנהגותיים, והיא מתבצעת בשלושה אופנים שונים:

  1. אכיפה בקפידה - הכלל נאכף בכל מקרה, ללא יוצאים מן הכלל. הפרה של הכלל אינה אפשרית.
  2. אכיפה מוגבלת - הכלל נאכף אך לא בכל מקרה, ישנם יוצאים מן הכלל. ההפרה של הכלל היא אפשרית.
  3. הנחיה - הכלל הוא בגדר המלצה בלבד. ההפרה של הכלל היא אפשרית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Appleton, Daniel S. 1984. Business rules: The Missing Link.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Business rule approach, בוויקיפדיה האנגלית
    • Ross Ronald G. 2009. Business Rule Concepts (3rd Ed.).

    הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ Business Rules Group, 2012. The Business Rules Manifesto.