כלכלת ניגריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כלכלת ניגריה
דירוג עולמי תמ"ג: 31; תמ"ג לנפש: 166
מטבע נאירה עריכת הנתון בוויקינתונים
סטטיסטיקה
תמ"ג 477,386
תמ"ג לנפש 2,096
צמיחה כלכלית 2.70% (דירוג: 112; הערכה לשנת 2015)
מדד ג'יני 43.7 (דירוג: 47; 2003)
כוח עבודה 57,460,000 (הערכה לשנת 2015)
אבטלה 8 אחוז (נכון ל־2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA
הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר אמריקאי, אלא אם כן צוין אחרת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניגריה היא מהמדינות העניות ביותר באפריקה. פחות משישים אחוזים מתושבי המדינה מתגוררים בבתים המחוברים למים זורמים, או זוכים לשירותי תברואה בסיסיים. עונייה של ניגריה נובע בעיקר מניהול לקוי מאוד של כלכלת המדינה ושחיתות של המעמד השליט. זאת על רקע גידול מתמיד בהיקף התל"ג שבשנת 2014 עבר את התל"ג של דרום אפריקה. בשנים 2011-2015 בתפקיד שר האוצר בעל סמכויות נרחבות כיהנה נגוזי אוקונג'ו-איוולה. במהלך הכהונה היא ניסתה להעביר מספר רפורמות כלכליות לרבות הקטנת הסובסידיות ומעבר חלקים של תקציב המדינה למימון פרויקטים.

ענפי הכלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ- 60% מתושבי ניגריה עוסקים בחקלאות ועיבוד הקרקע נעשה באמצעים פרימיטיביים, ועל כן התפוקה נמוכה מאוד ומשמשת ברובה לפרנסת החקלאי עצמו ובני משפחתו. הקרקע לגידולי חקלאות מועטה, ומתחלקת לחלקות הולכות וקטנות, בשל הריבוי הטבעי הגדול של האוכלוסייה.

ענפי החקלאות הנפוצים הם: קנה סוכר, מניהוט (קסאווה), דקל ומוצריו (שמן דקלים, תמרים), קפה, בוטנים, תירס, קוקוס, בננות, כותנה, אורז וקאוצ'וק ממנו מיוצר גומי. בצפון המדינה עוסקים החקלאים גם בגידול משק חי: בקר וצאן.

המשק האוטארקי (שתפוקתו מיועדת לצריכה עצמית), מאלץ את ניגריה לייבא מזון מבחוץ. הקרקע המצטמצמת יוצרת תהליך של עיור, הכולל את עזיבת הצעירים לעיר לצורך פרנסה והזדקנות של האוכלוסייה הכפרית.

בערים קמו שכונות עוני הבנויות פח, בדים או בוץ. תושבי שכונות אלו אינם זוכים לשירותי תברואה, חינוך וכדומה. רק מיעוט קטן מאוד חי בעושר.

עם זאת, המדינה עשירה במשאבי טבע כגון נפט, פחם, זהב, כסף, עופרת, אבץ ועוד. המדינה מפיקה גם את מחצב הקולומביט, ממנו מפיקים את היסוד קולומביום המשמש לסגסוגות פלדה בלתי חלידות (90% מהתפוקה העולמית של מחצב זה מקורה בניגריה). כמו כן לניגריה גם מכרות בדיל גדולים בדרום המדינה.

ניגריה חברה באופ"ק, ארגון המדינות המפיקות נפט. 95% מההכנסות במטבע חוץ של ניגריה נובעות מענף הנפט וכך גם 20% מהתוצר הלאומי הגולמי. עתודות הנפט, ברובן בחבל ביאפרה, אינן מנוצלות בצורה יעילה על מנת להעלות את רמת החיים ולתרום לצמיחה כלכלית, ומיעוט קטן בלבד באוכלוסייה נהנה מהרווחים. ניגריה גם מפיקה ומייצאת פחם בכמויות מוגבלות.

המטבע הלאומי הוא נאירה (סימול בינלאומי NGN - Nigerian Naira). שערו של המטבע ליום 4 בפברואר 2015 הוא 199 נאירה לדולר.

בעיר לגוס פועלת הבורסה הניגרית (סימון בינלאומי NSE) שהיא פעילה, מפותחת, ומודרנית למדי. המחזור היומי בבורסה נע בין 800 מיליון למיליארד וחצי נאירה ליום.

להקטנת שחיתות שלטונית בשנת 2003 הוקמה הוועדה לפשעים פיננסיים כלכליים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלכלת ניגריה בוויקישיתוף