כוסות רוח לאבא

כוסות רוח לאבא
בימוי	טליה פינקל
הופק בידי	טליה פינקל
מוזיקה	ערן צור
צילום	טליה פינקל
מדינה	ישראל
הקרנת בכורה	2008
משך הקרנה	70 דק'
שפת הסרט	עברית
סוגה	סרט תיעודי
	דף הסרט ב־IMDb

כוסות רוח לאבא הוא סרט מתח-תעודי ישראלי משנת 2008 המתאר מסע של הבמאית טליה פינקל לחקירת נסיבות מותו של אביה. הסרט זכה בפרס הסרט הזר הטוב ביותר, בפסטיבל וושהאוגל הבינלאומי במדינת וושינגטון ובפרס הסרט התיעודי בפסטיבל סקוטלנד^[1]. הסרט היה מועמד לפרס אופיר^[2].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדותה, הייתה לטליה ולמשפחתה דילמה לגבי טיבו של דודהּ, סטריק. מחד, אביה טען כי אחיו נרצח בהיותו בכלא באוקראינה והוחלף בסוכן שתול של הק.ג.ב. וככזה יש להיזהר ממנו. אביה הציג חיזוקים לטענותיו ולדבריו היה היגיון פנימי. מאידך, טענות מסוג זה נחשבות למטורפות, התנהגותו של סטריק הייתה מוזרה לפעמים והדוד עשה רושם שאינו קרוב משפחה חף מפשע. לאב שהיה במשך שנים אזרח עובד צה"ל היה עבר בניסיון לחשיפת מחדלים במערכת, ולכן פוטר. שמואל פינקל טען בתוקף: "גם אם אני חולה נפש - זה לא אומר שמה שאני אומר זה לא נכון, למשל: בן אדם יכול להיות גם חולה נפש וגם חולה לב".

לאחר מותו מעורר החשד של אביה, הדילמה רק הלכה וגדלה. האב נמצא מת בחדר הרחצה בבית החולים, ביום הראשון לאשפוזו במחלקה פסיכיאטרית^[3]. חמש שנים לאחר מותו שכרה בתו, הבמאית טליה פינקל, בלש פרטי והשניים החלו לחקור את קורות חייו ונסיבות מותו המעורפלות של אביה. הם ניהלו מעקבים אחרי הדוד ויצאו במסע לארכיוני הק.ג.ב. ולבתי הכלא באוקראינה. המסע בדק שאלות שעלו בקו התפר שבין דמיון למציאות, בגבול שבין השפיות לטירוף.

לבד מצילומי החקירה שבמסע מופיעים בסרט צילומים מחייו של האב, שהתמקדו בטעוניו, כשנתיים לפני מותו. הסרט מלווה בפסקול מקורי שיצר הזמר ערן צור. הסרט השתתף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה^[4], בפסטיבל אידפא באמסטרדם ועוד^[5].